שוטרים שהגיעו למשמרת בוקר בתחנת טבריה, הופתעו למצוא בחצר בקבוק תבערה שהושלך לעבר המבנה במהלך הלילה במטרה להצית אותו. זה קרה ב-20 בפברואר השנה, כשבקבוק התבערה החטיא את המטרה ופגע בעץ סמוך. לא רחוק ממנו נמצא בקבוק תבערה נוסף, מוכן להפעלה, שהושלך לקרטונייה הסמוכה לתחנה.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
שני בקבוקי התבערה הכילו בנזין ובתוכם נמצאו רצועות בד שנקרעו מחולצה צהובה. הממצאים בשטח נשלחו לבדיקת מז"פ במטה הארצי של המשטרה, ושם נמצא שריד די-אן-איי שהוביל למעצרו של קטין מטבריה, שגר ליד תחנת המשטרה.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בחקירתו הוא הכחיש כל קשר למעשה ושוחרר. בהמשך החקירה עלה שם חדש - אופק אביטבול, בן 21, חייל בשירות סדיר שהפך לחשוד בהשלכת בקבוקי התבערה. במקום לזמן אותו מיד לחקירה ולהטיח בו את החשדות, החוקרים מחליטים לבשל לו תרגיל חקירה יוצא דופן, שפרטיו מתפרסמים כעת לראשונה.
אביטבול ענה לשיחת טלפון ממספר חסוי, ומהעבר השני של הקו הזדהה אדם כעבריין טברייני מוכר. העבריין טען שהוא מתקשר מהכלא והציע את עזרתו. "הוא אמר לו בשיחה, 'הבנתי ממישהו שעצור איתי כאן שאתה בצרות עם המשטרה, ואני יכול לעזור לך דרך אנשים שלי שנמצאים בחוץ", אומר עו"ד יוסי עמר, שמייצג את אביטבול מטעם הסנגוריה הציבורית. "הוא קיבל מהעבריין טלפון של איש קשר - התקשר, ונפל במלכודת".
מה שאביטבול לא ידע זה שהוא התקשר למעשה למדובב משטרתי, שביקש ממנו להגיע לצומת צמח. "אני אשלם לך על המונית", הרגיע אותו העבריין מהכלא. אביטבול ביקש מחבר קרוב להתלוות אליו, ובצומת השניים ראו מרצדס שחורה ולידה ארבעה גברתנים. בשפה עבריינית מדוברת, הם מספרים לו כיצד ריצו עונשי מאסר בכלא, ועל הניסיון הרב שיש להם עם המשטרה.
"בוא תספר לנו מה בדיוק קרה, כדי שנוכל לעזור לך", הם אמרו לו. "תפרט לנו מה ואיך עשית, ובאיזה מסלול הלכת, כדי שנוכל לבדוק אם יש מצלמות אבטחה בדרך ולהעלים אותן".
חודשיים חלפו, החקירה הפכה גלויה, ובשעת צהריים מגיעה לביתו של אביטבול ניידת. מופתע, הוא רץ במנוסה שבסופה נעצר, וגילה שארבעת הגברתנים היו שוטרים. כנגד אביטבול הוגש כתב אישום, שהתבסס לא מעט על המידע שסיפר ל”עבריינים”.
“וכל זה”, אומר עו”ד עמר, “נעשה מבלי שהוא חשוד ומבלי שהוקראו לו זכויותיו. הוציאו ממנו הודאה ושחזור, בלי שיוכל להתייעץ עם עורך דין - והכל באישור הפרקליטות. זה תקדים חמור מאוד בעיניי”. משפטו מתנהל בימים אלה.
התרגילים והשיטות של חוקרי המשטרה עלו לאחרונה לכותרות, בעקבות סערת "ליל הבלהות" שתיאר ניר חפץ, מהחקירה שהסתיימה בגיוסו כעד מדינה בתיק 4000. נושא תרגילי החקירה המשטרתיים הפך לפתע לחלק מדיון ציבורי לוהט ורווי יצרים.
