גם כשהיה צעיר הרבה יותר, יריביו הפוליטיים של ג'ו ביידן הציבו לו רף נמוך מאוד. המאבק שניהל מלידה בבעיית הגמגום, יחד עם נטייתו הקבועה לפליטות פה, יצרו לו מוניטין קשה לניפוץ, אבל כזה שבדיעבד עזר לביידן לכל אורך הקריירה. שוב ושוב הוא דילג בקלות מעל הרף הנמוך, עד שהגיע לבית הלבן.
אבל גם בקנה המידה הזה, הרף שהוצב לביידן לפני נאום "מצב האומה" בלילה האחרון היה כנראה הנמוך אי פעם. חודשים של נרטיב עיקש שלפיו הוא מבוגר מכדי לרוץ שוב לנשיאות – נרטיב שנשען על הליכתו האיטית, קולו החלש, מיעוט הראיונות העיתונאיים שהוא מעניק והבלבול שהיה שם תמיד אבל עכשיו נראה חמור במיוחד – הביאו אותו בלילה שבין חמישי לשישי לגבעת הקפיטול כשהציפייה ממנו הייתה פחות או יותר זו: אל תטעה, אל תתבלבל, אל תיפול מהרגליים, תחזור הביתה בשלום. וכמו שעשה שוב ושוב בקריירה, ביידן דילג מעל הרף הזה בקלילות. הוא היה מהיר, חד ואסרטיבי, לפעמים אפילו אסרטיבי מדי, כמו ידע עד כמה קריטי הערב הזה עבורו.
נאום מצב האומה של הנשיא ביידן
(צילום: רויטרס)
3 צפייה בגלריה
חברת הקונגרס הרפובליקנית מרג'ורי טיילור גרין קוטעת בצעקות את נאום ביידן. הרפובליקנים רטנו שוב ושוב
(צילום: AFP)
נאום "מצב האומה" לא מצדיק בדרך כלל את ההייפ. הוא סוג של רשימת מכולת שבה הנשיא מספר מה עשה ומה הוא רוצה לעשות, אומר מילים טובות על אשתו, ומסיים בקרשנדו על כך "שמצב האומה חזק". לנאום "מצב האומה" האחרון של ביידן לקדנציה הזו הייתה ארומה אחרת. הוא לא רק היה חשוב לביידן פוליטית – הוא עסק בנושאים בעלי דחיפות ממשית. אז ביידן וכותביו החליטו לחבר את הדרמה הפוליטית הפנימית והדרמה העולמית לנאום שנשמע יותר כמו מה שהוא יגיד בקיץ בוועידת המפלגה הדמוקרטית, ופחות כמו נאום "מצב האומה" המקובל. הרפובליקנים רטנו שוב ושוב, וביידן נראה כמי שנהנה להתקוטט איתם, עד שאלה לא מחאו כפיים כמעט לשום דבר שאמר, כולל משפטים כמו "כל הילדים שלנו צריכים לשתות מים נקיים" או "כל ילד בכתה ג' צריך לדעת לקרוא".
ביידן פתח, באופן מפתיע, בטון אגרסיבי מאוד כשדיבר על אוקראינה ונאט"ו, והבהיר מהרגע הראשון שהערב הזה יהיה שונה ממה שהאמריקנים ראו בחודשים האחרונים. אחר כך עבר על אותה רשימת מכולת מוכרת, ואת הנושא הנפיץ ביותר פוליטית עבורו – ישראל ועזה – השאיר כמעט לסוף. הוא הזכיר לכולם כי הוא תומך גדול של ישראל כל חייו, אבל הסבטקסט של הדברים הזהירים שאמר צריך להבהיר לישראל שחודש מרץ 2024 הוא לא אוקטובר 2023, והוא מאבד סבלנות. עדיין צריך לקרות הרבה מאוד כדי שביידן ינקוט צעדים משמעותיים נגד ישראל, גם כי הבטן שלו, שממנה הוא לוקח חלק גדול מהחלטותיו, פשוט לא תאפשר לו; אבל הוא נכנס לישורת האמצעית בשנת בחירות קריטית מאוד, והוא לא יכול להרשות לעצמו להפסיד מצביעים שהם ממש הבסיס של המפלגה הדמוקרטית. אז הוא הולך בין הטיפות ומקווה שעד נובמבר המלחמה כבר תהיה במראה האחורית.
3 צפייה בגלריה
חברות הקונגרס הדמוקרטיות מהמחנה הפרוגרסיבי רשידה טליב וקורי בוש מניפים שלטים עם הקריאה "תפסיק לשלוח פצצות" במהלך נאום ביידן
( צילום: ANDREW CABALLERO-REYNOLDS / AFP)
ביידן נשאר בבניין הקונגרס, שבו עשה את רוב הקריירה שלו, זמן רב אחרי שסיים את הנאום. אין איש שירות ומנקה שהוא לא לחץ לו יד, שומע שוב ושוב כמה מצוין הוא היה. היסטורית, נאומי "מצב האומה" לא משנים באמת, הם נשכחים מהר מאוד וביידן יודע את זה, אבל אם המטרה הייתה לכל הפחות להרגיע את הדמוקרטים המשקשקים, הוא כנראה השיג אותה. במהלך השעתיים שבין תחילת הנאום ב-9 בערב (שעון ארה"ב) ל-11 בלילה קיבל הקמפיין שלו הכי הרבה תרומות מאז חודש אפריל שעבר, והדיבורים על מציאת מחליף יסתיימו. ביידן כבר בן 81, אבל מסתבר שלדלג בקלות מעל רף נמוך הוא עדיין יכול.
