ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר הבוקר (יום שישי) כי הוא "מגנה בתוקף את תקיפתו השערורייתית של האלוף דוד זיני - מפקד עתיר זכויות המקדיש את חייו למען ביטחון ישראל".
תקיפתו של זיני, שאחראי על הקמת חטיבת החשמונאים החרדית בצה"ל, נעשתה בבני ברק - על-ידי עשרות חרדים קיצוניים שהגיעו למסעדת גולדיס, שם שמעו שהוא נמצא. "מדובר במעשה אלים, מסוכן ומביש שאין לו מקום במדינת חוק", אמר נתניהו. "אני דורש חקירה מיידית, מהירה ויסודית, שתביא להעמדה לדין של הפורעים, ותבטיח שהם יישאו בעונש. נילחם בכל גילוי של אלימות באפס סובלנות".
האלוף דוד זיני מוברח ממסעדת גולדיס בבני ברק
החילוץ מהמסעדה - והכניסה לניידת
עו"ד שלמה חדד, המייצג את החשודים החרדים
(צילום: עידו ארז)
עשרות חרדים קיצוניים הגיעו הלילה למסעדת גולדיס בבני ברק, אחרי ששמעו כי האלוף זיני - שמוביל את הקמת חטיבת חשמונאים בצה"ל - נמצא שם יחד עם עוזרו רס"ן מולי בוימל. כך, המקום שוקק המבלים הוקף בהמוני צעירים שקראו לעבר האלוף קריאות נאצה כגון "רוצח" ו"נוחבה".
במקום התפתחה מהומה שבמהלכה נאלצה המשטרה לחלץ את האלוף ואת עוזרו מהמסעדה, בעוד עשרות קיצוניים עטים על רכבם. איש התקשורת החרדי יענקי פרבר, שהיה במקום ושוחח עם האלוף, תיאר בשיחה עם ynet: "מישהו מבחוץ זיהה אותו, ותוך דקות התאספו שם יותר מ-100 איש. המשטרה הוזעקה וחילצה את האלוף ואת יועצו. אחר כך התפתחו מהומות עם השוטרים, ומפגינים טענו שם שהיו עצורים".
בתיעוד מהזירה נראים כמה צעירים חרדים מתעמתים עם שוטרים שעצרו את החשודים בתקיפת הקצינים. "עזוב אותו, עזוב אותו", אומר אחד מהם. אחרים צועקים: "נוחבה, רוצחים. סתם עצרתם אותו, הוא חטוף. כולנו עם החטוף. תרדו מהר מהעצים, תחזירו את החטוף".
המעצרים אחרי תקיפת האלוף דוד זיני
(צילום: תומר כלימי)
המשטרה הודיעה כי עצרה שלושה חשודים בתקיפת הקצינים. עם זאת, בדיון הארכת מעצרם בבית המשפט השלום בתל אביב, השופט רן גולדשטיין שחרר אותם - לאחר שהתחייבו להתייצב בתחנת המשטרה בכל עת שיידרשו, לצד הרחקה מהפגנות לא-חוקיות מכל סוג עד ל-10 בפברואר 2025. מעבר על התנאים הללו יחייב אותם בקנס של כ-4,000 שקלים.
עורכי הדין שלמה חדד ואיתי כהן, המייצגים את שלושת העצורים, מסרו: "מרשנו מכחישים את המיוחס להם ולא תקפו את הקצינים אשר נכחו במקום. נבהיר כי תחילה המשטרה חקרה את החשודים בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, ואולם כאשר הובאו לבית המשפט שונתה העבירה לתקיפה סתם. אין בידי המשטרה כל סרטון או תיעוד המעידים כי הייתה תקיפה כלשהי, והם נעצרו על מנת לנסות לפזר את ההתקהלות שם. כמו כן שוב משטרת ישראל בוחרת להלין את העצורים בתאי שהייה ולא להעבירם לבית המעצר בית המשפט הורה לשחררם ולא מצא חשד סביר כי תקפו".
שר הפנים משה ארבל מש"ס היה הראשון בממשלה שגינה, כשמסר כי "תקיפת האלוף דוד זיני ורס"ן הרב שמואל בוימל אמש בבני ברק, על-ידי אספסוף מופרע ולא מחונך, לא מייצגת את הערכים שעליהם גדלים רבבות עמלי התורה בטהרתה. אל יהא חלקנו עמהם".
