באחד מתפקידיי בעבר פגשתי אדם שהיה לו כשרון אדיר: הוא ידע להבחין בחדות בין עיקר לטפל. הבעיה שלו הייתה שמיד לאחר מכן הוא התעקש לעסוק בטפל. גם במציאות החברתית והביטחונית במדינת ישראל של החודשים האחרונים מתעקשים ראש הממשלה, השרים וחלק נכבד משאר נבחרי הציבור, בעיניים פקוחות לרווחה, לעסוק בטפל במקום באתגרים האדירים בתחומי הכלכלה, הביטחון, המשילות ומה לא.
עברנו חצי שנה של חלום בלהות, הליכה בגיא צלמוות של הממלכתיות ושחיטת פרות קדושות. בתוך כך, שלא מרצונו, צה"ל נמצא כעת בעין הסערה בסוגיית הסרבנות והפסקת ההתנדבות על רקע המהפכה המשפטית. הרחובות והרשתות מתמלאים מיום ליום במכתבים, עצומות, הצהרות של חיילי מילואים שעושים שימוש בדרגתם וביחידה בה שירתו/משרתים, משמאל ומימין, ממזרח וממערב, בעד ונגד.
למה זה רע בעיניי? כי צה"ל הוא תעודת הביטוח של העם היהודי היושב בציון. כי כשלבשתי מדים אפילו ילדיי לא ידעו למי הצבעתי. כי מי ששירת ביחידה לוחמת בסדיר ובמילואים יודע שתמיד היינו אדישים להבדלים שבינינו - שמאל או ימין, חילוני או דתי, קיבוצניק או עירוני. בזה היה כוחנו.
אני בעד המאבק בחקיקה אבל נגד השימוש בדרגות וביחידות. אני נגד אווירת שבטיות וקאסטות בצה"ל. אני נגד אובדן האמונה בצדקת הדרך. אני נגד השימוש בדרגות ושחיקת האתוס הלוחם בחברה הישראלית, שממילא חבוט. אני גאה בלוחמים ובטייסים שמשמיעים את קולם אבל מתנגד למחאה באמצעות סרבנות או אי-התנדבות קבוצתית ומאורגנת. וזאת מארבע סיבות.
הראשונה היא שמדינת ישראל מאוימת ביטחונית על ידי אויבים ערמומיים וצמאי דם. אנחנו אריה פצוע בסוואנה והצבועים מריחים זאת. ראוי שנזכור זאת כי קרוב מתמיד היום שבו אויבינו יזכירו לנו זאת בעוצמה. השנייה היא שהקיטוב יחלחל ליחידות פנימה ולכוחות הסדיר. אין לי ספק שלאווירה הרעילה בישראל יש השפעה דרמטית על הנכונות לשרת שירות משמעותי ולחתום קבע בתפקידי לחימה ותפקידים תובעניים.
הסיבה השלישית היא שאני מאמין שהשכל הישר של אזרחי ישראל, משמאל וימין, לא ישאירו את הממשלה הרעה הזו עוד הרבה זמן, ונכון לשמור על גחלת הממלכתיות ליום שאחרי. הסיבה האחרונה היא שאני מאמין שאת כלי הסרבנות אסור לשחוק מוקדם מדי. בעיניי, מצב שבו המערכת החיסונית של מדינת ישראל תוקפת את עצמה, זה נשק יום הדין. המשמעויות כבדות.
תא"ל (מיל') אורן אבמןאני כותב שורות אלו בלב כבד. אני בז ל"מנהיגים" את המדינה היום, ללא קשר למפלגה או דעה פוליטית. הם ורק הם אחראים למצב ולהשלכות שלו. אבל אני נגד שימוש בדרגות וביחידות בצורה פומבית ומאורגנת. אני נגד חסימת כבישים, כי זו שיטה שתאומץ בכל מחאה, גדולה כקטנה, שעלולה להוות חרב פיפיות ולהוביל לאובדן תמיכה בציבור. אני נגד שיימינג לשוטרים שמבצעים את תפקידם נאמנה. אני בעד הפגנות גם אם לא מנומסות לחלוטין, אך ללא אלימות. אני נגד הפרת חוק.
ובעיקר, אני מקווה שעוד כמה חודשים לא אקרא את השורות שכתבתי ואתחרט על כך שהייתי ממלכתי מדי במציאות חדשה עם ערכים ישנים. שניים מהגיבורים של איין ראנד בספרה "מרד הנפילים", טאגרט והאנק רירדן, קוראים תיגר על "המחריב" הגורם להיעלמות האנשים היצרניים. אך ככל שעובר הזמן הם מבינים שהכל כל כך רקוב, והדרך היחידה להציל את העולם היא לנטוש אותו. אני מקווה שלא נגיע לשם.
- תא"ל (מיל') אורן אבמן הוא אזרח ואב מודאג
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
