ארצות הברית כבר פנתה לשלוש מדינות ערביות כדי שאלו ישתתפו ב"כוח שמירת השלום", ביום שאחרי המלחמה ברצועת עזה. כך דיווח העיתון "פייננשל טיימס", שציין כי מצרים, איחוד האמירויות ומרוקו כבר הביעו תמיכה עקרונית במהלך, אך דרשו בתמורה שוושינגטון תכיר במדינה פלסטינית. סעודיה, כך דווח, סירבה ליוזמה מחשש שתיראה כמשתפת פעולה של ישראל.
לפי ה"פייננשל טיימס", ללא התייעצות עם ישראל, ארצות הברית דוחפת להקמת הכוח, שבו בהוראה מפורשת של הנשיא ג'ו ביידן, לא ישתתפו חיילים אמריקנים.
2 צפייה בגלריה
בלי התייעצות עם ישראל, האמריקנים דוחפים להקמת הכוח הבינלאומי ברצועה
(צילום: REUTERS/Amir Cohen/Pool, AP Photo/Morry Gash, AFP)
במקביל, ב"וול סטריט ג'ורנל" דווח מפי גורמים ערביים כי בכירים ישראלים הציפו באופן פרטי את הרעיון של ממשל אזרחי רב-שנתי בעזה בהובלה ערבית, תוך שמירה על האפשרות לבצע פעולות צבאיות נגד "כיסים" שיותיר חמאס. לפי העיתון האמריקני, מדינות ערב דחו את הרעיון, והתעקשו שלעולם לא יקבלו "מה שמסתמן ככיבוש ישראלי דה-פקטו". רבות מהן, לפי גורמים רשמיים, מאמינות שחמאס צריך להמשיך להתקיים אחרי המלחמה.
גורם ישראלי אישר בפני ה"ג'ורנל" כי מתקיימות שיחות בנושא, אך ציין כי "הבעיה היא שאנחנו לא מגיעים לפתרון כבר הרבה זמן, וזה גורם לנו להיתקע בבוץ העזתי. כולם מסכימים ל'לא' לחמאס, אבל 'כן' למה?".
מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן חוזר בתקופה האחרונה על המסר כי ארצות הברית עובדת כבר במשך שבועות רבים על פיתוח תוכניות לבנייה מחדש של עזה עם מדינות ערב ובעלות ברית אחרות. "לא ראינו את זה בא מישראל", ביקר בלינקן ביום ראשון האחרון. במקביל, דובר מחלקת המדינה מתיו מילר אמר בתדריך לעיתונאים כי וושינגטון ניהלה שיחות "עם שותפים באזור על עזה שאחרי הסכסוך", ורבים כבר חולקים "נכונות למלא תפקיד בונה כשהתנאים יאפשרו זאת".
מדינות ערב עומדות על כך שכדי להבטיח פתרון בר-קיימא לסכסוך, ארצות הברית ומדינות מערביות אחרות חייבות ללחוץ על ישראל לנקוט בצעדים "בלתי הפיכים" לקראת פתרון שתי המדינות. הן דורשות שעזה תנוהל על ידי הנהגה פלסטינית מאוחדת שתשלוט ברצועה, בגדה המערבית ובמזרח ירושלים. כדי לחזק את כוחה של הרשות הפלסטינית, האו"ם המליץ להשאיר את כוח המשטרה הקיים בעזה כדי לעזור לספק יציבות מסוימת לאזור, אך במערב חוששים שזו תושפע מחמאס. נקודת מחלוקת נוספת בין המערב למדינות ערב היא נוכחות הכוחות בשטח, שכן לא ארצות הברית ולא אירופה מוכנות לשלוח כוחות לרצועה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הדגיש במספר ראיונות לתקשורת האמריקנית כי הוא מכוון לכך שכוחות ישראלים יישארו ברצועה כדי לשמור על הביטחון, ודחה את האפשרות שהרשות הפלסטינית תמלא תפקיד כלשהו בממשל ב"יום שאחרי". המסר המנוגד שהעביר אמש שר הביטחון יואב גלנט, שהביע תמיכה ברעיון של נוכחות בינלאומית בעזה והתנגדות לממשל צבאי ואזרחי, רק תרמו לחוסר הבהירות בעולם לגבי עמדתה של ישראל בכל הנוגע לתוכניות ליום שאחרי המלחמה.
בשבוע שעבר, מתח ביקורת שר החוץ של איחוד אמירויות עבדאללה בן זאיד על דבריו של נתניהו שקרא למדינות ערב לסייע בהקמת ממשלה פלסטינית חדשה. הוא הדגיש כי האמירויות תהיה מוכנה לתמוך בממשלה פלסטינית שתענה על התקוות והשאיפות לעצמאות של העם הפלסטיני, אבל היא "מסרבת להיגרר לכל תוכנית שמטרתה לספק כיסוי לנוכחות הישראלית ברצועת עזה".
לפני שבועיים, דיווח ה"ניו יורק טיימס" כי בכירים בלשכת נתניהו בוחנים בחודשים האחרונים תוכנית שגובשה על-ידי אנשי עסקים, שבמסגרתה ישראל תנהל את רצועת עזה עם מדינות ערביות נוספות למשך כמה שנים - עד שהשליטה תוכל לעבור לידי הפלסטינים. כבר לפני חודשיים וחצי פרסם לראשונה פרשננו רון בן ישי את "חזון סינגפור" של נתניהו לגבי עזה. לתוכנית המלאה וסעיפיה, עדיין לא הושגה הסכמה של כל הצדדים.
לפי "חזון סינגפור", בין היתר, בעזה יהיה ניתוק מוחלט מישראל וחיבור לעולם באמצעות מסדרון ימי לקפריסין ומעבר יבשתי למצרים, האמירותים ישקיעו עשרות מיליארדי דולרים בשיקום ההרס ובמיזמי תיירות והייטק, וברצועה יהיה שלטון אזרחי המבוסס על גופים בינלאומיים.
במהלך ביקורו בוושינגטון בסוף חודש מרץ האחרון, שר הביטחון גלנט השיג התקדמות משמעותית בעניין הכנסת כוח רב-לאומי לרצועה שיורכב מגורמים חמושים שיגיעו משלוש מדינות ערביות באזור. גלנט עדכן בהתקדמות את ראש הממשלה, קבינט המלחמה והרמטכ"ל.
אז דווח כי אותו כוח רב-לאומי אמור לאבטח את שיירות הסיוע ההומניטרי שנבזזות על ידי המוני עזתים רעבים, וגם את הנמל שמוקם ברצועה. הכוונה הייתה שארצות הברית תוביל את הכוח הרב-לאומי שיהיה אחראי על אבטחת השיירות ואספקת הסיוע ההומניטרי - גם אם לא יהיו לה כוחות בשטח. לפי התכנון, כך יחוזקו גורמים בשטח שאינם קשורים לחמאס.
במשרד הביטחון אמרו אז כי האמריקנים קיבלו את הרעיון, אבל התנו אותו בהתקדמות תוכנית "היום שאחרי" שהציג גלנט כשלושה חודשים לפני ביקורו.
