שירותי הכבאות בישראל בתת-ספיקה. על רקע מותו הטרגי של אברהם ברוך (65) בשריפה בביתו בערד בתחילת החודש, שהציף מחדש את שאלת ההצטיידות של תחנות הכיבוי, חושף דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ממצאים חמורים. בין היתר קובע הדוח כי מספר תחנות הכיבוי בישראל נמוך ב-18% מהנדרש וכי מספר לוחמי האש נמוך בכ-29% מהנדרש.
כמו הרבה שירותים אחרים, הכבאות מחולקת לשבעה מחוזות. נכון להיום יש בישראל 123 תחנות כיבוי שמחולקות ל-33 תחנות אזוריות. תחתיהן יש 10 תחנות מרחביות ו-80 תחנות משנה. בנוסף, ברשות כבאות והצלה פועלות גם היחידה לחילוצים מיוחדים ויחידות חומרים מסוכנים מחוזיות.
לפי הדוח, בכל אחת מהשנים 2023-2020 התקבלו במוקד כבאות והצלה 128 אלף קריאות בממוצע. כמחצית היו קריאות שווא או קריאות שבוטלו. 66% מהקריאות היו בנוגע לאירועי שריפה, והיתר סווגו כאירועי חילוץ (28%) או חומרים מסוכנים (7%). ד"ר נלי כפיר, מחברת הדוח שהופק ביולי האחרון, ציינה כי "יש פער בין תרחיש הייחוס המגדיר את הצורך המבצעי לבין המשאבים הקיימים. הדבר בא לידי ביטוי בפערים בזמני התגובה וכן בבניין הכוח: מספר תחנות, מספר לוחמי אש והיקף אמצעים לכיבוי אש".
במקרה של אברהם ברוך, שישב על אדן החלון בקומה הרביעית כשמאחוריו חדר אפוף עשן ולהבות, נשאלה השאלה האם רכב כיבוי עם מנוף היה יכול להציל את חייו. מזמני ההגעה של אנשי הכבאות וזמן החילוץ של ברוך עלה כי רכב עם מנוף לא בהכרח היה יכול לשנות את תמונת המצב.
לפי דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, זמן התגובה הממוצע לפי תרחיש הייחוס - הן במרחב העירוני והן במרחב הפתוח - עומד על שבע עד 10 דקות. בפועל זמן התגובה גבוה בשתי דקות. בערד הגיעו לוחמי האש לביתו של ברוך חמש דקות אחרי הקריאה, והחילוץ ארך שבע דקות. זמן פריסה של מנוף הוא מינימום חמש עד 10 דקות.
כאמור, בדוח צוין כי מספר תחנות הכיבוי, שעומד על 123, נמוך ב-18% מהנדרש לפי תרחיש הייחוס - 150 תחנות. מספר לוחמי האש צריך להיות 3,366. בפועל, בכבאות יש כיום רק 2,400 תקנים ללוחמי אש - 29% פחות מהקבוע בתרחיש. קיים גם פער בין מספר התקנים של לוחמי האש לבין האיוש שלהם בפועל: נכון לחודש יולי, מספר לוחמי האש עמד על 1,906 בלבד - 21% פחות מהתקן. הפער הגדול ביותר בין מצבת לתקן נמצא במחוז דרום - 31%.
בכבאות מסבירים כי הפערים נגרמים בשל חוסר תקצוב לתקנים וחוסר תקצוב לתחנות חדשות, בעיקר באזורי הפריפריה. הפער מתעצם לנוכח אתגרים כגון בנייה לגובה, תווך תת-קרקעי ואנרגיות מתחדשות (סוללות ליתיום ופאנלים סולאריים).
שאלת החילוץ מבניינים גבוהים עלתה גם היא בעקבות השריפה בערד. בדו"ח מבקר המדינה, שסקר את ההכשרות והאימונים בכבאות ב-2021, צוין כי לרשות כבאות והצלה 42 "כלי גובה" שנועדו לתת מענה למבנים גבוהים, מהם 12 כלים שיכולים לתת מענה למבנים של עד 13 קומות, 29 מנופים המיועדים למבנים של עד 15 קומות, ומנוף אחד היכול להגיע לגובה של כ-20 קומות (60 מטרים). לפיכך, חילוץ לכודים בקומות העליונות בבניינים רבי-קומות מורכב עד בלתי אפשרי. "בניין גבוה" הוגדר ככזה שגובהו עולה על 13 מטרים (חמש עד תשע קומות), ו"בניין רב-קומות" הוגדר ככזה שגובהו עולה על 29 מטרים (כ-10 קומות ויותר).
