הודעתו אמש (יום ד') של ראש ממשלת פולין מטיאוש מורבייצקי כי ארצו תפסיק להעביר נשק לאוקראינה נתפסת בעולם כמכה משמעותית עבור הממשלה בקייב – שוורשה היא מהתומכות הבולטות ביותר שלה במלחמה מול רוסיה. מורבייצקי טען אמנם שלהחלטה אין קשר לסכסוך מול קייב שנסוב סביב ההגבלות הפולניות על סחר בדגנים אוקראיניים, אבל פרשנים בעולם מתקשים להתעלם מהתזמון שלה – ממש בזמן ההסלמה בהתנגשות בין שתי המדינות סביב סוגיית הסחר הזו – והם מזהירים כי המשבר עלול לשרת את הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין, שמהתוקפנות שלו גם ורשה חוששת עד מאוד.
העימות הדיפלומטי בין פולין לאוקראינה, נזכיר, הסלים בעקבות נאומו שלשום של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בעצרת האו"ם, שבו האשים כי מדינות מסוימות באירופה – מבלי לנקוב בשמות – פועלות בצביעות ובפועל מסייעות לרוסיה בכך שהן מטילות הגבלות על הדגנים האוקראיניים. הלילה, שעות אחדות אחרי שמשרד החוץ בוורשה זימן לשיחת נזיפה את השגריר האוקראיני, ניפק ראש הממשלה מורבייצקי את ההצהרה החריגה שלו ואמר לתקשורת הפולנית: "לא נעביר יותר כלי נשק לאוקראינה, בגלל שאנחנו מחמשים את פולין בכלי נשק מודרניים יותר".
מורבייצקי טען כאמור כי להחלטה אין קשר לעימות מול אוקראינה סביב ייצוא הדגנים, והבטיח שארצו תמשיך לאפשר להעביר דרך שטחה את הנשק שמזרימות לאוקראינה מדינות ברחבי המערב: "אנחנו לא הולכים לסכן את ביטחונה של אוקראינה", הדגיש. שר הנכסים הלאומיים בממשלת פולין, יאצק סאסין, הבהיר הבוקר בריאיון לרדיו הפולני כי ייתכן שההחלטה תשתנה בעתיד: "כעת זה כמו מה שאמר ראש הממשלה, בעתיד אנחנו עוד נראה", אמר.
בהודעה נוספת שפורסמה אחר כך כבר נראה שפולין הותירה פתח להעברות נוספות של נשק, בכלל זאת 60 מערכות ארטילריה מתוצרת פולין שהעברתן תוכננה בחודשים הקרובים. דובר הממשלה בוורשה, פיוטר מולר, הדגיש כי פולין מעבירה כעת אך ורק מערכות נשק על בסיס הסכמים קודמים שטרם מומשו – כמו אותן מערכות ארטילריה. למרות טענת מורבייצקי שלהחלטה אין קשר למחלוקת סביב ייצוא הדגנים, הדובר מתח ביקורת קשה על ההצהרות האוקראיניות בסוגיה הזו: "לאחרונה היו שורה של אמירות בלתי מתקבלות על הדעת מצד אוקראינה", מסר.
העימות הדיפלומטי בין קייב לוורשה חריג ביותר, ומדובר בשפל ביחסים ביניהן מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה בשנה שעברה. פולין הפכה מאז לאחת התומכות הבולטות ביותר של אוקראינה בקרב חברות האיחוד האירופי וברית נאט"ו, ולצד קליטת המוני פליטים בשלב הראשון של המלחמה היא שלחה לה סיוע צבאי רב – בכלל זאת מאות טנקים מדגמים סובייטיים ו-14 מטוסי קרב מדגם מיג-29. בפולין טוענים שכעת לא נותר להם נשק צבאי רב שאותו ניתן להעביר לאוקראינה, וכי הציוד שהועבר לה עד כה קיצץ בשליש את הנשק שנמצא ברשות הצבא הפולני. כעת הוא פועל להצטייד בנשק חדשני יותר מהמערב.
הקשר לבחירות בפולין, ו"המסר הרע למערב"
פולין זוכרת היטב את העידן הסובייטי שבו הייתה נתונה לשליטת הקרמלין, וחוששת מאוד מהאפשרות של ניצחון רוסי במלחמה, ולפיכך ההערכות הן שוורשה וקייב יפעלו לפתור את הסכסוך ביניהן, שחושף סדק משמעותי באחדות שמנסה המערב להפגין בכל הנוגע לתמיכתו באוקראינה. עדות לכך הגיעה בהודעה שפרסם בצהריים משרד החקלאות האוקראיני, ובה נמסר כי בימים הקרובים ייערך משא ומתן בניסיון למצוא פתרון למחלוקת בנוגע לייצוא הדגנים. בהודעה הודגשו "היחסים הקרובים" בין שתי המדינות.
