כוח "שמירת השלום" של האו"ם בדרום לבנון, או בשמו הרשמי "כוח האו"ם הזמני בלבנון" ("יוניפי"ל" בראשי התיבות באנגלית), כשל כישלון חרוץ במשימתו. הוא אמור היה להבטיח את יישום החלטה 1701 של מועצת הביטחון מ-2006, שהביאה לסיום מלחמת לבנון השנייה, ולמנוע פעילות של חמושים בדרום לבנון מלבד הצבא הרשמי – אלא שמאז הקים חיזבאללה בסיסי טרור של ממש לאורך הגבול, וכפי שנחשף כעת נערך לפלישה ליישובי הגליל במתווה שמזכיר את טבח 7 באוקטובר בעוטף עזה.
כעת, אחרי שפרצה מלחמה של ממש בגבול וצה"ל פועל לפרק את התשתיות הללו בפעולה קרקעית מוגבלת בכפרים הלבנונים הסמוכים לגבול – ביוניפי"ל מסרבים בתוקף להישמע להפצרות הישראליות להתפנות מעמדותיו ומתעקשים להישאר בקו האש, וכך גם לסכן למעשה את החיילים הזרים שמגיעים ממדינות ברחבי העולם.
מאז החלה הפעולה הקרקעית, ב-1 באוקטובר, ביקש צה"ל מכוח יוניפי"ל להסיג את כוחותיו חמישה ק"מ מהקו הכחול, הכינוי לקו הגבול בין ישראל ללבנון, כדי שלא ייפגעו. הסירוב המוחלט להתפנות הפתיע את ישראל, שניסתה בכל זאת לשכנעו בכמה ערוצים – גם ישירות דרך המדינות שמהן מורכב הכוח, גם דרך מטה האו"ם בניו יורק וגם בצינורות ישירים של צה"ל מול יוניפי"ל. התשובה של יוניפי"ל הייתה חד-משמעית: "לא נזוז מהעמדות".
ביונפי"ל האשימו: "טנקים שברו לנו את השער". זה ההסבר של צה"ל
הסירוב מסכן את הפקחים של הכוח, אבל ביוניפי"ל האשימו בסוף השבוע שצה"ל פתח באש "במכוון", וכמה פעמים, לכיוון העמדות שלו, פגע במצלמות ובמגדל שמירה – וכי בתוך 48 שעות נפצעו חמישה מאנשיו. ביוניפי"ל גם התלוננו שטנקים של צה"ל מתקרבים לעמדות באופן שמסכן את אנשי הכוח וכי הטנקים מושכים אש מצד חיזבאללה.
היום המשיכו ביוניפי"ל להטיח האשמות כלפי צה"ל, וטענו כי שני טנקי מרכבה חדרו בכוח בשעה 4:30 לפנות בוקר לעמדה שלו בכפר ראמיה – והרסו בדרכם את השער. בהודעת הארגון נטען כי צה"ל עזב את המקום אחרי 45 דקות, אחרי מחאה מצד יוניפי"ל שבה הזהיר הארגון שהנוכחות הישראלית בעמדה מסכנת את "פקחי השלום". גם לאחר שעזבו, נטען כי בסביבות 6:40 דיווחו אנשי יוניפי"ל באותה עמדה על ירי 100 מטר צפונית ממנה, וכי עשן רב התפזר. "למרות שעטו מסכות מגן, 15 פקחי שלום סבלו מתופעות בריאותיות שונות כגון גירוי בעור ותגובות במערכת העיכול, כיוון שהעשן חדר למחנה. הפקחים מקבלים טיפול", נמסר.
"חדירה לעמדה של האו"ם מהווה הפרה בוטה נוספת של החלטה 1701. כל התקפה מכוונת על פקחי השלום היא הפרה חמורה של הדין ההומניטרי הבינלאומי ושל החלטה 1701", נמסר עוד. עוד טענו ביוניפי"ל כי בתקרית אחרת, אתמול, חסמו כוחות צה"ל מעבר "קריטי" של אנשי הכוח באזור מיס אל-ג'בל, שנועד למטרות לוגיסטיות. "המנדט של יוניפי"ל מעניק לו חופש תנועה באזור הפעילות שלו, וכל הגבלה על כך היא הפרה של החלטה 1701. ביקשנו מצה"ל הסבר להפרות המזעזעות הללו".
