שלושה שבועות בדיוק לאחר תחילת הפלישה שלה, וכשברקע דיווחים מעודדים דווקא על התקדמות במשא ומתן לסיום הלחימה, רוסיה המשיכה גם הבוקר (חמישי) לתקוף ברחבי אוקראינה, ובבירה קייב דווח על הרוג אחד ושלושה פצועים בעקבות פגיעת שרידי טיל שיורט בבניין מגורים בן 16 קומות. הפגיעה התרחשה מעט אחרי השעה 5 בבוקר, וכ-30 תושבים בבניין פונו ממנו.
הרס נרחב דווח הבוקר גם בעיר צ'רניהיב שבצפון אוקראינה, שם לפי המושל המחוזי נהרגו אתמול במתקפות הרוסיות 53 בני אדם. אתמול טענו באוקראינה שעשרה נהרגו בעיר הזו כאשר חיכו בתור לחלוקת לחם. תמונות לוויין חדשות שהתפרסמו הלילה הראו חלק מההרס בעיר, ובין היתר נראה בהן מכתש גדול שנפער באמצע איצטדיון ספורט. בשדה שממוקם כ-17 קילומטרים מצ'רניהיב, נראו בצילומים תמרונים של כוחות ארטילריה רוסיים.
במערב אוקראינה, אזור שאליו התרחבו בימים האחרונים המתקפות הרוסיות, דווח הבוקר על מתקפה נוספת: משרד ההגנה במוסקבה הודיע כי הפציץ מתקן צבאי באזור העיר סרני שבמחוז רובנו, לא הרחק מגבול בלארוס. לטענתו אוחסנו במתקן הזה כלי נשק וטילים. בעיר מרפה שבמחוז חרקוב, במזרח אוקראינה, דווח הלילה על פגיעת פגזים במבנה בית ספר. באירוע הזה לא היו נפגעים. חרקוב, העיר השנייה בגודלה במדינה, מופגזת גם היא מאז תחילת הפלישה, ודווח בה כבר על מותם של 500 איש.
מתקפה קשה דווחה אמש גם במריופול, העיר בדרום אוקראינה שמכותרת כבר ימים ארוכים וחווה משבר הומניטרי חמור ביותר: לטענת הממשלה בקייב הכוחות הרוסיים הטילו פצצה על תיאטרון שבו הסתתרו מאות תושבים, בהם ילדים, חרף העובדה שמחוצה לו נכתבו באותיות גדולות ברוסית המילים "ילדים", כנראה כדי להבהיר למטוסים הרוסיים שמדובר ביעד אזרחי, ולא מטרה צבאית. לפי שעה לא ברור כמה נפצעו או נהרגו במתקפה הזו, שאותה מוסקבה הכחישה שביצעה. בעירייה מסרו הבוקר כי נראה שהמקלט בתיאטרון שרד את המתקפה, וכי יש שם ניצולים שכמה מהם כבר הספיקו לצאת מבין ההריסות. לדברי העירייה, פעולות החילוץ מתעכבות לנוכח המשך ההפגזות הרוסיות באזור.
למרות המתקפות שנמשכות על העיר האסטרטגית – שכיבושה נחוץ לרוסים במסגרת ניסיונם לכבוש את הרצועה הדרומית של אוקראינה ולנתקה מהים – גם אתמול התאפשר פינוי של אלפי תושבים ממנה, במסגרת אחד המסדרונות ההומניטריים שסוכמו בין קייב למוסקבה. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הודיע הלילה כי 6,000 תושבים נוספים נמלטו מהעיר שבה חיו ערב המלחמה כ-430,000 תושבים, ובין הנמלטים גם 2,000 ילדים. בעיר עצמה טענו הרשויות כי מספר הנמלטים היה גבוה יותר, 11,000. ביום שלישי הצליחו להימלט ממנה כ-20,000 איש. הבוקר הביעה סגנית ראש הממשלה האוקראינית, אירינה ורשצ'וק, תקווה שניתן יהיה לבצע פינוי נוסף ממריופול, ולפתוח בסך הכול תשעה מסדרונות הומניטריים מערים נצורות.