שורשו של המשבר הוא במצור שרוסיה הטילה אשתקד על אוקראינה בים השחור, מצור שמנע ממנה לייצא את הדגנים שלה לרחבי העולם – אוקראינה היא יצואנית ענק של מוצרים כמו חיטה, שעורה ושמן צמחי, ויחד עם רוסיה מכונה "אסם התבואה של העולם". אותו מצור עורר דאגה מעליית מחירי המזון ברחבי תבל, וביולי אשתקד הושג הסכם שאפשר את חידוש הייצוא באמצעות ספינות, אבל לאחרונה רוסיה פרשה ממנו וחידשה את המתקפות שלה על נמלים אוקראיניים. אף שגם כעת נמשך הייצוא דרך הים, אוקראינה נעזרת יותר בדרכים יבשתיות כדי לייצא את מוצריה, והם הציפו את השווקים המקומיים במדינות אירופה – חלקן מדינות "מתחרות" בענף החקלאי, כמו פולין.
בחודש אפריל גיבש האיחוד האירופי הסכם עם חמש מדינות חברות – פולין, הונגריה, סולבקיה, רומניה ובולגריה – שמנע ייבוא של מוצרים אוקראיניים כמו חיטה ותירס לשטחיהן, במטרה להגן על החקלאים שלהן. ביום שישי האחרון החליטה הנציבות האירופית לאפשר להגבלה הזו לפוג ללא הארכתה, ושלוש מדינות מרדו: פולין, הונגריה וסלובקיה, שהודיעו על הגבלות משלהן על חלק מהמוצרים. ביום שלישי האחרון הטילה הגבלות דומות גם קרואטיה.
קייב זועמת על ההגבלות הללו, ולצד תלונה שהגישה השבוע לארגון הסחר העולמי היא איימה להטיל הגבלות משלה על מוצרי מזון מפולין, אם כי בהמשך נראה שחזרה בה מהאיום הזה. ראש הממשלה הפולני מורבייצקי הזהיר שמהלך כזה יביא להגבלות נוספות מצד ורשה על מוצרים אוקראיניים. "אני מזהיר את הרשויות האוקראיניות – אם הן יסלימו את הסכסוך באופן שכזה, אנחנו נוסיף עוד מוצרים לאיסור הייבוא", אמר אמש.
הפרשנים סבורים שלהחרפת הטון מצד ורשה כלפי קייב יש קשר הדוק לבחירות שייערכו בפולין ב-15 באוקטובר – והחיזור של מפלגת "החוק הצדק" השלטת אחר קולות החקלאים, שרבים מהם מודאגים מהצפת השוק המקומי במוצרים האוקראיניים. בריאיון שלו הלילה האשים מורבייצקי שאוליגרכים אוקראינים "דוחפים את הדגנים שלהם" לשווקים בפולין מבלי התחשבות בחקלאים המקומיים. מפלגת השלטון הימנית מתמודדת גם עם ביקורת מהאגף הימני-קיצוני בפולין, שטוען כי ורשה עושה יותר מדי עבור אוקראינה – בעוד שזו אינה אסירת תודה מספיק.
באופוזיציה הפולנית מותחים ביקורת חריפה על הצהרת מורבייצקי, ומנהיגה דונלד טוסק האשים היום שהממשלה בוורשה "תקעה לאוקראינה סכין פוליטי בגב", וכי ההחלטה לא לספק לה עוד נשק נובעת אך ורק מטעמים פוליטיים.
רוסלאן טראדיס, חוקר ממכון המחקר Atlantic Council שמושבו בוושינגטון, אמר היום לרשת "סקיי ניוז" כי המדיניות של הממשלה הפולנית עלולה, בטווח הארוך, לשרת את הקרמלין ואת פוטין. "ההצהרות האחרונות והמצערות מצד ורשה מראות עד כמה קל עבור הקרמלין להשיג יתרון באמצעות ניצול פחדים, כפי שקרה עם הפיכת סוגיית הדגנים האוקראיניים לסוגיה מרכזית בפוליטיקה המקומית (בפולין)".
מיכאל ברנובסקי, מומחה ביטחוני מוכר בפולין, ציין כי ורשה אכן מיצתה את רוב המאגר שממנו יכלה לספק לאוקראינה נשק, אבל הוסיף כי ההצהרה החריגה של מורבייצקי עלולה לפגוע ביכולתה של אוקראינה לגייס נשק ממדינות אחרות במערב, שבקרב רבות מהן גוברים הקולות המתנגדים להמשך הסיוע היקר הזה. "המסר הוא רע מאוד, הן עבור המוניטין של פולין אבל גם בגלל שפולין הייתה מהתומכות הבולטות ביותר של סיוע צבאי לאוקראינה. האמירה שפולין לא תשלח עוד כלי נשק משמעותה שפולין לא יכולה להמשיך למלא את התפקיד הזה", אמר ברנובסקי.
