מלחמת "חרבות ברזל" חשפה שוב את פערי המיגון במוסדות החינוך ברחבי הארץ, מה שמגביר את המצוקה והחרדות בקרב ההורים, צוותי החינוך והתלמידים - שרבים מהם חשים כי אינם מוגנים.
מנתונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהופקו לבקשת יו"ר ועדת החינוך ח"כ יוסף טייב (ש"ס) והוצגו בדיון מיוחד שהתקיים היום (שלישי) בנושא פערי המיגון במוסדות חינוך בצל המלחמה, עולה כי ברבע מהמוסדות חסר שטח מיגון כנדרש. המשמעות היא שלכ-472,000 תלמידים במוסדות אלה אין כלל מיגון. פערי המיגון הגדולים ביותר הם במחוז ירושלים (35%) וחיפה (33%). באזור עוטף עזה לא נמצאו פערי מיגון.
בשליש מבתי הספר בחינוך החרדי ובחינוך בפיקוח ממלכתי-ערבי אין כלל מיגון, או שהמיגון בהם נמוך. במגזר הבדואי בנגב כל בית ספר חמישי ללא מיגון, ושם יש רשויות מקומיות כמו אל קסום ונווה מדבר שבמחצית מבתי הספר שלהן אין מיגון כלל.
עוד עולה כי פיקוד העורף הגדיר תקן של 15 מ"ר נטו לכיתת לימוד, לעומת המפתח שקבע משרד החינוך שעומד על 0.5 מ"ר לתלמיד. בשני המפתחות, זה של פיקוד העורף וזה של משרד החינוך , אין התייחסות למורים ולאנשי צוות.
הכותרת
מנהרות הטרור שהפתיעו את צה"ל
28:08
2 צפייה בגלריה
"כל התלמידים שווים בכל המגזרים, וכולם זכאים לאותו מיגון". יו"ר ועדת החינוך ח"כ יוסף טייב
(צילום: שלו שלום)
ומה עם גני הילדים? למשרד החינוך אין נתונים על מצב המיגון שם, כי לטענתו לא ניתן לעשות סקר בגנים מבחינה ביצועית ומכרזית בשל המספר הגדול של הגנים שעומד על 22,000, לעומת 4,800 בתי ספר שהופיעו בסקר של בתי הספר מתוך 5,500 בתי ספר קיימים. נציג משרד החינוך, סמנכ"ל פיתוח המשרד פארס טויל, טען בדיון היום כי "יש לנו את נתוני המיגון על 80-70 אחוזים מהם". יו"ר הוועדה ח"כ טייב תהה על כך וביקש לקבל לוועדה תוך שבועיים את הנתונים המלאים. מנהל תחום תשתיות ופיתוח עירוני בשלטון המקומי, עמיחי דרורי, ביקש להוסיף מידע על גני הילדים ואמר כי ישנם 8,000 גנים שאינם ממוגנים.
הדוח ציין כי מתחילת המלחמה נורו לעבר ישראל כ-10,500 רקטות ופצצות מרגמה, בעיקר מרצועת עזה, אך גם משטח לבנון וסוריה, לצד טילים בודדים לעבר אילת משטחה של תימן.
"לצד פערי מיגון שמקורם במוסדות חינוך ישנים שנבנו שלא לפי תקן המיגון הנוכחי, גם כיום נבנים מוסדות חינוך חדשים על פי תקנים אשר אינם בהכרח מבטיחים מרחב מוגן תקני מספק עבור כלל התלמידים ואנשי הצוות במוסד החינוכי", הדגיש הדוח, וציין כי קיימת זיקה בין המדיניות.
סיור במקלטים בחיפה ובנתניה
(צילום: אסף מגל, עידו ארז)
בפני חברי הוועדה העיד תושב נתיבות, אב לילדה בת 10 עם צרכים מיוחדים, שסיפר על הקשיים: "לוקח זמן לבת שלי להגיע עם כיסא גלגלים לממ"ד ב-30 שניות. צריך להרים אותה בידיים וזה לא נעים ולא פרקטי. הסיכוי שהיא תגיע לממ"ד לפני שייפול טיל קטן מאוד. יש לנו המון בומים, אין הרבה אזעקות. לפעמים בלילה אני נכנס אליה לחדר ורואה שהיא בוכה כי היא מפחדת. בגלל המצב היא מפחדת ללכת לבית הספר".