בצל המתקפה על מריופול כינה אמש נשיא ארה"ב ג'ו ביידן את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין "פושע מלחמה", באמירה שבקרמלין אמרו שהיא בלתי נסלחת, והבוקר קראה הממשלה באוקראינה למנהיגי עולם נוספים להכיר בפוטין כמי שאחראי לפשעי מלחמה במדינה. שר ההגנה האוקראיני אולכסיי רזניקוב טען בשיחה עם מחוקקים אירופים כי פוטין מייצג את "היטלר של ימינו", ולדבריו הכוחות הרוסיים מבצעים "רצח עם" במריופול, שם דווח על לפחות 2,500 הרוגים. הוא כינה את הטייס שהפציץ את התיאטרון במריופול – "מפלצת".
כך מעריכים בארה"ב כמה חיילים רוסים נהרגו
גורם ביטחוני אמריקני העריך אמש כי לא חל שינוי משמעותי בהתקדמות הכוחות הרוסיים, שמתעכבים בין היתר במאמץ לכתר את קייב אך מפגיזים אותה יותר ויותר וכך גם את פרבריה. לדברי הגורם, הכוחות הרוסיים החלו גם להפגיז את הפרברים של אודסה בדרום-מערב אוקראינה. זוהי עיר הנמל החשובה ביותר של אוקראינה, וכיבושה קריטי עבור ניתוקה מהים. הגורם ציין כי לא ברור לחלוטין מה יעדה של רוסיה בהפגזת הפרברים של אודסה, אך במערב מודאגים כבר זמן מה שמוסקבה נערכת למתקפה עליה.
על רקע כישלונם להשיג ניצחון בזק, נזכיר, הרוסים נוקטים כעת בשיטת לחימה שבה נקטו בעבר בצ'צ'ניה ובסוריה, ובמסגרתה הם מנסים לכתר ערים ולכתוש אותן בהפגזות ובהפצצות עד לכניעת תושביהן. הבוקר, בעדכון היומי שפרסם המודיעין הבריטי, צוין כי הרוסים מתעכבים בכל החזיתות. "בימים האחרונים הכוחות הרוסיים התקדמו מעט מאוד באוויר, בים וביבשה – והם ממשיכים לספוג אבדות כבדים", נכתב בדו"ח המודיעין. לפי הבריטים, "ההתנגדות האוקראינית ממשיכה להיות עזה ומאורגנת. הרוב הגדול של השטח האוקראיני, כולל כל הערים הגדולות, נותר בידיים אוקראיניות".
מוקדם יותר, בלילה, דיווח משרד ההגנה של בריטניה שרוסיה נאלצת כעת להשתמש בכלי נשק ישנים יותר ממה שהשתמשה עד כה, באופן שעלול לגרום לפגיעה כבדה יותר באזרחים, בשל היותם פחות מדויקים. בהודעה שפרסם המשרד נכתב כי "בשל העיכובים בהשגת היעדים והכישלון לשלוט במרחב האווירי של אוקראינה", הנשק המדויק של רוסיה החל לאזול, מה שהוביל את רוסיה להשתמש בנשק יעיל פחות מבחינה צבאית.
לפי שעה לא ברור כמה בדיוק רוסים נהרגו במלחמה, או אוקראינים, אולם הבוקר דיווח העיתון "ניו יורק טיימס" כי גורמי מודיעין אמריקנים מעריכים שמספר החיילים הרוסים שנהרגו עומד כבר על יותר מ-7,000 – יותר מכל החיילים האמריקנים שנהרגו במהלך 20 שנות מלחמת אפגניסטן.
גורמי המודיעין הזהירו בפני העיתון שגם כעת, כמו בהערכות קודמות, מדובר בהערכה גסה ולא-מדויקת, שמבוססת על ניתוח גורמים שונים: דיווחים תקשורתיים; הטענות של אוקראינה ורוסיה בנוגע למספר ההרוגים (קייב נוקבת במספר מנופח למדי, של 13,500 רוסים שנהרגו, ורוסיה טענה לפני כשבועיים שמספרם עומד רק על 498); ותמונות לוויין וסרטונים מהלחימה שבהם נראים טנקים רוסיים וכוחות אחרים תחת אש. כך למשל, מספר החיילים שנמצאים בתוך כל טנק ידוע בדרך כלל, ולפיכך יכול המודיעין האמריקני להעריך כמה נהרגו אם טנק כלשהו נפגע מאחד מטילי הנ"ט הרבים שמספק המערב לצבא האוקראיני.
