הצעת החוק של השר לביטחון לאומי המיועד איתמר בן גביר, במסגרתה הוא מבקש להעביר לעצמו סמכויות כמו התוויית מדיניות המשטרה למפכ"ל, מעוררת סערה גם היום. ההצעה שנחשפה ב-ynet הביאה מפכ"ל לשעבר לכתוב בקבוצת וואטסאפ עם בכירים לשעבר במשטרה "מודעת אבל", ולהכריז על מועד הלוויה למשטרה - עם אישורו של החוק. לפי אחד המפכ"לים לשעבר, ההודעה נשלחה בהומור.
ב"מודעת האבל" נכתב: "המומים וכואבים אנו מודיעים בצער עמוק וביגון קודר על לכתה בטרם עת של משטרת ישראל זצ"ל. נלווה אותה בדרכה האחרונה ביום שלישי, 13 בדצמבר 2022, בשעה 14:00, לבית העלמין כנסת ישראל בירושלים. ביקורי תנחומים של מוקירי זכרה יתקיימו במטה הארצי, דרך בר לב, שכונת שייח ג'ראח ירושלים. בניה בנותיה ואוהביה".
לפי הצעת החוק, המפכ"ל יהיה נתון למרות הממשלה וכפוף לשר, והמשטרה תהיה נתונה למרות הממשלה, והשר הממונה על המשטרה מטעם הממשלה. בהצעה נכתב כי לשר לא תהיה סמכות בנוגע לענייני חקירה ובנוגע לפתיחת תיקים, ניהולם וסגירתם, אבל כן תישמר לו הזכות להכתיב מדיניות בתחומי חקירות, טיפול בתיקים והעמדה לדין כללית.
בנוסף, אם עד כה לפי החוק המפכ"ל היה המפקח על משטרת ישראל, על סדרי ניהולה ועל הפעלתה, מעתה הוא יופקד על ניהולה, הפעלתה ופיתוח יכולותיה - אבל "הכול בהתאם להתוויית המדיניות ולעקרונות הכלליים של השר". כך, למשל, השר - בן גביר לפי ההסכם הקואליציוני - יוכל לקבוע שתפילה של יהודים בהר הבית לא תוביל להעמדה לדין.
"המפכ"ל הופך למנהל תפעול"
ניצב בדימוס זהר דביר, שהיה סגן המפכ"ל, אמר ל-ynet כי "הנושא הזה שבו השר הוא גם המחליט הסופי על דרך פעולה, כולל פריסה טקטית של כוחות, היא בעייתית, וזה הופך את המפכ"ל למנהל תפעול. זה בסדר שלשר יהיה דירקטיבות והוא ירצה להתעסק בנושאים מסוימים. השר לא אמור להגיד איזו פלוגה תהיה איפה. הוא לא אמור לעשות את זה".ֶ
לדברי דביר, "יש גם מתח מובנה חיובי שבו יש למפכ"ל יכולת עמידה או אמירה של דברים גם בניגוד לדעתו של השר. אם השר חושב שצריך לאפשר משהו בהר הבית מעבר לסטטוס קוו, הוא יכול להגיד שזה בעייתי. לא יכול להיות מצב שהוא אומר למפכ"ל 'אני פוקד עליך וזה הסוף'. על דבר כזה שמבצעים בלי יכולת ערעור והרהור, עלול להיות מדרון חלקלק שבו החלטות מתקבלות ללא שיקול דעת".
עוד אמר דביר: "המשטרה היא גוף מקצועי שמתנהל על פי פרמטרים מקצועיים. זו לא פעם ראשונה ששר מגיע למשרד שהוא לא מכיר על בוריו והוא צריך להיות מאוד קשוב לאנשים למטה והוא בסוף מקבל את ההחלטות על בסיס האג'נדה שלו מתוך תובנה שיש אנשים שמבינים יותר ממנו. זה נכון שהדרג הפוליטי אמור לנהל את המדינה, אבל הוא חייב להיות קשוב מאוד למטה, לרצפת הייצור, ולדרגים הגבוהים של הפיקוד. במצב הקיים יש פה סכנה שזה לא יעבור את תהליך השיקול והמחשבה".
