יבגני אפאטוב ובני משפחתו נמלטו מאזור אירפין שבאוקראינה המופגזת ותיעדו את המסע. "קודם כל אני רוצה להגיד שמלחמה זה דבר רע, במיוחד כשהיא כזאת אכזרית וכשאתה נמצא בנחיתות טקטית", אמר היום (חמישי) יבגני באולפן ynet.
אם הייתם יוצאים חצי יום אחרי - כבר לא בטוח שהייתם יוצאים.
"זה נכון, במיוחד שיום אחרי שיצאנו כבר לא היה גז, אז היינו 8 ימים בלי חשמל ומים כי זה עובר דרך המשאבה של החשמל. למחרת כשיצאנו, גם לא היה גז אז היינו בלי חימום. זה היה הדבר היחיד שחימם לנו את הבית כי היינו עם 10 מעלות בבית".
"היה לי שם עסק באוקראינה, הוא כנראה כבר לא קיים", סיפר אפאטוב. "בגלל שהיה לי שם עסק, אז הייתי חייב סוג של חמ"ל 24/7. ככה בעצם קיבלתי את הדיווח על המלחמה - ב-05:00 בוקר התקשרו אליי ואמרו, 'יבגני, אנחנו מופגזים, כנראה יש מלחמה'. התחלתי להתארגן כדי לצאת לתחנת דלק ולתדלק את הרכב, ותוך כדי אני מעיר את האישה שאמרה שכיוונה שעון מעורר ל-07:30". אמרתי 'תתעוררי, זו מלחמה'".
אפאטוב, ששירת בצה"ל ביחידת אגוז, דיבר על ההבדלים במלחמות בין המדינות. "מה שאני יכול להגיד זה שבמדינת ישראל אנחנו לא יודעים מה זה חיל אוויר שתוקף אותך. אז נכון, אני רגיל לנשק, אני יודע שיש לי גב מאחוריי וחפ"קים ועניינים, אבל ברגע שזה קורה, אז הנשק שלי מול טנק?מול חיל אוויר שבא עלייך?".
יבגני סיפר על ההתמודדות של משפחתו במלחמה. "הילדה זה הכי בעייתי. היא שומעת, אז אני צריך להמציא לה כל הזמן סיפורים. עכשיו, מה אני מספר לה? נגיד מתחילים היריות, אז אני מספר לה שכנראה איזה חייל נרדם ולחץ על ההדק בטעות, ואז מתחילים צרורות. היא בת 7 וכל הזמן היינו צריכים להעסיק אותה כדי שלא תהיה לבד עם עצמה".
לדבריו, אחרי שמונה ימים של מלחמה והפגזות קיבל החלטה לעזוב. "קיבלתי את ההחלטה כשעבר מעלינו חיל אוויר והשכן ממול שנתן לנו את הגנרטור עם החשמל עזב. אז אמרתי לעצמי שזהו, והחלטתי שלא משנה מה, אני חייב איכשהו לצאת".
יבגני ומשפחתו נמלטו ברכב כמעט הרוס עם שישה בני אדם בתוכו לעבר הגבול עם סלובקיה. "זה הגבול הכי קרוב לאוסטריה, ושם יש לי חבר מהצוות באגוז שקיבל אותנו ואירח אותנו. אז המון תודה לכל מי שתמך ועזר".
-אתם תרצו לחזור לאוקראינה?
"לא, אני בספק אם יש לאן לחזור, כי אני לא יודע מה קורה עכשיו לבית ולכל האזור שם. אין שם כלום".