בעקבות ההאשמה האחרונה היום, מסרו בצה"ל כי היא התרחשה במהלך ירי מסיבי של טילי נ"ט נגד הכוחות הישראליים. באירוע הירי נפצעו שני לוחמי צה"ל באורח קשה ומספר חיילים באורח קל ובינוני, והודעה נמסרה למשפחותיהם. "מבירור ראשוני עולה כי במהלך האירוע ולטובת פינוי הפצועים נסעו שני טנקים לאחור, במקום בו לא יכלו להתקדם אחרת לאור איום הירי, מספר מטרים לעבר עמדת יוניפי"ל. לאחר סיום הירי ופינוי הפצועים הטנקים יצאו מהעמדה", מסר דובר צה"ל. בנוגע לירי שגרם לעשן, נמסר כי מדובר היה במיסוך לטובת פינוי רפואי בביטחה: "כוחות צה"ל שמרו על קשר רציף מול יוניפי"ל. לאורך כל האירוע לא נשקפה סכנה לכוח יוניפי"ל מפעילות צהל".
בישראל מבהירים כי התקריות השונות נבחנות, וכי יש מאמץ גדול למנוע פגיעה באנשי האו"ם. שר הביטחון יואב גלנט טען היום בישיבת הממשלה כי לפחות באחת התקריות שבה חיילי יוניפי"ל נפצעו מאש ישראלית – הם נפגעו במהלך מארב מתוכנן של חיזבאללה. לפי צה"ל, באחת התקריות יעד התקיפה של כוחותיו היה 50 מטר בלבד מעמדה של יוניפי"ל. יש לציין כי בחודשים האחרונים חיזבאללה יורה טילים ורקטות על ישראל גם מאתרים הסמוכים לעמדות יוניפי"ל – וחלק מהרקטות נופלות קרוב לעמדות הללו.
הזעם בעולם, ו-30 האירים ש"עמדו על שלהם"
החיכוך בין צה"ל לכוח יוניפי"ל מעורר גינויים רבים בעולם, פוגע במאמצים לגבש לגיטימציה בינלאומית לפעולה בדרום לבנון – וגורם לישראל נזק דיפלומטי כבד במיוחד מול מדינות אירופה. אלו הן הספקיות המרכזיות של חיילים ליוניפי"ל, בדגש על צרפת ואיטליה – שזימנו את השגרירים הישראלים לשיחות בירור בשבוע שעבר. ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני התקשרה היום לראש הממשלה בנימין נתניהו, ואמרה לו כי "המתקפות הישראליות על חיילי יוניפי"ל הן בלתי מתקבלות על הדעת". מלשכתה של מלוני נמסר כי היא קראה גם ל"יישום מלא" של החלטה 1701, והדגישה את "הצורך הדחוף להפחתת ההסלמה של הסכסוך באזור".
עימות חריף נתגלע גם מול אירלנד, אם כי זו מדינה שעוינת לישראל מלכתחילה. בממשלה בדבלין פרסמו בשבוע שעבר גינוי חריף לישראל, והאשימו שצה"ל "איים" על פקחי האו"ם – והודיעו כי יסרבו לדרישה להתפנות מהעמדות. על רקע ההצהרה הלוחמנית-משהו מהצד האירי, שלו בסך הכול 370 חיילים ביוניפי"ל, פרסם בסוף השבוע העיתון הבריטי "אינדיפנדנט" כתבה נרחבת על פעילות הכוח האירי ביוניפי"ל, ולפי הדיווח בתקרית שעוררה גינוי מצד דבלין 30 חיילים אירים "עמדו על שלהם" כאשר נדרשו על ידי צה"ל להתפנות מאחת מעמדות התצפית בגבול.
בעיתון הבריטי הדגישו כי החיכוכים הללו בין כוחות צה"ל לבין יוניפי"ל אינם דבר חדש, וכי גם בתמרונים הקודמים של ישראל בדרום לבנון – במלחמות לבנון הראשונה והשנייה – נרשמו עימותים שכאלו. ב"אינדיפנדנט" ראיינו את ג'ון דורנין, מפקד אירי לשעבר ביוניפי"ל – ששירת בחמישה סבבים שונים בדרום לבנון – והוא טען שמדובר בתקריות נפוצות. דורנין, שנשלח בפעם הראשונה ללבנון ב-1982, כאשר צה"ל נלחם אז באש"ף, סיפר: "אני זוכר שהייתי בעמדה שנחסמה על ידיהם (צה"ל), וההנחיות היו להציב התנגדות סמלית, נדרשנו להציב מחסומים לטנקים ולחסום את הדרך. אבל הם פשוט נסעו מסביב למחסומים עם הטנקים שלהם".
