בג"ץ אישר היום (רביעי) לקיים את הדיון הראשון מחר בוועדת הבדיקה ממשלתית לחקר השימוש ברוגלות, למרות בקשה לצו ארעי למנוע זאת, שהגיש ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן ביחד עם עותרים נוספים. העותרים ביקשו צו עד להכרעה בעתירתם, שדורשת לבטל את הוועדה ושלא תעסוק בתיקים תלויים ועומדים. הוועדה תתכנס מחר ותשמע עדים ראשונים - אך בג"ץ הבהיר לה שבשלב זה אסור לה לעסוק בתיקים תלויים ועומדים.
באוגוסט האחרון אישרה הממשלה פה אחד את הצעתו של שר המשפטים יריב לוין להקמת ועדת בדיקה ממשלתית שתעסוק ב"מתן צווים להאזנת סתר וביצוע מעקבים אחר אזרחים תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים". בשב"כ ובמל"ל התנגדו מחשש לדליפת סודות מבצעיים, ובמשטרה אותתו ללוין כי הקמת הוועדה עלולה להקשות עוד יותר על חקירות הפשיעה בחברה הערבית.
לפי הודעת הוועדה, מחר היא תקיים דיון ראשון, מצולם ומוקלט שאליו יוזמנו עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי; ד"ר טל מימרן, ראש הותכנית בנושא זכויות אדם דיגיטליות במכון תכלית; וד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ראש התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע במכון הישראלי לדמוקרטיה.
העותרים חששו כי במסגרת הדיון תופר ההחלטה הקודמת של בג"ץ שלא לקיים בוועדה בינתיים, עד להחלטה בצו ביניים, דיונים בתיקים תלויים ועומדים עד להכרעה בעתירתם לבג"ץ - שמבקשת למנוע את עיסוק הוועדה בתיקים אלו.
3 צפייה בגלריה
ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן. עתר נגד הקמת ועדת הבדיקה לחקר השימוש ברוגלות
(צילום: יריב כץ)
השופט יחיאל כשר פסק היום כי "על פניו, אין הכרח שהדיון המתוכנן אכן יהיה כרוך בהפרה. על כן, מובהר בזאת כי האמור בהחלטתי מיום 29 בפברואר 2024 לפיו חזקה על הוועדה והעומד בראשה כי אכן לא יעסקו בהליכים פליליים תלויים ועומדים, ויימנעו מפעולה המקימה חשש לפגיעה בהליכים כאמור, טרם הוכרעה הבקשה לצו ביניים, נכון גם ביחס לדיון שיתקיים מחר, וחזקה עליהם כי יינקטו, ככל הנדרש, בצעדים אקטיביים על מנת לוודא שכך אכן יהיה. בנסיבות אלו, לא ראיתי מקום למתן צו זמני".
ארגון "מאבק הגלימות השחורות", נזכיר, הגיש יחד עם ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן ומנכ"ל משרד הביטחון לשעבר אלוף (במיל') אמיר אשל, עתירה לבג״ץ נגד ועדת הרוגלות באוגוסט 2023. העתירה ביקשה בשלב הראשון להקפיא את הוועדה, ולאחר מכן לבטלה, לטענתם בשל "ניגוד עניינים, תוך התעלמות מוחלטת מעמדת גורמי הביטחון והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה". העותרים ביקשו גם להחליף את יו"ר הוועדה השופט בדימוס משה דרורי, לשעבר סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, שהתבטא בעבר בנחיצות המהפכה המשפטית ותקף את היועמ"שית ואת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט".
העותרים ביקשו אז צו ביניים להקפאת פעילות הוועדה, והוסיפו כי "מעבר להיותה של החלטת הממשלה חורגת מהסמכות ביחס להליכים תלויים ועומדים, מדובר בהחלטה חריגה כשלעצמה, הטובלת כל כולה בשיקולים זרים והמניעים להקמתה פסולים בתכלית. בראשם עומד הרצון לסייע בניהול הגנתו של ראש הממשלה שמינתה את הוועדה - ושטבול הוא עד מעל ראשו בניגוד עניינים".
3 צפייה בגלריה
"חברי ממשלה שהחליטו על מינוי הוועדה חזרו והביעו את דעתם על הליכי החקירה והמשפט נגד נתניהו מעל לכל במה אפשרית"
(צילום: ללא קרדיט מדוברות רה"מ)
עוד נכתב בעתירה כי "חברי ממשלה שהחליטו על מינוי הוועדה חזרו והביעו את דעתם על הליכי החקירה והמשפט נגד נתניהו מעל לכל במה אפשרית. ברור כי להיטותה של הממשלה להורות על כינון הוועדה נעוצה בטעם אחד ויחיד - התערבות בהליכים הפליליים המתנהלים נגד ראש הממשלה ושיבושם. הוועדה חותרת תחת עקרונות היסוד של עצמאות מערכת אכיפת החוק, ונגועה בחשש כבד לניגוד עניינים ואף בחוסר סבירות".
בחודש שעבר היועצת המשפטית לממשלה טענה בתגובה לעתירה שהוגשה לבג"ץ נגד הוועדה, כי למרות ההחלטה שהוועדה לא תעסוק בתיקים תלויים ועומדים - נעשתה פנייה אליה ולפרקליט המדינה בבקשה למסור חומרים שנוגעים להליכים אלו.
בג"צ יכריע בהמשך האם לתת צו ביניים, ולאחר מכן האם מותר לוועדה לדון בתיקים שטרם התסיימו סופית.