אחריו פרסמו הצהרות גם שרים נוספים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מחה: "האלוף זיני הוא גיבור ישראל ואת הפרחחים שתקפו אותו צריך לתפוס ולמצות איתם את מלוא חומרת הדין. הם לא מייצגים את תורת ישראל. הם מבזים את התורה ומחללים שם שמיים. תתביישו".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר אמר: "מגנה בכל תוקף את תקיפת האלוף דוד זיני על-ידי קומץ קיצוני שאינו מייצג את החברה החרדית בשום צורה. כל תקיפה של לובשי מדים ולא משנה באיזה צבע ובאיזה דרגה - מגונה ותטופל בכל האמצעים ובמלוא העוצמה. סמוך ובטוח על משטרת ישראל שתניח את ידה על הפורעים".
שר הביטחון ישראל כ"ץ מסר: "אני מגנה בחריפות את התקיפה האלימה של האלוף דוד זיני בידי קומץ מתפרעים קיצוניים בבני ברק. זוהי חציית קו אדום חמור. פגיעה במפקדי וחיילי צה"ל, המקדישים את חייהם למען ביטחון המדינה - לא תתקבל בשום אופן, ועל רשויות החוק לפעול כדי למצות את הדין עם המתפרעים".
יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ אמר: "מיעוט קיצוני ומסוכן גם קורא להשתמטות, וגם מרשה לעצמו לתקוף את מי שמקדיש את חייו למען ביטחון ישראל. מחזק את האלוף זיני, וקורא למצות עם התוקפים את מלוא חומרת הדין".
דובר צה"ל מסר: "הרמטכ״ל מגבה ומחזק את עשייתו החשובה של האלוף דוד זיני לגיוס בני החברה החרדית. צה"ל רואה בחומרה ומגנה כל התנהגות אלימה כלפי משרתיו העושים לילות כימים לביטחון המדינה ואזרחיה".
בתוך כך, שופטי בג"ץ דרשו הבוקר מהמדינה להגיש עד סוף החודש תשובות לשאלות נוספות בנוגע לגיוס החרדים, ובהן שאלת אמצעי האכיפה שבהם תשתמש המדינה מול אלה שיהיו מחויבים בגיוס - ולא יתייצבו. בנוסף, התבקשה המדינה להשיב האם מעתה יישלחו צווי גיוס לחרדים החייבים בגיוס בהתאם לגיל.
בצה"ל הבהירו השבוע, אחרי הגשת תשובת המדינה לבג"ץ בעניין גיוס החרדים, כי הצבא יכול וצריך לגייס 4,800 חרדים בשנת הגיוס הנוכחית, שהחלה ביולי אשתקד ותסתיים ביולי הקרוב. מיד לאחר מכן, בשנת הגיוס הבאה שתחל, אפשר יהיה וגם צריך לגייס כ-6,000 חרדים נוספים. החל מיולי 2026 לא תהיה כל מגבלה בגיוס החרדים לצבא, והנתונים שצה"ל הציג לבג"ץ מלמדים שהדבר אפשרי, למרות המספר הנמוך של המתייצבים.
במהלך הדיון בבג"ץ הביע השופט נעם סולברג תמיהה מהיקף בני הישיבות שלא מגויסים לצה"ל. "קראנו והזדעזענו מכך שלפי תשובת המדינה, 80 אלף בני ישיבות לא גויסו", אמר. הנתון, בפועל, הוא 85 אלף. עו״ד אבי מיליקובסקי מפרקליטות המדינה סיפר כי המדינה שלחה צווים לכ-10 אלף מלש"בים מתוך אותם 85 אלף, וכי אחוזי ההתייצבות מתוכם היו נמוכים.
"עד כה התגייסו כ-916 חרדים, זה קצב נמוך מכדי להגיע ליעד של 4,500 בסוף השנה", אמר השופט סולברג. "הפער בין כמה עשרות מלש"בים שכבר התגייסו מתוך 3,000 הצווים שיצאו לבין 916 שהתגייסו הוא שלא כל החרדים שהתגייסו עשו זאת אחרי פסיקת בג"ץ שקבעה שחרדים חייבים בגיוס".