אבל בפועל, תרגילי חקירה הם כמובן ממש לא עניין חדש. זהו כלי חוקי, ולרוב גם הכרחי, ובכלל - חקירת משטרה איננה טיול בפארק ולא אמורה להיות מהנה. בדרך לפיצוח תיק, לחוקרים יש מרחב פעולה לנקוט תרגילים שכוללים הפעלת מניפולציות על חשוד - או אפילו על עד בפרשה - כדי להשיג ראיות או הודאה.
לכן השאלה היחידה היא, מתי נחצה הגבול והיכן בדיוק הוא עובר.
החוקרים פועלים בשטח כיד הדמיון כדי להשיג את המטרה: מידע או הודאה באשמה. בדיקת שערכנו מראה שבדרך לשם, אפשר לפגוש תרגילים שנעים על הרצף שבין מבריקים, בוטים, מוזרים, ועד לאכזריים ואלימים
זה יכול להיות סוכן סמוי שקונה סמים כדי להפליל את המוכר, או מסירת מידע מוטעה לחשוד כדי לגרום לו להאמין שלמשטרה יש כבר מספיק ראיות כדי להגיש נגדו כתב אישום. ואלה הם המקרים הקלים, יחסית. זיוף פרוטוקלים, זיוף ידיעה חדשותית בעיתון והתחזות לעבריינים - הכל הולך, בדרך לפיצוח התיק.
מי שמגדירים את גבולות הגזרה, הם התובעים המלווים שמגדירים למשטרה את התנאים לביצוע התרגילים, אבל לא מנמקים מדוע אישרו אותם. מבקר המדינה, בדוח האחרון שפירסם, נדרש לנושא ומתח ביקורת חריפה על היעדר הנחיה ברורה בנושא מצד פרקליט המדינה.
"זו לקונה חמורה שאין לה מקום בחברה דמוקרטית", אומרת הסנגורית הציבורית של מחוז דרום, עו"ד הילה שפרלינג-סטרן, המרכזת את הנושא בארגון. "נחקרים עוברים חקירות משפילות, הפוגעות שלא לצורך בזכויות היסוד שלהם ומסכנות את יכולת החוקרים להגיע לחקר האמת. הגיעה העת להסדיר בחקיקה, בתקנות ובהנחיות של רשויות החקירה כללים ברורים שיסדירו את המותר והאסור בחקירות משטרתיות".
בינתיים, בהיעדר הנחיה כזאת, החוקרים פועלים בשטח כיד הדמיון כדי להשיג את המטרה: מידע או הודאה באשמה. בדיקת שערכנו מראה שבדרך לשם, אפשר לפגוש תרגילים שנעים על הרצף שבין מבריקים, בוטים, מוזרים, ועד לאכזריים ואלימים.
טריק נפוץ בתרגילי חקירה, כולל התחזות של שוטרים לעבריינים, שבעזרתה מביימים החוקרים אירוע שיגרום לחשודים לצאת, לפעול – ולהפליל את עצמם.
כך עשו בלשים מהיחידה ללוחמה בפשיעה (יל"פ) במרחב שרון, שהגיעו לטייבה לטפל באחד ממוקדי האלימות המרכזיים בעיר: סכסוך על ירושה וקרקעות בין חמולות של שני אחים יריבים ממשפחת ג'אבר.
זה היה ב-30 באפריל בשנה שעברה, כשבלשים הגיעו בשעת לילה במאזדה שחורה, ללא שום סימן זיהוי משטרתי. הם עצרו מחוץ לביתו של ראפי ג'אבר, ראש אחת החמולות, בחריקת בלמים אימתנית – ומיהרו להימלט מהמקום.
יושבי הבית נבהלו והיו בטוחים שמדובר באנשי החמולה היריבה, שהגיעו במטרה לסגור חשבון. הם מיהרו להתחמש מכל הבא ליד ברחבי הבית, ונפלו למלכודת שהוטמנה להם. כשהבלשים שבו למקום בתוך דקות עם צו חיפוש, הם פשטו על הבית ומצאו בו רק אקדח אחד. אלא שסרטונים ממצלמות האבטחה הראו ששלושה מבני הבית היו חמושים כשחשבו שבחוץ מחכים עבריינים, ולא שוטרים. בעקבות התרגיל, נעצרו חמישה מחברי החמולה והוגש נגדם כתב אישום בעבירות נשק שונות ובקשירת קשר לביצוע פשע.
