העדויות והסרטונים מאמסטרדם מזכירים את הימים החשוכים ביותר שראתה אירופה: יהודים מותקפים באלימות בשל היותם יהודים. באופן סמלי משהו, ממש כמו לפני 80 שנה, היהודים זוהו בשל הזדהותם עם הצבע הצהוב. ההחלטה ההיסטורית שהוביל יוסף מרימוביץ ז"ל, לשנות את צבעי מכבי תל-אביב מכחול-לבן לכחול וצהוב כהזדהות עם נפגעי השואה, הדהדה הלילה ברחובות אמסטרדם.
הפוגרום הזה מזכיר לנו מה איבדנו: את ההרתעה. עדויות הישראלים המסתתרים במלונות, מעמידים פני מתים ומחכים לגואל, מזכירים לנו את טבח 7 באוקטובר. אותה הפתעה, אותו חוסר אונים, אותו חיפוש נואש אחר נעדרים ואותה שנאת יהודים יוקדת ומצולמת היטב. אבל הוא גם מזכיר את טבח מינכן - ישראלים גאים באים ליהנות מספורט, ואורבים להם מוסלמים עם תאוות דם, עם משטרה אירופית שלא ערוכה למשימה כיאות, עם תוצאה הרת אסון.
למרבה הצער, באירופה ישראלים אינם ישראלים - הם יהודים. הם ציונים
לפני המשחק, אוהדי מכבי עשו מה שאוהדי כדורגל ישראלים עושים כשהם מגיעים לאירופה: הם שרו שירים, רקדו ברחובות העיר, ואפילו, כך עולה מהרשתות החברתיות, ריססו גרפיטי. מאז נפגשו שתי הקבוצות בליגת האלופות, יש חיבור בין האוהדים. ממש, עם ככל העמים וחוליגנים ככל החוליגנים. אבל למרבה הצער, באירופה ישראלים אינם ישראלים - הם יהודים. הם ציונים.
לכמה שעות, החוויה הישראלית בחו"ל הפכה לחוויה היהודית בתפוצות. כישראלים שנמצאים שנה בתוך המלחמה, קצת חזרה תחושת הביטחון. כל מנהיג ארגון טרור שהוזכר בשיר "חרבו דרבו" כבר לא נמצא כאן כדי לאיים עלינו. מבצעים מציתי דמיון הזכירו לנו ובעיקר לאויבים שלנו שאנחנו לא הולכים לשום מקום. אבל כשישראלים מגיעים לאירופה וצועקים בקולי קולות שהם יהודים גאים, הם הופכים להיות יהודים ככל היהודים.
האנטישמיות באירופה תמיד הייתה לפחות על אש קטנה, אבל מאז הטבח של שמחת תורה זה רק התגבר. דוח של משרד התפוצות שפורסם שלושה חודשים לאחר תחילת המלחמה העלה כי חל זינוק של מאות אחוזים בהיקף האירועים האנטישמיים ברחבי העולם: עלייה של 512% בבריטניה, 738% באוסטרליה, 400% בצרפת, 800% בקנדה, 320% בגרמניה. דוח אחר של ארגון CIDI המנטר ונאבק באנטישמיות בהולנד קבע כי מספר התקריות האנטישמיות עלה פי 2.5 יותר, כאשר בשנת 2023 נרשמו 379 תקריות, לעומת 155 בשנת 2022. כמו תמיד, המספרים מדברים על התקריות המדווחות בלבד, כלומר אפשר להניח שיש עוד.
זה הפער בין הישראלים, שהגיעו לראות משחק כדורגל, ליהודים שחיים בהולנד. אלו שרים בקולי קולות ואלו כבר למדו שצריך להוריד את הראש עד יעבור זעם
וזה הפער בין הישראלים, שהגיעו לראות משחק כדורגל, ליהודים שחיים בהולנד. אלו שרים בקולי קולות ואלו כבר למדו שצריך להוריד את הראש עד יעבור זעם.
בשנה האחרונה מדינת ישראל נאבקת על קיומה. צה"ל נלחם בשבע חזיתות, אבל הפוגרום בהולנד צריך להזכיר לנו שלא רק המדינה היהודית נלחמת על קיומה, אלא גם העם היהודי. זו הזירה השמינית: האנטישמיות והסטת המבט האירופית. ישראל, יחד עם הקהילות היהודיות, צריכה לקדם אמנה שתוביל לשינוי היחס האירופי לתקריות אנטישמיות. ממש כפי שהיא עומדת בחזית המאבק נגד הטרור האיסלאמי, מאבק בשנאה ליהודים יכול לסייע לאירופה להציל את עצמה מאבדון.
עקיבא לם הוא יועץ תקשורת, לשעבר דובר הדסק הבינלאומי במערך ההסברה