מדו"ח המבקר עולה כי התפיסה הקיימת ברשות בנוגע לחילוץ מבניינים גבוהים ומרבי-קומות כתובה במסמך עקרונות מנחים מ-2013 שפותח במחוז דן, והוא עדיין בגדר טיוטה. מניתוח נתונים שהכין רמ"ח מחקר ופיתוח ברשות על הרבעון הראשון לשנת 2020 עולה כי גם מספר אירועי החילוץ ממבנים שאיתם התמודדו לוחמי האש במחוזות גדל בשנים 2020-2019. במחוזות דן, מרכז וחוף, שמאופיינים בבנייה מרובה של בניינים רבי-קומות, העלייה במספר האירועים אף ניכרת יותר.
במחוז דרום היו 330 מקרי חילוץ ממבנים ברבעון הראשון של שנת 2020. משך זמן האירוע הממוצע היה כ-21 דקות. במחוז דן היו 808 אירועים ברבעון הראשון וזמן האירוע הממוצע היה כ-36 דקות. זמן האירוע הממוצע במחוז מרכז היה כ-22 דקות עם עם 825 אירועים.
ומה לגבי אירועי שריפות במבנים? מחוז דן ומרכז מטפלים ביותר ממחצים אירועי החילוץ ממבנים בכל הארץ. בנושא אירועי שריפות במבנים, מחוזות מרכז וצפון מטפלים ב-44% מהמקרים. במחוז דן, שמטפל ברוב אירועי החילוץ ממבנים, חלה עלייה ניכרת במשך זמן הטיפול באירוע מכ-21 דקות לכ-35 דקות (כ-65%) ברבעון הראשון של שנת 2020.
לעומת זאת, במחוז חוף, על אף העלייה הניכרת במספר המקרים שטופלו, נותר משך זמן הטיפול קרוב לממוצע הארצי (כ-26 דקות). זמן ממוצע לטיפול באירוע שריפה במבנה במחוז דן עומד על כ-32 דקות, עם 706 אירועים. זמן טיפול ממוצע באירוע במחוז מרכז עומד על כ-25 דקות עם 1,002 אירועים. במחוז חוף זמן הטיפול עומד על כ-38 דקות עם 510 אירועים. במחוז דרום עומד זמן טיפול ממוצע באירוע על כ-25 דקות עם 644 אירועים.
מחוז אחד בלבד ברמת כשירות גבוהה
בסקר כשירות 2020, ציינו לוחמי אש את היעדר תורת הלחימה לניהול, פיקוד ושליטה ברבי-קומות ובגורדי שחקים וצורך ב"התמקצעות בניהול עשן ברבי קומות". גם בסקר כשירות 2018 עלה בהקשר של רבי-קומות כי רק מחוז דן נמצא ברמת כשירות גבוהה, היתר ברמה בינונית, ומחוז אחד נמצא ברמה מעשית נמוכה.
רשות כבאות והצלה ציינה בתשובתה למבקר המדינה כי "תפיסת ההפעלה לטיפול באירועים במבנים רבי-קומות שגובשה במחוז דן תיכתב במהלך שנת 2021. נוסף על כך, הרשות בוחנת תורות הפעלה ואמצעים הנהוגים בעולם, ולאחרונה אף נוצר קשר בינלאומי כדי לבחון את ההתמודדות עם אירועים במבנים גבוהים". עוד ציינה הרשות כי "מתקן הסימולטור מדמה מספר רב של תרחישים, ובהם אירוע ברב-קומות. בשנת 2021 צפוי הסימולטור להיות מופעל כתרגול במערכת פיקוד ושליטה במעלית בתרחיש שריפה במבנה רב-קומות".