יוניפי"ל, נזכיר, הוקם ב-1978 אחרי הנסיגה של צה"ל מדרום לבנון בתום מבצע ליטני, וחייליו מוכרים גם בכינוי "הקסדות הכחולות" בשל צבע הקסדות שלהם. המנדט של הכוח לא מאפשר לו להילחם בצדדים השונים, אבל הפקחים נדרשים לנטר אחר המתרחש בדרום לבנון ומסייעים גם במשימות הצלה שונות. הכוח מונה כ-10,000 חיילים מ-49 מדינות ובהן – לצד איטליה, צרפת ואירלנד – גם ספרד, הודו, סין, גואטמלה, קניה, ניגריה, אורוגוואי, זמביה, קזחסטאן, קטאר, טורקיה ועוד. תקציב הכוח עומד על כ-510 מיליון דולר.
דורנין האירי, שבריאיון נשמע לעומתי למדי כלפי ישראל, טען כי מ"ניסיונו" עצם הנוכחות של כוח שמירת השלום סייע "למתן" את עוצמת הפעילות של צה"ל. "מנענו מהם לבצע פעולות חמורות יותר, ובהיעדר מילה טובה יותר – זוועות שהם עלולים היו לבצע אם לא היינו שם, צופים בהם או עוקבים אחריהם, כפי שלעתים קרובות עשינו", אמר על המשימות הקודמות שלו בעבר.
"הלבנונים בכפרים למדו לדבר אנגלית במבטא אירי"
למרות שכבר פרש, דורנין טוען שגם כעת הנוכחות של יוניפי"ל מסייעת למתן את פעילות צה"ל, וכי לפיכך יש ערך בהתעקשות הכוח הבינלאומי להישאר בעמדותיו. "ליוניפי"ל אין טנקים, ארטילריה כבדה או מטוסים כמו שלישראלים יש. כל מה שאתה יכול לעשות זה לעמוד בדרך, לשמש כגורם מגביל, כבלם". הוא גם מתח ביקורת על עצם ההישענות לדבריו של ישראל על כוח צבאי כדי לפתור את בעיותיה, וטען שיש לחתור להסדר מדיני. "אני לא חיה פוליטית, אבל השיטות הישראליות של שימוש בכוח צבאי לפתרון בעיות לא עובדות בטווח הארוך", אמר – וטען שהמלחמה ב-1982 היא שהביאה ללידתו של חיזבאללה.
אף שהכוח האירי מונה כאמור 370 איש מתוך 10,000 איש, אירלנד שלחה ללבנון כוחות כבר מאז הקמת יוניפי"ל, ו-47 נהרגו מאז. אחת התקריות החמורות התרחשה ב-2022, אז נהרג חייל אירי מאש חיזבאללה. דורנין סיפר שלמרות התקריות הללו נרקם לאורך השנים קשר אישי בין הפקחים לבין תושבי הכפרים הלבנוניים, והוא טען שחלקם אף למדו לדבר באנגלית עם מבטא אירי. הוא סיפר גם כי לאורך הסבבים השונים שלו בדרום לבנון ראה כיצד הילדים שעמם שיחק גדלו והפכו ללוחמים: "בפעם הראשונה שנשלחתי ב-1982 פגשתי את עבדול, מוחמד וחסן הקטנים. הם היו ילדים קטנים, וכשפגשנו אותם זרקנו להם ממתקים וצעצועים. כשחזרתי חמש שנים לאחר מכן, הם כבר היו נערים, ושיחקנו איתם כדורגל. אבל כמה שנים לאחר מכן, הם נהיו 'טרוריסטים' או לוחמי התנגדות או מה שלא יהיה".
