חודשיים וחצי בלבד חלפו מאז שהתייצב הנשיא האמריקני ג'ו ביידן לעימות בחירות מול מועמד המפלגה הרפובליקנית, הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, לאירוע טלוויזיוני שחיסל באבחה את הקריירה הפוליטית המפוארת של ביידן. הופעה מגומגמת ועייפה יצרה אפקט כדור שלג מהיר ואכזרי, שהסתיים בהחלטתו של הנשיא לפרוש מהקמפיין ולפנות את הבמה לסגניתו קמלה האריס. בניסיון לשמר את הממשל הדמוקרטי בבית הלבן לארבע שנים נוספות, הוציאה המפלגה הדמוקרטית את הנשיא לפנסיה.
הלילה בפילדלפיה (04:00 זמן ישראל) יתקיים הסיבוב השני, וככל הנראה האחרון, בעימותים הטלוויזיוניים בין המועמדים לנשיאות בבחירות 2024. הפעם יפגוש טראמפ את סגנית הנשיא והמועמדת לנשיאות האריס, שהצליחה בזמן קצר להחזיר את הצבע לפנים של מפלגתה, ובינתיים מקשה עליו מאוד. ייתכן שהוא כבר מצטער על הנוקאאוט שהנחית בעימות הקודם על ביידן, ושכתוצאה ממנו הוא מתעמת עם אתגר בלתי צפוי שנראה כרגע קשה בהרבה.
עימותים נשיאותיים טלוויזיוניים בין-מגדריים, נשים מול גברים, בקמפיינים לבית הלבן, אינם דבר חדש. 40 שנה חלפו מאז שג'רלדין פרארו (המועמדת לסגנות נשיא של וולטר מונדייל) עשתה היסטוריה והתמודדה בעימות הסגנים מול סגן הנשיא המכהן ג'ורג' בוש. ב-2008 עשתה זאת שרה פיילין הרפובליקנית, כשפגשה את ג'ו ביידן - אז סגנו של אובמה - לעימות טלוויזיוני שבו לא הפסיקה לקרוץ מול המצלמה וחשפה לעיני כל את גודל טעותו של ג'ון מקיין כשבחר בה כשותפתו למירוץ.
כמה ימים לאחר העימות באה קלינטון לתוכנית האירוח של אלן דג'נרס וסיפרה כי הרגישה מאוימת מנוכחותו מאחוריה בזמן שדיברה
אבל היו אלה שלושת העימותים הטלוויזיוניים בין הילרי קלינטון לדונלד טראמפ בקמפיין 2016, שהבהירו את משמעות ההיבט המגדרי בתוך השואו הטלוויזיוני. במחקרים שערכתי עם פרופ' צפירה גרבלסקי-ליכטמן (האוניברסיטה העברית, אקדמית אונו) גילינו את משמעות הקונפליקט בין שפת הגוף הגברית והמאיימת של טראמפ מול שפת הגוף של קלינטון. לא רק הבדלי הגובה והמשקל באו שם לידי ביטוי (במיוחד בעימות השני הפחות פורמלי, ללא דוכני נואם); היה זה גם הניסיון של טראמפ לפלוש למרחב האישי של קלינטון וממש לאיים עליה פיזית, בנוכחותו הגדולה והטלוויזיונית. כמה ימים לאחר העימות באה קלינטון לתוכנית האירוח של אלן דג'נרס וסיפרה כי הרגישה מאוימת מנוכחותו מאחוריה בזמן שדיברה.
בפילדלפיה זה אמור להיות מעט שונה. העימות ינוהל שוב עם פודיומים, ללא קהל, ועם חוקים ברורים. האריס תרצה להוכיח שהיא, בניגוד לביידן המבוגר, באה עם סכין בין השיניים כדי להילחם ולנצח את הנשיא לשעבר, שכבר הוכיח שבשבילו חוקי המשחק הם המלצה בלבד. כשמועמדים ניצבים מאחורי דוכני הנואמים, לשפת הגוף יש פחות משמעות, וכך גם ללבוש שלהם, אבל טראמפ מקפיד בכל העימותים לנסות ולשבש את דבריהם של יריביו. המנחים יצטרכו לאכוף את הכללים - או שיתפתח קרב בוץ, שיעשה רק טוב לרייטינג אבל לא יעסוק בסוגיות שהבוחרים רוצים לשמוע.
הקמפיין של טראמפ מקפיד ללעוג לחייכנות של האריס ולצחוק המתגלגל שלה. מעניין יהיה לראות אם סגנית הנשיא תבוא מוקפדת ומצוידת בשפת גוף "גברית" יותר ומחויכת הרבה פחות, או שמא תתעלם מהביקורת ומשיח השנאה נגדה ברשתות, ותשמור על הרגלים ישנים. בעידן פוליטי מקוטב כל כך, ספק אם רבים מהצופים באמת ישבו מחר לצפות כדי להחליט למי להצביע. סביר שיסתפקו בשואו הטלוויזיוני הכי טוב בעיר.