43 טילים על ערי אוקראינה: הפסקות חשמל וחשש מעוד חורף קפוא
באוקראינה עצמה נמשכות בינתיים המתקפות הרוסיות, והרשויות במדינה דיווחו בשעות הבוקר המוקדמות על מתקפת טילים על שלל ערים. לפי הצבא האוקראיני, רוסיה שיגרה 43 טילי שיוט, מתוכם 36 יורטו. מדובר במתקפה הגדולה מסוגה על ערי אוקראינה זה לפחות חודש, ולפי הדיווחים לפחות שני בני אדם נהרגו, אם כי הם לא נפגעו מהטילים עצמם אלא מהפגזה באזור חרקוב שפגעה שם במבנה מגורים. במתקפות הטילים נפצעו 18 בני אדם, בהם ילדה בת תשע בבירה קייב.
לקראת הצהריים עדכנו הרשויות כי בשל נזק שנגרם לתשתיות החשמל שובש הזרם לחמישה אזורים במרכז ובמערב אוקראינה: קייב, ז'יטומיר, דניפרופטרובסק, רובנו וחרקוב. בקייב דווח על שבעה פצועים בעקבות נזק לכמה בנייני מגורים ומבנים מסחריים, בהם כאמור ילדה אחת. עוד כעשרה נפצעו בהפצצה בעיר צ'רקאסי שבמרכז אוקראינה, שם דווח על מלון שנפגע. אדם חולץ מההריסות בזירת הפגיעה בעיר. פגיעות דווחו באזורים נוספים, בהם לבוב הסמוכה לגבול הפולני. הרשויות שם מסרו כי כמה מבנים נפגעו ואש פרצה באחת הזירות, אך לא דווח על נפגעים.
המתקפה הרוסית הנרחבת והפסקות החשמל שחוללה מעוררות כעת חשש באוקראינה מחידוש קמפיין ההפצצות של רוסיה על עריה ותשתיות החשמל שלה, הפצצות שגרמו בחורף הקודם להחשכת ערים שלמות בשיא הקור. הממשלה בקייב האשימה אז שמדובר במתקפה מכוונת שנועדה לשבור את רוחם של האוקראינים. כעת, וכשברקע מתקפת-הנגד האוקראינית לא מצליחה לרשום הצלחה משמעותית, מזהירים בקייב כי רוסיה תמשיך לתקוף בחורף הקרוב מתקני חשמל ותשתיות אזרחות. "חודשים קשים עומדים לפנינו", הזהיר היום אולכסיי קולבה, בכיר בלשכת הנשיאות האוקראינית.
במקביל, באוקראינה טענו הבוקר כי חוללו "נזק רציני" לבסיס של חיל האוויר הרוסי בחצי האי קרים, אותו כבשה רוסיה ב-2014. גורם במודיעין האוקראיני ששוחח עם סוכנות הידיעות רויטרס טען כי המתקפה על בסיס סאקי במערב קרים כללה תחילה כטב"מים ובהמשך שיגור של טילי שיוט מדגם "נפטון". הוא ציין כי בבסיס שכנו לפחות 12 מטוסי קרב ומערבות הגנה רוסיות, אבל לא הבהיר מהו אותו נזק שלכאורה נגרם במתקפה. רוסיה דיווחה מצדה כי יירטה 19 כטב"מים אוקראיניים בשמי קרים והים השחור, ולא דיווחה על נזק כלשהו בבסיס. כבר חודשים ארוכים שאוקראינה משגרת שלל מתקפות לעבר קרים, בעיקר באמצעות כטב"מים וסירות בלתי מאוישות, ובשבוע שעבר טענה כי הצליחה לגרום נזק לשתי ספינות רוסיות שעגנו בחצי האי.
המתקפה הרוסית על ערי אוקראינה מגיעה בזמן שהנשיא זלנסקי ממשיך בביקורו בארה"ב, אחרי נאומו בעצרת האו"ם שלשום והמפגשים המדיניים השונים שערך מאז בשולי הכינוס בניו יורק, בהם עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. זלנסקי יגיע היום לוושינגטון, וייפגש עם הנשיא ג'ו ביידן בבית הלבן. לפני כן ייפגש גם עם שלל מחוקקים בקונגרס, בהם רפובליקנים שמביעים התנגדות הולכת וגוברת לסיוע בלתי מוגבל לאוקראינה – וינסה לשכנע אותם להסיר את ההתנגדות הזו.