גם ניצב בדימוס דוד צור התייחס להצעת החוק של גביר. בשיחה עם ynet אמר כי "עצמאות המשטרה היא לא לקונה בחוק. בן גוריון בזמנו אמר שהצבא אחראי על ביטחונה של המדינה והמשטרה על כבודה. המשטרה אחראית לטפל בסדר הדין הפלילי והיא כפופה לחוק, לא לשר שיתווה מדיניות אכיפה שיכולה להיות מאוד סלקטיבית. המצב הזה שמשנים את פקודת המשטרה כדי לתת לשר מעין פיקוד עליון על המשטרה יהפוך אותה להיות יותר פוליטית. מדיניות תמיד הייתה בחצר השר, אבל הוא לא יכול להורות למפכ"ל מה לעשות. בסוף המפכ"ל יהפוך להיות מעין בובה, או חניך תורן".
לדברי צור, "כל שר חדש צריך את הזמן כדי ללמוד את הארגון. השר הזה מראש בא בגישה שלכאורה הוא רוצה לגבות את המערכת, אבל לוקח לעצמו סמכויות שלא היו 75 שנה על המשטרה. כל השרים עד כה השפיעו במקומות שהם רצו אבל לא שינו את פקודת המשטרה. זה לא שינוי קוסמטי, אלא שינוי של המשטר. המפכ"ל כיום נמצא בסיטואציה קשה ובלתי אפשרית שמייצרת בעיה. אם הייתי במקומו, הייתי נוהג אחרת. הייתי מגיע קודם כל לטקס ההענקה, אבל הבנתי שהייתה לו בעיה רפואית. אני לא הייתי הולך לאירוע הפרטי שלו (של בן גביר - נ"פ), לפחות לא בשלב הזה. ואם הייתי נעדר מטקס ההענקה, הייתי נעדר גם מאירוע בת המצווה. לא הייתי הולך בערב לאירוע המשפחתי. הייתי נמנע מזה כי הוא עדיין לא שר אבל זו החלטה אישית שלו".
השר לביטחון הפנים היוצא עמר בר-לב, שבימים האחרונים התעמת עם המפכ"ל רב-ניצב יעקב שבתאי, כתב אתמול בטוויטר בעקבות חשיפת ynet כי "אם הפרסום נכון, הרי שמדובר בפגיעה אנושה במשטרה, בהפיכת המפכ"ל לפיון ובדריסת הדמוקרטיה".
בר-לב ציין עוד כי "משטרת ישראל תהפוך להיות משטרה פוליטית ובינונית שתופקר בידיים נעדרות ניסיון וחסרות אחריות, תאבד כל שארית של אמון ציבורי, ותחווה הידרדרות מקצועית, פגיעה ביכולתה להיאבק בפשיעה ובשחיתות ובריחה של קצינים מעולים שלא ירצו להיות שפוטים של פוליטיקאים".
מקורבי השר המיועד: "הוא יקבע מדיניות כללית"
מקורביו של השר המיועד בן גביר אמרו היום כי השר הממונה על המשטרה היה חסר סמכויות עד היום, וטענו כי "הדבר היחיד שהוא יכול לעשות זה לגזור סרטים בתחנות משטרה". לדברי המקורבים, "כך לא מתנהלת מדינה דמוקרטית. בניו זילנד, אנגליה, אוסטרליה, ארה"ב ושאר המדינות הנאורות בעולם, המדיניות היא שהשר קובע והמפכ"ל והדרג המקצועי מבצע. רק בישראל מתרחשים דברים הפוכים".
מקורבי בן גביר טענו כי החוק החדש קובע עקרונות ברורים לגבי התערבות של שר בחקירות משטרה: "עד היום הדברים לא נרשמו בחוק, אולם החוק החדש קובע מפורשות שלשר אין סמכות להורות על פתיחת חקירה ועל סגירת חקירה. השר יקבע מדיניות כללית לעניין החקירות וכך ייווצר מצב שהמשטרה לא תחליט על דעת עצמה שעבירות גרפיטי, זה עבירות שעוצרים בגינן למשך עשרים וארבע שעות בבית מעצר ומאידך גיסא, אדם שעשה מעשה מגונה בילדה משתחרר אחרי שעה מחקירה".