רגע לפני החזרה ללימודים מתברר עוד מחיר כואב שגבתה המגפה מתלמידי ישראל: על רקע המשבר הבריאותי והכלכלי, חל זינוק דרמטי של 25 אחוזים בפניות של בתי ספר לעמותות שמחלקות כריכים עבור תלמידים שידם אינה משגת. מדובר בתלמידים שהגיעו לאחר שפספסו לפחות את ארוחת הבוקר, והכריך הוא הארוחה היחידה שלהם בעת השהות במוסד הלימודים.
בעמותת "נבט" שמפעילה את פרויקט ההזנה ומקבלת את הפניות מבתי הספר, מציינים, כי ההידרדרות של משפחות רבות על רקע פיטורים או יציאה לחל"ת מורגשת היטב גם ברשויות מבוססות כמו רעננה, רמת השרון ותל־אביב. עד השנה שעברה סיפקה "נבט" 9,000 כריכים מדי יום לתלמידים רעבים ב־140 בתי ספר, השנה יחלקו בעמותה 11,000 כריכים מדי יום, ועוד 15,000 בקשות ברשימת ההמתנה נדחות בינתיים, בשל מגבלות תקציביות.
"אנחנו מקבלים פניות מבתי ספר שהשתתפו בתוכנית ומבקשים להגדיל את הכמות, לצד בתי ספר חדשים שהתלמידים בהם לא נזקקו לעזרתנו בעבר", סיפרה רותם יוסף גלעדי, מנכ"לית "נבט". "ישנם תלמידים רבים החיים בחוסר ביטחון תזונתי בדרגות חומרה שונות, מנהלי בתי ספר אומרים לנו שבלי הכריך הילדים יישארו רעבים".
מסגרות ההזנה הקיימות נותנות מענה חלקי ביותר, ואל הוואקום שנוצר נכנסות העמותות הפרטיות. בחלק מהמקרים ההזנה דורשת השתתפות כספית של ההורים, שמותירה בחוץ דווקא את מי שזקוקים לה ביותר, ובמקרים אחרים המשפחות לא עומדות בקריטריונים או שיום הלימודים אינו ארוך דיו.
"הילדים אומרים לנו שהם רעבים ומספרים על מצוקות כלכליות קשות", סיפרה מנהלת תיכון מאזור ירושלים. לדבריה, רבים מתלמידיה מגיעים ללימודים כשהם רעבים, והשנה משפחות חדשות פנו אליה בבקשה לסיוע בהזנת ילדיהן. "מיזם הכריכים קריטי לתפקוד של התלמידים וליכולת שלהם ללמוד ולהתרכז. משבר הקורונה החמיר את המצב והילדים אומרים שאין מי שיפרנס ויביא אוכל הביתה. שבעה תלמידים עזבו את הלימודים כדי לפרנס את המשפחות. אימהות מתקשרות ומבקשות שאם נשארו כריכים נשלח עם הילדים הביתה".
בנייר עמדה שגיבשו שלושה מהארגונים המרכזיים, "נבט", "המרכז לקידום מדיניות של רווחה כלכלית" ו"אלומות" בשיתוף פרופ' רונית אנדוולט, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות, כתבו ראשי העמותות כי "אנו עדים לתופעה גדלה והולכת של מצוקת ילדים מול חוסר יכולת הוריהם לספק להם את צורכיהם הבסיסיים, דבר אשר משפיע על יכולתם של ילדים אלו לתפקד כתלמידים וכילדים כאחד".
בעמותות סבורים כי ניתן לקדם את פתרון הסוגייה כבר לקראת שנת הלימודים, באמצעות חקיקה של הכנסת ובאמצעות תוכנית פיילוט לארוחות בוקר בבתי ספר, שתלווה במחקר הערכה. הן מציעות לממן את הפיילוט באמצעות עודפי תקציב לא מנוצלים שייועדו למימון חוק ארוחה חמה לתלמיד, בהיקף של 60־70 מיליון שקלים בשנה, ולקיים את הפיילוט במשך שלוש שנים בבתי ספר שבהם רוב התלמידים בסיכון.