בדיווח ב"ניו יורק טיימס" צוין כי נראה שמספר הנפגעים בקרב החיילים הרוסים – פצועים והרוגים – מתקרב כבר ל-10% מכלל הכוחות שהנשיא ולדימיר פוטין הזרים לתוך אוקראינה, כ-150,000. לפי ההערכות, מספר הפצועים הרוסים עומד על בין 14,000 ל-21,000. גורמים בפנטגון ציינו בפני העיתון כי שיעור נפגעים של 10% מכלל הכוחות צפוי להקשות מאוד על יחידות צבאיות להשלים משימות קרביות שונות.
לדבריהם, מספר ההרוגים הרב עשוי לפגוע גם בנכונותם של החיילים להמשיך להילחם. לפי הדיווח ב"טיימס", עדויות לכך נכללות גם בעדכונים המודיעניים היום-יומיים שמקבלים בכירי הממשל בוושינגטון: אחד הדיווחים הללו התמקד במורל הירוד של הרוסים, ובו תואר כיצד חלק מהם פשוט מחנים את כלי הרכב הצבאיים שלהם, ובורחים ליערות. הצבא האוקראיני, נזכיר, טוען כבר ימים ארוכים למקרים של עריקות בקרב הרוסים, או לאי-ציות של פקודות שניתנו להם.
עוד טילים, וכמה שיותר מהר
בינתיים, המערב ממשיך בניסיונות לסייע לאוקראינה להדוף את הפולש הרוסי באמצעות הזרמת כלי נשק מתקדמים וחכמים, כאלו שמסוגלים בקלות רבה לחולל נזק רב לכלי השיריון והמטוסים הרוסיים. אתמול הודיע הנשיא ביידן על סיוע צבאי נוסף בעלות של 800 מיליון דולר לאוקראינה, שיכלול לפי הדיווחים בתקשורת האמריקנית 800 טילי סטינגר נגד מטוסים, 9,000 מערכות נשק נגד טנקים, 100 רחפנים "מתאבדים" ומגוון של כלי נשק קלים יותר, כמו תתי-מקלע ומשגרי רימונים.
לפי הדיווחים, אותם רחפנים "מתאבדים" שיסופקו לאוקראינה יהיו מדגם בשם "Switchblade": מדובר ברחפנים קטנים יחסית שאותם ניתן לשאת על הגב, ויודעים לאחר הפעלתם לפגוע בדיוק במטרות – ולפוצץ אותן – גם ממרחק של קילומטרים. גורם ביטחוני בכיר בוושינגטון אמר הלילה ל"ניו יורק טיימס" כי ארה"ב מתמקדת כעת בהעברת הנשק במהירות האפשרית לאוקראינה, ולדבריו חידוש המלאי של הציוד המתקדם נמצא בעדיפות משנית בלבד.
לצד הנשק שהוא מזרים לה, המערב מסייע לאוקראינה גם בגביית מחיר כלכלי כבד ביותר מרוסיה, בדמות סנקציות חסרות תקדים על כלכלתה ועל בכירים במוסקבה, בראשם הנשיא ולדימיר פוטין עצמו. לחץ כבד במיוחד מופעל על האוליגרכים המקורבים לפוטין, וחלקם אף כבר השמיעו בעקבות החרמת נכסיהם הרבים אמירות ביקורתיות – אם כי זהירות למדי – כלפי המלחמה שמוביל פוטין באוקראינה.