כשזה לא הולך במוח, לעיתים השוטרים לא יהססו להשתמש גם בכוח. מי שקיבל הוכחה לכך היה שאול (שם בדוי), שהלך לתומו ברחובות ירושלים במרץ 2017, כשלפתע רכב ובתוכו ארבעה גברים נעצר לידו. הם פתחו את הדלת ודחפו אותו פנימה בכוח, בעודו מבוהל, ובלי שיידע מי הם או לאן הם מסיעים אותו.
במהלך הנסיעה הם מודיעים לו שהם שליחים של דוד של אישה שעימה הוא מסוכסך, בעקבות פרסומים שהעלה נגדה ברשתות חברתיות. זה קרה לאחר ששאול, שפעל באינטרנט למכירת מאגרי לקוחות פוטנציאליים לעסקים, הגיע להליך משפטי עם כמה מתלוננים שנפגעו מפעילותו וטענו שלא קיבלו את התמורה לכספם.
הוא, בתגובה, כינה אותם "אויבים" והחליט לפגוע בהם בפרסומים כוזבים ברשת. הוא לא בחל באמצעים, השתמש בחשבונות מייל פיקטיביים, התחזה לאחרים ופעל בשרתי אינטרנט שלא איפשרו לעלות על עקבותיו. והכל, כדי "להכפיש, להעליב, לפגוע בשמם הטוב, בפרנסתם ובשגרת חייהם", לפי כתב האישום. לקורבנות נמאס, אז הם התלוננו במשטרה, שהחליטה לפעול בחטיפה מבוימת.
השוטרים שדחפו את שאול (שם בדוי) בכוח לרכב התחזו לעבריינים. "למה אתה חונק אותי?" פנה לאחד מהם. "אתה מכיר את מלאך המוות?" שאל שוטר אחר. אחרי שהוכה והחל לדמם, הוא אמר: "אתן לך את מה שאתה רוצה, בסדר?"
"מי אתם, חבר'ה? רק תגידו לי", ביקש בנסיעה שנכפתה עליו משום מקום. תחילה הם שתקו, ואז הסכימו לומר שהם "גנגסטרים" ששלח קרוב משפחתה של אחת המתלוננות נגדו. "ואתה נוסע איתנו עכשיו", הבהירו לו.
"אתה חונק אותי, למה אתה חונק?" פנה שאול לאחד מהם, שהשיב: "אתה התחלת עם ידיים". שוטר אחר שאל אותו: "אתה מכיר את מלאך המוות?"
השוטרים החוטפים הציעו לשאול לבחור לאן הוא רוצה לנסוע: לשכונת ג'ואריש ברמלה, לבוררות בבאר-שבע או אליו הביתה. "בוא לבית שלך, אני רוצה לראות מה יש לך עליה שם".
"בכל הזמן הזה, מדובר בשוטרים שרוצים להפליל אותו ולערוך לו חיפוש בבית בלי צו. תמליל החקירה שלו משובש, בלי התחלה ובלי סוף, והשוטרים מילאו דוח רק כמה שעות אחרי שהאירוע הסתיים", אומר סנגורו עו"ד דותן דניאלי מהסנגוריה הציבורית.
שאול בוחר לנסוע איתם לביתו, שם הם מחטטים בסלולרי ובחשבון המייל שלו, ולהשלמת ההצגה – הם מכים אותו עד זוב דם. "אחרי שהוא הותקף, נחטף, נחבל ומדמם, בסוף הוא הודה כי אין לו כוח יותר", אומר עו"ד דניאלי. "הוא גם אמר לאחד מהם במפורש, 'אני אתן לך את מה שאתה רוצה, בסדר?'"
בעקבות האלימות שספג, הגיש תלונה במשטרה – שלא זכתה לטיפול. רק שלושה חודשים לאחר שהוגש נגדו כתב אישום, כשקיבל עורך דינו את חומרי החקירה, התגלו דוחות הפעולה של המדובבים, והתברר שהעבריינים כביכול ש”חטפו” את שאול הם למעשה שוטרים ממחלק הסייבר.
