שורה של פקידים בכירים בממשלת אוקראינה התפטרו או הודחו היום (ג') על רקע פרשת שחיתות בצמרת השלטונית, פרשה שבעקבותיה הצהיר הנשיא וולודימיר זלנסקי על כוונתו לערוך שינויים בהרכב הממשל שלו. אחרי שבתחילת השבוע נעצר סגן שר התשתיות האוקראיני בחשד לקבלת שוחד ומעילה בכספי ציבור, היום דווח על התפטרותם או הדחתם של חמישה מושלי מחוזות, שלושה סגני שרים, סגן ראש הלשכה של זלנסקי וסגן התובע הכללי.
9 צפייה בגלריה
קירילו טימושנקו, סגן ראש הלשכה של זלנסקי עם מכתב ההתפטרות שלו
(צילום: רויטרס / Kyrylo Tymoshenko via Telegram)
מדובר בטלטלה הגדולה ביותר בצמרת השלטון האוקראיני מאז תחילת המלחמה לפני 11 חודשים בדיוק, ב-24 בפברואר אשתקד. לאוקראינה, נזכיר, היסטוריה ארוכה של שחיתות שלטונית – ומדינות המערב מפעילות עליה לחץ כבד להילחם בתופעה הזו ולהראות שהיא מסוגלת להתנהל באחריות עם מיליארדי הדולרים שהן מזרימות לה כדי לסייע לה במלחמה. ביום ראשון נחשפה פרשת שחיתות חדשה: סגן שר התשתיות ואסיל לוז'ינסקי נעצר על ידי המשטרה האוקראינית בחשד לקבלת שוחד של 400,000 דולר בתמורה להטיית חוזים לרכישת גנרטורים – ציוד שבו נעזרים כעת המוני אוקראינים בצל המתקפות הרוסיות על מתקני אנרגיה. לפי הדיווחים הוא נעצר ממש בשעה שקיבל את כספי השוחד, אך הוא הכחיש את הטענות נגדו.
הנשיא זלנסקי, שאחת מהבטחות הבחירות המרכזיות שלו בבחירות שבהן עלה לשלטון ב-2019 הייתה לנקות את מסדרונות הממשל משחיתות, הצהיר כאמור על כוונתו לערוך שינויים בממשל שלו. "כבר יש החלטות אישיות – חלקן היום וחלקן מחר – בנוגע לפקידים בכמה דרגות במשרדים ובסוכניות ממשל מרכזיות, כמו גם במחוזות ובמערכת אכיפת החוק", אמר אמש בנאומו הלילי לאומה. זלנסקי לא פירט אמש אילו פקידים יודחו, אבל הבטיח לפעול נגד כל גורם מושחת – ושהמאמצים הללו יימשכו במקביל להתמקדות במלחמה. הוא התייחס למעצרו של הבכיר במשרד התשתיות ואמר שמדובר ב"מסר" לכל מי שמפר את "עקרון הצדק": "אני רוצה להיות ברור – לא תהיה חזרה למה שהיה נהוג בעבר".
9 צפייה בגלריה
סגן שר ההגנה האוקראיני שפובלוב, שהתפטר על רקע האשמות לרכישת מזון לחיילים במחיר מופקע
(צילום: משרד ההגנה האוקראיני)
שעות לאחר דבריו הגיעה הבוקר התפטרות ראשונה, של סגן לשכת הנשיא קירילו טימושנקו, שבהודעתו הודה לזלנסקי על האמון שנתן בו ועל "ההזדמנות לעשות מעשים טובים בכל יום ובכל דקה" – אבל לא הסביר מדוע הוא פורש. טימושנקו שימש כאחד מיועצי התקשורת של זלנסקי בקמפיין הבחירות לפני כארבע שנים, וגם לגביו הועלו טענות לשחיתות: בשנה שעברה הוא נחקר בפרשה הנוגעת לשימוש במכוניות יוקרה, ובספטמבר הוא ופקידים אחרים נקשרו להאשמות בגין מעילה בכספי סיוע הומניטריים בשווי של כ-7 מיליון דולר, שנועדו עבור אזור זפוריז'יה. הוא הכחיש את כל ההאשמות נגדו.
זמן קצר לאחר התפטרותו של טימושנקו הודיע על התפטרות גם סגן שר ההגנה האוקראיני ויאצ'סלב שפובלוב, על רקע טענות שהמחלקה שבראשה עמד שילמה מחיר מופקע עבור מזון לחיילים. שפובלוב מסר כי "ההאשמות התקשורתיות" חסרות בסיס, וגם משרד ההגנה הכחיש את הטענות. במשרד אמרו כי ההתפטרות היא "מעשה ראוי" שנועד לשמור על האמון הציבורי בו.