רוסיה למערב: "לא תורידו אותנו על הברכיים"
במסגרת הניסיון להגביר את הלחץ על אותם אוליגרכים, הלילה הודיע משרד האוצר האמריקני על הקמת כוח משימה מיוחד שמטרתו לצוד ולתפוס את נכסיהם של עשירי רוסיה. בכוח הזה משתתפים נציגים מאוסטרליה, בריטניה, קנדה, גרמניה, צרפת, איטליה והאיחוד האירופי. לדברי משרד האוצר האמריקני, במסגרת המצוד הזה נתפסו כבר נכסים בשווי מאות מיליוני דולר. לפי רשת BBC, חברי כוח המשימה קיבלו רשימה של 50 איש שעליהם להתמקד בחקירותיהם. גם בספרד הצטרפו הרשויות למצוד הזה: אמש הודיעו כי תפסו יאכטה נוספת, שלישית במספר מאז תחילת הפלישה הרוסית, ששייכת כנראה לאחד מהאוליגרכים הרוסים, אם כי זהותו לא ברורה. היאכטה, The Crescent, היא אחת הגדולות בעולם, ונתפסה בנמל טרגונה.
ברוסיה מגיבים באמירות זועמות למהלכיו של המערב. אתמול האשים פוטין כי מדינות המערב מעודדות את אוקראינה לבצע "מרחץ דמים" באמצעות הנשק שהן מספקות לה, וטען כי המטרה שלהן היא "להשמיד" את רוסיה. אמש פוטין השתלח גם ברוסים בארצו שבאומץ רב מביעים התנגדות למלחמה חרף הדיכוי שמשטרו מפעיל, והבטיח "לירוק" אותם החוצה, תוך שהוא מכנה אותם "גיס חמישי" ו"בוגדים". הבוקר הצטרף למתקפה שלו דמיטרי מדבדב, אחד מבעלי בריתו הקרובים ביותר של פוטין, שכיהן כנשיא בין 2008 ל-2012 וכיום מכהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי. מדבדב טען שארה"ב מעודדת שנאת-רוסים "מגעילה", בניסיון לכאורה לכופף את ברכיה של רוסיה ולהכניעה. "זה לא יעבוד – לרוסיה יש את הכוח לשים את כל האויבים הפזיזים שלה במקומם", הצהיר.
מנגד, הבוקר המשיך הנשיא האוקראיני זלנסקי לקרוא למערב להגביר את הלחץ על רוסיה – ולסייע לארצו במאמץ המלחמתי. אחרי שאתמול נאם מרחוק בפני הקונגרס האמריקני, הבוקר נאם זלנסקי גם בפני המחוקקים בפרלמנט הגרמני, והשווה בדבריו בין חומת ברלין בתקופת המלחמה הקרה לחומה המטאפורית שלדבריו הוקמה בארצו, ומפרידה בין השלום לסבל ביבשת אירופה. בפראפרזה על קריאתו המפורסמת של נשיא ארה"ב לשעבר רונלד רייגן למיכאיל גורבצ'וב, מנהיגה האחרון של ברית המועצות, "להפיל" את חומת ברלין, פנה זלנסקי בנאומו לקנצלר הגרמני אולף שולץ, ואמר לו: "הפל את החומה הזו!". זלנסקי ביקש מהמחוקקים בבונדסטאג לפעול על מנת "להעניק לגרמניה את התפקיד המנהיגותי שזכתה לו, כך שצאצאיכם יהיו גאים בכם. תמכו בחופש, תמכו באוקראינה, שימו סוף למלחמה הזו, סייעו לנו לשים לה סוף".
המלחמה, נזכיר, חוללה גם משבר פליטים עצום, שמתפתח בקצב המהיר ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. יותר מ-3 מיליון אוקראינים כבר ברחו מארצם, רובם נשים וילדים, שכן אוקראינה לא מאפשרת לגברים בני 20 עד 60 לצאת משטחה. הנטל המרכזי של אירוח הפליטים נופל על פולין השכנה: לפי הרשויות שם מספרם במדינה כבר עומד על 1.9 מיליון איש. הפליטים זורמים גם למדינות שכנות נוספות: רומניה, מולדובה, סלובקיה והונגריה. ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, הזהיר הבוקר שארצו עלולה להתמודד בשבוע הבא עם "גל גדול אף יותר" של פליטים.