בסופו של דבר, במסגרת עסקת טיעון, תוקן כתב האישום נגדו ונגזרו עליו 18 חודשי מאסר בגין עבירות מחשב וסחיטה באיומים.
לפעמים, עם כל המאמץ, ההשקעה והיצירתיות, תרגיל החקירה נכשל. זה מה שקרה בניסיון לגייס עד מדינה נוסף בתיק הדגל של מחוז דרום במשטרה, נגד ראש ארגון הפשע יניב (ניבי) זגורי. במשך עשור היה זגורי על הכוונת של המשטרה, היעד מספר אחת בדרום, עד שנכלא לשבע שנים ב-2009 בעקבות עדותו של עד המדינה טל קורקוס.
זגורי שוחרר ב-2016, עזב לסין וגורש משם לישראל. שנתיים חלפו והוא הועמד לדין בגין שלושה מעשי רצח: של קורקוס עצמו, של דבורה הירש שהייתה נשואה לקורקוס ונרצחה לעיני שלושת ילדיה ושל אלישע סבח שהיה עד תביעה בתיק רצח של מקורב לזגורי. משפטו עדיין מתנהל בימים אלה.
מחומרי החקירה עולה שהמשטרה ניסתה לשים את ידה גם על מי שלחץ בפועל על ההדק בשליחות זגורי, ולהעמידו לדין. החוקרים חשדו שמי שהפעיל את מטען החבלה שהרג את קורקוס וירה למוות בסבח הוא אריק איטל. מדובר באחיו הצעיר של אדם איטל, יד ימינו של זגורי, שמרצה בכלא ארבעה מאסרי עולם. עד המפתח באחד משני משפטי הרצח ששלחו את איטל לשנים ארוכות בכלא, היה סבח.
לחוקרים לא היו ראיות נגד אריק איטל, אז הם החליטו לנסות ולהפליל אותו בעזרת אחיו הגדול שיושב בכלא.
"בעודו הולך ברחוב, ביולי 2017, עצרה ליד אריק ניידת", משחזר פרקליטו עו"ד משה יוחאי, שמייצג גם את זגורי. "השוטרים ביקשו שיתלווה אליהם מרצונו, הוא הסכים ונלקח ליער בצפון. שם הפגישו אותו עם אחיו, אדם. הוציאו מהכלא רוצח שיושב על ארבעה מאסרי עולם, שלחו אותו לצימר ולהתייחדות עם אשתו, וכל זה תוך הבטחה שינסו לקצר את עונשו אם רק יצליח לשכנע את אחיו הצעיר להפוך לעד מדינה נגד זגורי".
האח הצעיר היה מופתע, לא ידע שאחיו האסיר מצויד במכשירי הקלטה שחיברו אליו השוטרים, שהשאירו אותם לשוחח לבד ביער. בתמליל השיחה נשמע אדם אומר לאחיו הצעיר, שאם הוא קשור לתיקי הרצח, שישתף את השוטרים ואם צריך אז שיהפוך לעד מדינה. והעיקר, אמר הרוצח לאחיו הצעיר: אל תעשה את הטעויות שאני עשיתי בעבר.
אלא שאריק איטל לא השתכנע לרגע. "הוא לא הבין מאיפה זה בא, ואמר לאחיו שאין לו קשר לזה בכלל", אומר עו"ד יוחאי. התרגיל להפללת זגורי נכשל.
תרגילי חקירה, מתברר, מופעלים לא רק כלפי חשודים אלא גם על עדים, שלא תמיד נלהבים לשתף פעולה מיוזמתם עם המשטרה. בליל 16 בנובמבר 2020, בלב שכונת מגורים במחנה הפליטים שועפאט בירושלים, ישב א"ל ברכבו, כשלידו בן דודו נזאר עדויי. סמוך לשעה אחת בלילה, נפתחה דלת הרכב ורעול פנים ירה לעברו מספר פעמים ונמלט.
א"ל נפצע אנוש ומפונה לבית חולים כשהוא מורדם ומונשם, בעוד שעדויי נפצע קל בפלג גופו התחתון ונעצר בידי המשטרה שהוזעקה לזירה. בחיפוש בנייד של עדויי, התברר שרבע שעה לפני האירוע הוא התקשר לאדם בשם קוסי דעאגלה, שאיתו הוא מסוכסך.