פניית נתניהו למזכ"ל האו"ם: "הפקחים - בני ערובה של חיזבאללה"
ובחזרה לעימות הדיפלומטי סביב הדרישה הישראלית לפינוי עמדות יוניפי"ל: על הקריאה הזו חזר היום ראש הממשלה נתניהו, שפנה באופן פומבי למזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש – אותו איש שרק לאחרונה שר החוץ ישראל כ"ץ הכריז עליו כעל אישיות לא-רצויה. "אדוני המזכ"ל, תוציא את כוחות יוניפי"ל מאזור הסכנה. זה צריך להיעשות עכשיו, באופן מיידי", אמר נתניהו באנגלית בסרטון שפרסם.
בעברית טען ראש הממשלה כי הסירוב להתפנות "מכוון כל כולו לתת חומת מגן אנושית למחבלי חיזבאללה", וכי הפקחים הופכים למעשה ל"בני ערובה" של חיזבאללה. "אנו מצרים על הפגיעה בחיילי יוניפי"ל ואנחנו עושים כל שביכולתנו כדי למנוע פגיעה זאת. אבל הדרך הפשוטה והמתבקשת כדי להבטיח זאת, היא פשוט להוציא אותם מאיזור הסכנה", הוסיף. על מסר דומה חזר גם שר הביטחון גלנט בשיחה עם שר ההגנה האמריקני לויד אוסטין, והוא אמר לעמיתו האמריקני כי למרות "האתגר המבצעי" שנובע מקרבת חיזבאללה לעמדות יוניפי"ל, צה"ל פועל למנוע פגיעה בחיילי הכוח.
בישראל טוענים שביוניפי"ל מנסים "להראות רלוונטיות", וכי בהתעקשותם להישאר מנסים גם "לטייח" את הכישלון המתמשך של הכוח באי-מניעת ההתחמשות של חיזבאללה, ובהפרות הבוטות והמתמשכות של החלטה 1701.
כך או כך, בכירים בממשלה מזהירים כי התקריות עם יוניפי"ל מאיימות על המשך הלגיטימציה של פעולת צה"ל בדרום לבנון. "השגנו לגיטימציה להמשך פעילות בלבנון מול יעדי חיזבאללה כולל פעולות עצימות בביירות ופעילות קרקעית בדרום לבנון. בלמנו את הלחץ להפסקת אש – ודרשנו שינוי המציאות קודם לכן. ארה"ב גם הובילה מהלך לבחירת נשיא חדש בלבנון – תוך ניצול היחלשות חיזבאללה וביטול זכות הווטו שלו. התקריות עם יוניפי"ל לקחו את זה אחורה. הן הגבירו את הלחץ להפסקת אש ומעוררות תקווה אצל חיזבאללה. במשרד החוץ הבהירו לצה"ל שהם חייבים לוודא שהעניין הזה יורד מסדר היום".
האגף לארגונים בינלאומיים במשרד החוץ ומשלחת ישראל באו"ם פועלים גם הם מול יוניפי"ל לתיאום והסדרה, ומנכ"ל משרד החוץ פועל מול צה"ל ומשרד הביטחון. שר החוץ ישראל כ"ץ נמצא בקשר עם שרי חוץ של מדינות ידידות שזועמות כאמור בגלל הפגיעה בחיילי הכוח, ובהן איטליה, צרפת והולנד.
שגריר ישראל באו"ם דני דנון פרסם מצדו צילום ארכיון של עמדת חיזבאללה צמודה למתקן של יוניפי"ל (התמונה מופיעה במעלה הידיעה), והאשים: "מחבלי חיזבאללה משתמשים במוצבים של יוניפ״ל כמקומות מסתור ומציבים מארבים בסמוך אליהם. התעקשות האו״ם להשאיר את חיילי יוניפ״ל בקו האש אינה מובנת".
לדבריו, "במשך 18 שנים התעלמו אנשי יוניפי״ל מהתבססות חיזבאללה לאורך הגבול ואף לא דיווחו על הפרות החלטה 1701 לפיה רק צבא לבנון רשאי לשהות במרחב. כעת, בזמן שצה״ל פועל מול ארגון הטרור חיזבאללה ביקשנו שכוח יוניפי״ל יזוז חמישה קילומטרים צפונה מהגבול במטרה להרחיקו מקו האש. לצערנו נכון לשעות אלו בקשה זו לא התקבלה. נמשיך לקדם בימים הקרובים שיח בנושא עם הגורמים הרלוונטיים באו״ם".