"זו לוחמה פסיכולוגית". ככה, מבלי להטות אוזן, היה אפשר עד היום לפטור את עצמנו מאחריות לסרטוני אותות חיים של חטופים מהשבי. מבט קצר על התגובות שהיו מגיעות לאחר כל סרטון כזה, היה מעיד שבמשפט הקסם הזה כל קריאות המצוקה, התחינות לעזרה והעדויות על זוועות השבי מאבדות כל ערך בעיני חלק גדול מהציבור. כאילו למי שנמצאים עמוק במנהרות חמאס יש דרך אחרת לזעוק לעזרה. מבחינת חלק מהמגיבים, לא היה אפילו מקום לדבר עליהם.
ונכון, אין ספק שאותם סרטונים כנראה היו מהונדסים. יותר מזה, אין ספק שהם אכן שירתו את התעמולה של חמאס, מפני שאחרת לא היו מתפרסמים. אבל ככל שעובר הזמן, ככל שהחטופים שחזרו מדברים, מבינים גם כמה אמת הייתה בהם בכל זאת. מבינים את זה גם מהדחיפות שלהם לדבר.
בהתחלה הם דיברו בסרטונים שהוקלטו מראש והיו משודרים זמן קצר לאחר השחרור בכיכר החטופים. עכשיו, הם יודעים שגם זה לא מספיק, והשבוע נאלצו חלקם, שהשתחררו רק לפני פחות מחודשיים, להתייצב בפני רבבות אנשים ולהתחנן לחיי חבריהם שנותרו מאחור. עכשיו כבר לא מכוון אקדח לראשם, אבל בחסות הממשלה אקדח עדיין מופנה אל עבר מי שהעבירו איתם ימים ארוכים בשבי. גם עכשיו נדמה שהדברים שלהם לא מצליחים לשבור את מסך האטימות.
באותו מעמד, לא יכולתי להתעלם מאלכסנדר טרופנוב. זה שבמבט שטחי נראה בכלל לא קשור לאירוע, ספק ישראלי, ובטח שלא הקיבוצניק הקלאסי שמדמיינים, אבל זה בעצם מה שהופך אותו לכל כך קשור, לכל כך ישראלי. דווקא הוא, מבין כולם, הפך עבורי לסמל החטופים. זה קרה ביום האחרון של עסקת שחרור החטופים הראשונה, אי אז בסוף נובמבר בשנה שעברה. עם אי הוודאות שאפפה את הפעימה האחרונה, גברו הדיווחים על כך שייתכן שגם הוא ישוחרר ברגע האחרון כמחווה לרוסיה.
שורד השבי סשה טרופנוב במסר ראשון שהוקרן בכיכר החטופים
(צילום: מטה משפחות החטופים )
התמונה שלו הייתה אפילו הייתה מוכנה להדפסה בעיתון, אך ברגע האחרון התברר שהוא לא ישוחרר יחד עם בתו זוגו ספיר, ושהוא לא יצטרף אל אמו וסבתו ששוחררו יום לפני גם הן. יום אחרי, כבר התפוצצה העסקה. מאז, בכל יום שחלף, הפך אלכס לסמל ההחמצה, לתזכורת עד כמה יכול להיות דק המרחק בין החזרה הביתה לבין השבי הנצחי. לא פחות משלושה סרטונים שלו מדבר הופצו בתקופת השבי, מלבד אלה שתיעדו אותו ממש לפי השחרור. בכל פעם, תחושת ההחמצה הייתה אינסופית.
בינתיים ההנהגה שותקת
במעמד על הבמה, הוא עשה זאת שוב. אם הוא חיכה שנה נוספת לאחר ששמע שוב את המטוסים חגים מעל ראשו ואת הפצצות מקיפות אותו, כעת אלו האחרים שהיו האמורים להיות הבאים בתור ברשימה. רק שחזרתם של האחרים, הוא יודע יותר טוב מכולנו, לא מובטחת בסוף. וגם אם הוא עצמו הצליח להתאחד עם קרוביו, לא בטוח שמי שהחליף אותו על הבמה, יאיר הורן, יזכה לגורל דומה עם אחיו איתן. ואפילו לא בטוח שעוד נקבל עוד סרטוני אותות חיים לאורך זמן, מפני שבשביל זה צריכים להיות חטופים חיים.
שי פרידמןללא קרדיטאבל כאילו הסרטונים עדיין מגיעים מדוברות חמאס, בינתיים ההנהגה שותקת. יותר מזה, היא דורשת להשתיק. סמוטריץ׳ התריס זאת בכנסת ולפחות הודה שלא מדובר בסתם מדיניות לא מכוונת. בינתיים, ראש הממשלה משגר סרטונים משלו, בהם יוצא למלחמה דחופה על האמת, רק שמתגלה שהיא מכוונת נגד הפקידים וגם בינה לבין החטופים אין שום דבר. הניגוד, מגלה שאכן יש לוחמה פסיכולוגית. אבל יותר גרוע מזה, היא מנוהלת על ידי הממשלה שלנו.