עדויי הכחיש כל קשר לביצוע הירי או לטענה שידע עליו מראש, ומשום שהיה עד לירי ולמשטרה לא היו ראיות נגד דעאגלה, מעצרו הוארך בשבוע. "הכניסו את עדויי לתא מעצר, בן 20 בלי עבר פלילי שרק היה עד ראייה", אומר פרקליטו של דעאגלה, עו"ד ירון גיגי. "שמו איתו שם מדובב, דובר ערבית, וניצלו את זה שעדויי לא יודע לקרוא טוב עברית כדי להוציא לפועל תרגיל חקירה מתוחכם".
לתא המעצר נכנס "סוהר", שלמעשה היה שוטר מצוות החקירה, שאמר לעדויי: "השופט נתן לך שבוע, כדאי שתתחיל לדבר כי בסוף יגידו שאתה ירית". "אותו שוטר שיקר לו שהוא במעצר שבעה ימים כי יש נגדו ראיות חסויות, שמוכיחות כביכול שהוא אירגן ‘כיפה אדומה’ לבן דוד שלו. השוטר הציע להקריא לו מהפרוטוקול של הדיון בהארכת מעצרו ושהחבר לתא יתרגם, אבל בפועל, אין שום קשר בין מה שהוא אמר לו לבין מה שהיה כתוב במסמך", אומר עו"ד גיגי.
בתגובה, העצור נבהל ולא הבין מאיפה נפל על ראשו החשד בירי בן דודו. "למה אומרים שזה אני?" שאל את המדובב. "האם עכשיו כשהמתלונן 'פתח עליי', אני יכול 'לפתוח עליו?'” והמדובב ענה: "בטח".
עדויי פנה לחוקר שהתחזה לסוהר, וביקש לדבר עם קצין חקירות. "ראיתי מי ירה, איך הוא בא ואיך הוא ירה", טען בעקבות התרגיל והפליל את דעאגלה, שנאשם בעבירות נשיאת נשק, ירי בנשק חם במקום מגורים וחבלה בכוונה מחמירה. מעצרו הוארך עד תום ההליכים ומשפטו מתנהל בימים אלה.
בליל ל"ג בעומר בשנת 2013, פרצה קטטה בין שתי חבורות צעירים ליד חוף אשדוד. שניים מהמעורבים רצו למלון "אורלי" הסמוך, נטלו משם סכיני מטבח ופתחו במרדף אחרי חברי הקבוצה היריבה. על אחד מהם, רטה פנטהון, הם התנפלו ודקרו אותו.
הנאשם המרכזי, עומרי יאסו, החדיר דקירה עמוקה בצווארו של פנטהון, שנפל לרצפה, ניסה לעמוד על הרגליים ומיד התמוטט. יאסו לא עצר, חזר לעברו בריצה ובעט בחוזקה בראשו בכוונה לגרום למותו.
פנטהון היה שרוע על הארץ, מתבוסס בדמו, ואיש מהנוכחים באירוע לא התערב. יאסו וחברו ברחו משם, ובמקביל פשטו את בגדיהם וחלצו את נעליהם כדי להעלים ראיות. רופא שהוזעק לזירה קבע את מותו של פנטהון.
במהלך החקירה הגיעה המשטרה לשלושה עדי ראייה, והפעילה תרגיל חקירה כדי לגרום להם לדבר. במסגרת התרגיל, וכדי לשוות לו אמינות, החוקרים גייסו למשימה את אחותו של הנרצח. היא, לצד שלושה חוקרים שמתחזים לעבריינים מג'ואריש ומבאר-שבע, נכנסו למרצדס יוקרתית.
בסיוע האחות, הם איתרו עדים למקרה, והעלו אותם בנפרד, אחד אחרי השני, כשהם הציגו עצמם כמסייעים למשפחת הנרצח לאתר את הרוצחים.