בהמשך הבוקר דווח כי בכיר נוסף הודח: סגן התובע הכללי באוקראינה אולכסיי סימוננקו. בהודעת משרד התובע לא נמסרה הסיבה שבגינה עזב את תפקידו, אבל סימוננקו ספג לאחרונה ביקורת חריפה בגלל שנפש בספרד. זלנסקי עצמו, אף שלא הזכיר מפורשות את שמו של אותו בכיר, הודיע בנאומו אמש כי מעתה והלאה לא יורשו פקידי ממשל לצאת לחופשות בחו"ל. "להתעלם מהמלחמה זה לוקסוס שאף אחד מאיתנו לא יכול להרשות", אמר זלנסקי, "אם הם רוצים לנוח – הם ינוחו מחוץ לשירות הציבורי".
בצהריים דווח על עוד שני סגני שרים שהתפטרו, במשרדי התקשורת והפיתוח האזורי, ומיד אחר כך הודיע גורם בכיר בקייב כי חמישה מושלי מחוזות הודחו: מושלי קייב, דניפרופטרובסק, זפוריז'יה, סומי וחרסון.
לפי שעה זלנסקי לא התייחס להדחת הבכירים, אבל יועצו הבכיר מיכאילו פודוליאק מסר בציוץ בטוויטר: "ההחלטות האישיות של זלנסקי מעידות על מה שעומד בראש סדר העדיפויות מבחינת המדינה. הנשיא רואה ושומע את החברה. הוא מגיב באופן ישיר לדרישה הציבורית ל'צדק לכל'". מסר בוטה אף יותר שיגר אתמול ראש מפלגתו של זלנסקי, "מפלגת משרת העם": דויד ארחמיה הבטיח כי יהיו מעצרים נוספים, והזהיר ש"אם הגישה ההומנית לא תעבוד" – השלטונות ינצלו את הסמכויות החריגות שקיבלו מתוקף המשטר הצבאי שחל במדינה מאז תחילת המלחמה.
פולין ביקשה לשלוח טנקים, ברלין: "רק הקנצלר יחליט"
בינתיים נמשכים הקרבות בחזית, ואוקראינה דיווחה כי הלילה נהרגו עוד שני בני אדם בהפגזות הרוסיות: בסומי שבצפון המדינה דווח על צעירה שנהרגה ועל עוד שלושה שנפצעו כשפגז פגע ישירות בבית באחד הכפרים באזור, ובמחוז דונייצק שבמזרח דווח על אזרח נוסף שנהרג ועל שניים שנפצעו בקרבות בהפגזות באזור העיר בחמוט. בחמוט מהווה את המוקד המרכזי של הקרבות במזרח אוקראינה בחודשים האחרונים, וצבא רוסיה יחד עם שכירי החרב של "קבוצת וגנר" משקיעים מאמצים אדירים לכיבושה, באופן שיאפשר להם להתקדם לעבר ערים אחרות בשליטה אוקראינית בדונייצק – ולספק תמונת ניצחון כלשהי אחרי שורה של מפלות בשדה הקרב בשנה שעברה.
למרות הקרבות הקשים בבחמוט, בקווי החזית כמעט שלא נרשמה תזוזה כלשהי בחודשים האחרונים, ושני הצדדים נערכים כעת למתקפות גדולות כדי לשבור את הקיפאון הזה. קייב קוראת לבעלות בריתה במערב לספק לה מאות טנקים מתקדמים, שיאפשרו לה לשחרר שטחים כבושים נוספים, והטנק האידיאלי מבחינה הוא ה"לאופרד" הגרמני: הטנק הזה פשוט יחסית לתפעול, חסכוני בצריכת הדלק שלו ונמצא בזמינות רבה בקרב שכנותיה של אוקראינה במזרח ובמרכז אירופה. אלא שהמדינות שהודיעו על נכונותן להעביר את הטנקים הללו לאוקראינה, בראשן פולין, זקוקות לאישור מהממשלה בברלין – שמתעכבת במתן האישור על רקע חששה מתגובת מוסקבה.
בתחילת השבוע אותתה שרת החוץ הגרמנייה אנלינה ברבוק על פריצת דרך בסוגיה, כשאמרה כי ברלין לא תעמוד בדרכה של פולין אם זו תרצה להעביר טנקים גרמניים לאוקראינה, אבל הבוקר השמיע בכיר גרמני אחר מסר מסויג יותר. טוביאס לינדנר, פקיד בכיר במשרד החוץ בברלין, אמר כי עמדתה של השרה שלו בסוגיה "ידועה היטב" – אבל הוסיף כי ההחלטה הסופית תתקבל על ידי הקנצלר אולף שולץ. הוא ציין כי הממשלה הגרמנית ממתינה לקבל באופן רשמי בקשות מצד פולין ומדינות אחרות להעברת הטנקים לקייב, ולדבריו הבקשות הללו ייבחנו על ידי המועצה לביטחון לאומי. ממש במקביל לדבריו הודיעה הבוקר פולין כי הגישה את הבקשה הרשמית לברלין להעברת 14 טנקים מדגמי "לאופרד" לאוקראינה, והביעה תקווה שהבקשה תטופל במהירות האפשרית.
