ירידה חדה נרשמה בממוצעי ההישגים של תלמידי כיתות ח' בישראל במתמטיקה ובמדעים. כך עולה מנתוני המחקר הבינלאומי טימס (TIMSS), שפרסמה היום (רביעי) ראמ"ה, הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך.
המחקר בחן את הידע והמיומנויות של התלמידים, בין השנים 2019 - טרם משבר הקורונה - ו-2023, ב-44 מדינות ובשלוש ישויות חינוך ברחבי העולם. במחזור המחקר השתתפו כ-300 אלף תלמידים מכ-9,000 בתי ספר. בישראל נערך המחקר בקרב מדגם מייצג של כ-5,200 תלמידים מ-195 בתי ספר. תלמידים מהציבור החרדי וממזרח ירושלים לא נכללו במדגם.
על-פי הממצאים המרכזיים, בין השנים 2019 ו-2023 נרשמה ירידה של 32 נקודות בממוצעי ההישגים. בשנת 2019 עמדו הישגי התלמידים בכיתות ח' על 519 נקודות במתמטיקה, ובשנת 2023 עמדו על 487 נקודות. במדעים עמדו ההישגים בשנת 2019 על 513 נקודות, ובשנת 2023 על 481 נקודות.
עלייה חדה נרשמה דווקא בשיעור התלמידים המתקשים בשני המקצועות, כאשר 1 מכול 5 סווג לרמה שמתחת לסף ב-2023, לעומת 1 מכול 8 בשנת 2019. רק 1 מכול 13 תלמידים בישראל הצטיין ב-2023, לעומת 1 מכול 7 במחזור הקודם.
עוד עולה מהממצאים כי ישנם פערים משמעותיים בין דוברי עברית לדוברי ערבית בישראל, בתחומים שנבדקו. בקרב דוברי עברית נרשמה ירידה של 26 נקודות במתמטיקה ו-29 נקודות במדעים, אך בקרב דוברי ערבית נרשמה ירידה של 56 נקודות במתמטיקה ו-49 נקודות במדעים. זאת, נזכיר, כאשר תלמידים ממזרח ירושלים לא לקחו חלק במדגם.
במתמטיקה ישראל מדורגת במקום ה-23, מעט מעל ממוצע המדינות המשתתפות, שעומד על 478 נקודות. צרפת, אזרבייג'ן ופורטוגל "מחזיקות" בממוצע יחד. במדעים ישראל היא זו ש"מחזיקה" בממוצע ומדורגת במקום ה-25, מתחת לקטאר שנמדדה באותן הנקודות לשנת 2023, ומדורגת במקום ה-24. עם זאת, בקטאר נרשמה עלייה לעומת המחזור הקודם, אז ישראל דורגה במקום ה-16 במדעים, הרבה מעל הממוצע.
גם במתמטיקה וגם במדעים, רק צ'ילה הראתה יכולות נמוכות במובהק משל ישראל מתוך 20 מדינות ה-OECD שהשתתפו במחקר. לשם השוואה, בשנת 2019 ישראל דורגה גבוה יותר מ-9 מדינות מתוך 18 מדינות ה-OECD שהשתתפו, בהן שבדיה, ניו זילנד ונורבגיה.
תוצאות המחקר, כך מסתמן, משקפות מגמה עולמית של ירידה בהישגים בעקבות משבר הקורונה, המתבטאת בירידה ממוצעת של 12-11 נקודות במתמטיקה ובמדעים בקרב מדינות העולם. בישראל, שהפעילה 130 ימי סגר, נרשמה הירידה החדשה של 32 הנקודות. לעומת זאת, מדינות שהטילו סגרים קצרים יותר ומדיניות מתונה יותר, הציגו שיפור בהישגיהן. בשבדיה, שם הוטלו על התושבים 49 ימי סגר בלבד, נרשמה עלייה של 15 נקודות במתמטיקה. באנגליה, שהטילה 64 ימי סגר בעקבות פרוץ המגפה, נרשמה עלייה של 10 נקודות במתמטיקה.
משרד החינוך בישראל התייחס לתוצאות השליליות, והודיע על תוכנית מערכתית מקיפה, הכוללת בין היתר את התאמת תוכניות הלימודים במתמטיקה לסטנדרטים בינלאומיים והגדלת מסגרת השעות בחטיבות הביניים. במתמטיקה צפויים התלמידים ללמוד 15 שעות שבועיות, ובמדעים 14. במקביל, המשרד הודיע על שילוב כלים טכנולוגיים מתקדמים בהוראה, כולל מערכת דיגיטלית ללמידה מותאמת אישית ושילוב בינה מלאכותית. תוכניות המצוינות במתמטיקה אף הורחבו.
המשרד מקדם גם מערך תמיכה מקיף, הכולל הסבת אקדמאים מההייטק להוראה, שילוב הנדסאים בהוראת מתמטיקה ומדעים ומערך תמריצים ומלגות. עוד הודיע משרד החינוך כי בהחלטת הממשלה תוקם מועצה לאומית לחינוך למקצועות ה-STEM (מקצועות המדעים וההייטק), וייושם דגש מיוחד על פיתוח מקצועי למורים לצד תמיכה בבתי ספר במדד סוציו-אקונומי נמוך.
שר החינוך יואב קיש אמר כי "השקעה בדור העתיד היא הערובה הבטוחה ביותר לחיזוק החוסן הלאומי. עם סיום המלחמה נדרוש תקצוב תוספתי של מיליארד שקלים למערכת החינוך, להתמודדות עם האתגרים החדשים".