יו"ר ועדת החינוך, ח"כ יוסף טייב, אמר בדיון בוועדה כי "כל התלמידים שווים בכל המגזרים. כולם זכאים לאותו מיגון ולנגישות הנחוצה להם". לדבריו, "בסיור שקיימנו בפזורה הבדואית נחשפתי לקטסטרופה - תלמידים לומדים בקרוואנים, ללא שום מיגון. לא מעניין אותי אם הילד בדואי, חרדי או חילוני - הוא צריך לקבל מיגון מלא במוסד החינוכי שבו הוא לומד. שמשרד האוצר יכניס יד עמוק לכיס ויתקצב את נושא המיגון".
ראש העיר אשקלון, תומר גלאם, אמר בדיון: "כל הממשלות לדורותיהן התעלמו בצורה משמעותית מנושא המיגון וההנגשה. אצלנו, זמן ההגעה לממ"ד הוא פחות מ-30 שניות. בבית ספר של 1,000 תלמידים לא יצליחו להגיע למרחב מוגן, מה גם שלא בכולם יש כזה. אני מבקש מהח"כים לקבל החלטה שכל בית ספר שנמצא באזור מטווח יקבל יותר הרשאות, בתוספת 20%, כדי שנוכל לבנות בתי ספר חדשים ממוגנים וגם לקבל תקציב למיגון בתי ספר ישנים".
נציגת פיקוד העורף מאירה גרמן רמזה לכך שמפתחות המיגון עשויים להיות גדולים יותר. "היום תקן המיגון זהה לכל הארץ ולא משנה אם מדובר בתל אביב או אשקלון", אמרה. "ההנחיות היום לא מבדילות בין קריית שמונה לתל אביב. אנחנו רואים בעין נכונה לשנות את זה. הקביעה של משרד החינוך הייתה 0.5 מ"ר לילד ופיקוד העורף הוציא הנחיה במלחמה להגדלת מספר האנשים במרחב מוגן כל עוד מדובר בשהייה קצרה. אם ידובר על שהייה ארוכה או לימודים במרחבים, אז 0.5 מ"ר פחות רלוונטי".
היא הוסיפה: "אנחנו יכולים לתרגם החלטות חדשות לשטחים ולמרחקים, אבל לא לקבוע כמה שטח נדרש לילד. את זה יקבע משרד החינוך". בוועדה ש "אם כך אז הפערים יהיו גדולים יותר", ונציג משרד החינוך פארס טויל הסתייג מהדברים: "לא אכנס לוויכוח פה בוועדה, כי במציאות זה לא ככה".
מנכ"ל רשת "עלה", יהודה מרמורשטיין, אמר בוועדה על היעדר המיגון במוסדות שיקומיים: "יש לי 60 תלמידים סיעודיים קשים. במטח האחרון ברחו לי שני עובדים. זה פחד אימים. למה מחכים עוד? אין לי בעיה עם הרשות המקומית, אין לי בעיית שטח למיגון, אני רוצה שתעזרו לי מחר להתחיל לבנות".
נציג משרד החינוך טויל אמר: "הסוגיה מורכבת יותר ממה שחושבים כי יש פה גם את השלטון המקומי, פיקוד העורף, משרד האוצר ומשרד החינוך כמובן. הפערים גדולים, מדובר בכ-10 מיליארד שקלים. דרושה תוכנית שלוקחת יותר מחודש-חודשיים. צריך לקחת את 2024 ולהחליט שבונים בה מוסדות חינוך ומתעדפים, כי ילד שיש לרשותו רק חצי דקה הגעה למרחב מוגן לא דומה לילד שלרשותו יש דקה וחצי. ואגב תעדוף, יש מקומות של חוסרים של ממש, כמו בחברה הבדואית". טויל ביקש להדגיש כי "מי שמיגן 0-7 ק"מ מגבול הצפון היה פיקוד העורף, שגם תקצב את זה".
ארן אונגר, אבא לשני בנים שלומדים בגן חובה ובכיתה ב' בבית הספר הפתוח ביפו, מוטרד כמו הורים רבים על רקע פערי מיגון. "ההכנה למצב חירום הייתה מביכה עד לא קיימת", סיפר אונגר, שלא נכח היום בדיון בוועדה. "ילדיי התבקשו לעמוד בין שני קירות גבס בבניין חד-קומתי עם קירות לבנים. מנפילות של רסיסים באזור הבנו שזו מלכודת מוות. הורים פשוט לא שלחו את הילדים לבית הספר במשך חודשיים. בעירייה אמרו לי שאם לא טוב לי - שהילדים יישארו איתי בבית".
הוא הוסיף: "ברור לכל שאיום הטילים ילווה אותנו חודשים רבים, והזוי בעיניי שאנו אמורים לשלוח את הילדים במודע לרולטה הרוסית הזו".
