בג"ץ הורה היום (שישי) ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ולראש הממשלה בנימין נתניהו להשיב תוך חודש לעתירה שדורשת להוציא את נתניהו לנבצרות בשל עיסוקו במהפכה המשפטית.
לפי החלטת בג"ץ, על המשיבים לעתירה למסור את תגובתם עד 12 במרץ. בעתירה שהוגשה על ידי התנועה לאיכות השלטון נטען כי נתניהו מפר את הסכם ניגוד העניינים שנערך לו, ועל כן עליו לצאת לנבצרות. החלטת בג"ץ אמנם דרשה מהמשיבים למסור את תגובתם, אבל עדיין לא בטוח שיתקיים דיון בנושא.
למרות שלא בהכרח יתקיים דיון בנושא, בקואליציה טענו כי עצם ההחלטה לא לדחות את העתירה על הסף היא פגיעה בדמוקרטיה. "החלטת בג"ץ לא לדחות על הסף את העתירה להכריז על נבצרות של ראש הממשלה, היא ההוכחה הטובה ביותר לנחיצותה של הרפורמה שאנו מובילים", אמר שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. "עצם הדיון בסיכול החלטת הבוחר ורצון העם היא מגה פיגוע בדמוקרטיה הישראלית ונקודת שפל נוספת שאליה הגיעו שופטי העליון".
גם ח"כ משה ארבל מש"ס התייחס להחלטת בג"ץ. "עצם פתיחת הדלת לדיון בהפיכה שלטונית, בהחלטת בג"ץ לבקש את תגובת המדינה ואי מחיקת העתירה על הסף, היא חרפה ואות קלון על הדמוקרטיה הישראלית", הוא אמר.
בשבוע שעבר פנתה היועמ"שית לנתניהו, והורתה לו להימנע מהתערבות בשינויים במערכת המשפט בשל ניגוד העניינים שבו הוא מצוי על רקע משפטו. מטעם היועמ"שית נמסר כי היא שלחה לנתניהו מכתב "בעניין יישום חוות הדעת למניעת ניגוד עניינים שנערכה לו בתקופת כהונתו הקודמת, ביחס ליוזמות לשינויים במערכת המשפט". לפי ההודעה, "מכתבה של היועצת גובש, בין היתר, על רקע פניות שהתקבלו ומעלות טענות בדבר חשש לניגוד עניינים בשל מעורבותו של ראש הממשלה ביוזמות האמורות, ועל רקע תמונת מכלול יוזמות החקיקה בנושא.
"בתמצית, עמדת היועמ"שית היא כי יישום המגבלות שאושרו בפסק הדין של בג"ץ, בנסיבות הנדונות, מוביל למסקנה כי על ראש הממשלה להימנע ממעורבות ביוזמות הנוגעות לשינויים במערכת המשפט", נמסר מטעם בהרב-מיארה. "זאת, בשל קיומו של חשש סביר לניגוד עניינים בין ענייניו האישיים הנוגעים למשפט בו הוא נאשם, לבין רכיבים מהותיים ביוזמות, בהתאם לאמות המידה שפורטו בחוות הדעת ואושרו בפסק הדין בעתירת ניגוד העניינים מ-2021".
לפי היועמ"שית, "מניעות זו חלה גם על מתן הנחיה ישירה או עקיפה באמצעות גורמים אחרים בכל הנוגע לקידום היוזמות. יישום הקביעות בעניינו של ראש הממשלה מפורט בחוות דעתו של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ד"ר גיל לימון, שאושרה על ידי היועצת, ומהווה מסמך מחייב באשר לאופן יישום המגבלות שנקבעו בהסדר, כל עוד לא נקבע אחרת בעקבות שיח שאמור להתקיים בעניין זה בין ראש הממשלה לבין היועמ"שית".
נתניהו מצידו הודיע לבג"ץ כי עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה אינה מקובלת עליו, וביקש לקבל 14 יום כדי למסור תשובה נפרדת בנושא, בין השאר בשל טיסתו לביקור מדיני בפריז בשבוע שעבר.
האזהרה: כך תסייע המהפכה לנתניהו
היועמ"שית הסבירה במכתבה איך תסייע המהפכה המשפטית במשפטו של נתניהו. אם תבוטל עילת הסבירות כפי שמציע שר המשפטים יריב לוין, כתבה, "בית המשפט העליון לא יוכל לבקר את סבירות מינוים של גורמים בכירים במערכת אכיפת החוק, שמחזיקים בסמכויות ביחס להליך הפלילי, או את סבירות הפסקת כהונתם של גורמים אלו. בנוסף, הדבר יכול להשפיע על האפשרות של בית המשפט לבקר החלטות מנהליות של גורמי אכיפת החוק ביחס להמשך ההליך המשפטי, ככל שהדבר יתעורר. בנוסף לכך, ביטול עילת הסבירות עלול להסיר מגבלות החלות בעניינו היום ביחס לאפשרותו למלא תפקידים מסוימים ברשות המבצעת, לצד כהונתו כראש הממשלה".
בכל הנוגע לפגיעה ביכולת שופטי העליון לפסול חוקים, וגם את פסקת ההתגברות, אמרה היועמ"שית כי "צמצום הביקורת השיפוטית וחקיקת פסקת התגברות מאפשרים חופש פעולה רחב ביותר לחקיקת חוקים שמשפיעים על עצם ההליך הפלילי של ראש הממשלה, על אופן ניהולו ועל תוצאותיו. מכאן שמעורבות ראש הממשלה ביוזמה להגבלת הביקורת השיפוטית על חוקים וחוקי יסוד עומדת בסתירה למגבלות שאושרו בפסק הדין בעתירת ניגוד העניינים".
על השינוי המתוכנן בהרכב הוועדה לבחירת שופטים אמרה היועמ"שית כי הוא "עלול אפוא להשפיע על שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים ועל שופטי בית המשפט העליון, הערכאה המוסמכת לקיים ביקורת שיפוטית על החלטות שמתקבלות במהלך ניהול משפטו הפלילי של ראש הממשלה וצפויה לדון בערעור ככל שיוגש על הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי".
בהרב-מיארה הזכירה גם את חוק היועמ"שים שמקדם יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן, שלפיו חוות הדעת של יועמ"שים לא תהיה מחייבת. לדבריה, ביטול המעמד המחייב של חוות דעת היועץ עומד בניגוד להסדר ניגוד העניינים, שכן הדבר היווה שיקול מרכזי בהחלטת בית המשפט עליון שאין עילה משפטית למנוע את הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו.
עוד לפני כן הכחישה היועמ"שית שקיימה דיונים על נבצרות של נתניהו. לפני כשבועיים וחצי חתמו ראשי הקואליציה על מכתב שבו הזהירו את בהרב-מיארה מפני קיום דיונים בנושא. היועמ"שית פרסמה לאחר זמן קצר מכתב שבו ענתה: "במענה לפנייתכם, מבלי להתייחס לדברים כפי שתיארתם, הריני להבהיר כי בניגוד לנטען בתקשורת לא קיימתי דיונים בדבר נבצרות ראש הממשלה".
מורן אזולאי השתתפה בהכנת הכתבה