ש', שהיה אחד העדים, נכנס למכונית וספג איומים בנסיעה שתועדה בדרך ליער סמוך. "תתחיל להיזכר, למה עוד מעט אנחנו מגיעים ליער", אמר לו אחד החוקרים. "אתה יודע מה זה 'בישעה' אחי? (כוויה בלשון) אתה יודע מה אנחנו עושים בבאר-שבע לאנשים שמדברים כמוך? מחממים סכין עד שנהיית אדומה אחי, אתה מבין? ושמים על הלשון. אתה רוצה לבוא לג'ואריש? אה?" המשיך החוקר.
ש', שלא ידע שמדובר בשוטרים וחשש לחייו, הפליל את הרוצח ואת חברו - נגד השניים הוגש כתב אישום, והוא עצמו הפך בעל כורחו לעד תביעה.
אחותו של הנרצח הצטרפה לחוקרים במרצדס שחורה, כשהם התחזו לעבריינים שבאו "לסגור חשבון מטעם המשפחה". "תתחיל להיזכר", אמר אחד השוטרים לעד לרצח, "כי עוד מעט אנחנו מגיעים ליער. אתה יודע מה אנחנו עושים לאנשים כמוך? מחממים סכין ושמים על הלשון, אתה מבין?"
בפרקליטות לא היו מודעים לתרגיל החקירה האגרסיבי, אך כשהתברר כיצד החוקרים ניסו להוציא הודאה - פעל סנגורו של ש’, עו”ד ליאור רונן, כדי שהחומר ייחקר במחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים (מח”ש).
בדצמבר 2014 הורשעו השניים בהסדר טיעון שכלל כתב אישום מתוקן. יאסו, הדוקר שהופלל, הורשע בהריגה ונידון ל-15 שנות מאסר. חברו הורשע בסיוע להריגה ונגזרו עליו שבע שנות מאסר. והתיק במח”ש? בסנגוריה הציבורית מדווחים השבוע כי הוא נסגר.
זה היה רצח שזיעזע את המדינה. משפחת אלגבלי ישבה סביב השולחן לארוחת ערב, ב-22 באוקטובר 2012, כשאבי המשפחה איציק בן ה-61 יצא לכיוון יחידת הדיור הסמוכה כדי להביא משם לחם. לרוע מזלו, הוא נתקל בשלושה פורצים בשעת מעשה.
אלגבלי ניסה לגרש אותם, ובעוד אחד מהם נאבק איתו והשני הכה אותו, הפורץ השלישי דקר אותו למוות במברג. השלושה נמלטו מהזירה במושב אביחיל, ורק בהמשך יתגלה שהיה איתם אדם נוסף.
החקירה נמשכה קרוב לשנה, ופוענחה בזכות תרגיל שרקמו החוקרים. שלושת החשודים ברצח, עברייני רכוש מוכרים, נעצרו והושמו בתאים במשטרת נתניה, אבל למשטרה לא היו ראיות נגדם והם עצמם לא טרחו מיוזמתם לקשור עצמם לאירוע. המשטרה דאגה לגייס את אחד החשודים כעד מדינה עוד בטרם התרגיל, ואז ההצגה החלה: שוטרים שהתחפשו לאסירים נכנסו לתאים וצעקו "שריפה! שריפה!" האסירים התפנו בריצה, והמתינו בחצר בית המעצר עד שהכוחות ישתלטו על האש, שמעולם לא בערה.
עד המדינה ניצל את ההזדמנות בחצר כדי לדבר עם אחד משותפיו לעבירה, שחש בנוח לאור העובדה שהם מחוץ לתא וכנראה לא מוקלטים. לא עלה בדעתו שחברו מצויד במכשיר הקלטה.
רצח אלגבלי עלה בשיחה, וגם כעסם של השניים על הפורץ השלישי - זה שביצע את הרצח בפועל. למשטרה זה הספיק כדי לגבש כתב אישום נגדם, ובעקבות עדות עד המדינה נעצר גם חשוד רביעי, ששימש כנהג מילוט.
עאמר אבו-דקה הוא היחיד מבין הארבעה שהואשם ברצח, וב-2016 נידון למאסר עולם. חבריו הורשעו בעבירות קלות יותר, וקיבלו עונשים שנעו בין שנתיים ועד 13 וחצי שנות מאסר.