9 צפייה בגלריה
טנק "לאופרד" מתוצרת גרמניה. הקנצלר שולץ טרם הכריע אם לאשר את העברתו לקייב
(צילום: AFP, רויטרס)
לסוגיה התייחס הבוקר גם שר ההגנה הגרמני בוריס פיסטוריוס, ועל רקע הביקורת הקשה שהטיחו בכירים בפולין ובאוקראינה על מה שנתפס בעיניהם כגרירת רגליים מצד גרמניה, הוא טען כי אין זה נכון לומר שיש "אי-אחדות" במערב בסוגיית הטנקים – או שארצו "מבודדת" בסוגיה הזו. לדבריו ברלין בסך הכול מבקשת להגיע לקונצנזוס עם בעלות בריתה – רמז אולי לדיווחים שגרמניה דרשה כי ארה"ב תשלח לקייב טנקים משלה, מדגמי "אברמס" – אבל הוא שב וחזר על עמדת הקנצלר ולפיה חשוב להימנע ממצב שבו המלחמה תגלוש לכדי עימות ישיר בין מדינות נאט"ו לבין רוסיה.
לוקשנקו: "קייב רוצה הסכם אי-התקפה"
התפתחות מעניינת נוספת בזירה הדיפלומטית הגיעה בצהריים מבלארוס, שכנתה של אוקראינה מצפון: הרודן אלכסנדר לוקשנקו אמר לפי התקשורת הממלכתית בארצו כי גורם כלשהו הציע לו לחתום על הסכם אי-התקפה הדדי עם קייב. מדבריו לא היה ברור לגמרי אם התכוון שקייב עצמה הציעה זאת, או שהתכוון למערב באופן כללי. את הטענה ניפק תוך שהוא מאשים את אוקראינה בכך שאפשרה למערב לנצל את שטחה כדי לאמן לכאורה חמושים שעלולים, כך לדבריו, לערער את המצב בבלארוס.
דבריו מגיעים כשברקע החשש שלוקנשקו, שנחשב במידה רבה לעושה דברו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, ייכנע ללחץ שמפעילה עליו מוסקבה להצטרף למלחמה נגד אוקראינה. לוקשנקו הצהיר שוב ושוב שלא ישלח את חייליו לקרבות, אבל האמון בהצהרותיו נמוך למדי: הוא כבר אפשר לכוחות הרוסיים לפלוש לאוקראינה משטח בלארוס בתחילת המלחמה, אחרי שהצהיר כי נוכחותם שם נועדה רק עבור אימונים משותפים.
בתוך כך, שר החוץ של פינלנד רמז הבוקר לאפשרות שארצו לא תמתין לפתרון המשבר בין שבדיה לטורקיה – ותפעל להשלים את ההצטרפות שלה לברית נאט"ו ללא שטוקהולם. דבריו הגיעו אחרי שאתמול הצהיר נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן כי אַל לשבדיה לצפות שטורקיה תאשר את הצטרפותה לנאט"ו – צעד שהשבדים ממתינים לו כבר חודשים ארוכים. ארדואן אמר את הדברים בעקבות המחאות נגד משטרו שנערכות בשבדיה, בכלל זה המחאה שבה הוצת בסוף השבוע ספר קוראן.
שבדיה ופינלנד, נזכיר, זנחו במאי האחרון מדיניות בת עשרות שנים שלפיה הן אינן משתייכות לשום ברית צבאית גדולה – לא מערבית ולא מזרחית – ובעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה הודיעו על כוונתן לבקש להצטרף לנאט"ו. כדי להתקבל לנאט"ו צריכות השתיים לקבל את תמיכתן של כל המדינות החברות בברית כיום, אך טורקיה, אחת החברות, הודיעה כי לא תיתן את אישורה אם הן לא יפעלו נגד ארגונים כורדיים בשטחן שאותם היא מחשיבה לארגוני טרור. בשנה שעברה הושג הסכם בין המדינות, שבו הבטיחו בין היתר שבדיה ופינלנד לטפל בבקשות הסגרה של פעילים כורדים צבאיים בשטחן, אבל לטענת טורקיה שטוקהולם לא עמדה בהסכם.
9 צפייה בגלריה
ארדואן ושריפת הקוראן בשבדיה שהובילה אותו להצהיר: "שטוקהולם לא צריכה לצפות שנאשר את בקשתה להצטרף לנאט"ו"
(צילום:EPA, רויטרס)
הבוקר אמר שר החוץ הפיני פקה הביסטו כי אם יתברר שבקשת ההצטרפות של שבדיה תתעכב זמן רב מדי, "נצטרך לשקול את המצב". עם זאת הוסיף כי גם סוגיית ההצטרפות של ארצו תתעכב, ולדבריו נדרשים כעת כמה שבועות של הפוגה בשיחות מול טורקיה. אחת הסיבות לכך להערכתו היא הבחירות בטורקיה שייערכו בחודש מאי – ולדבריו לא סביר שאנקרה תקבל עד אז הכרעה בסוגיה.
