דרכם האחרונה: ארבעת חיילי צה"ל, שנהרגו מפגיעת הכטב"ם ששיגר חיזבאללה משטח לבנון לבסיס האימונים החטיבתי (בא"ח) של גולני, הובאו למנוחות. "כל מחשבה שאתה לא איתנו פה, שואבת את כל האנרגיות מהגוף", ספדה חגית, אימו של סמל אמיתי אלון. "ביום ראשון החזרתי אותך לשאטל, הרווחתי איתך עוד 40 דקות", אמרה שרון בהלוויית בנה סמל עומרי תמרי. "עוד בשורה מרה נפלה עלינו", אמר ראש מועצת טובא זנגריה, חוסיין אל-הייב, בהלוויית סמל יוסף הייב. "אמרת לי 'מאמא, לא אעזוב אותך אף פעם'", התייפחה לילך מעל קבר בנה סמל יואב אגמון.
"שמחה שהספקתי לקחת אותך לבא"ח"
מאות בני אדם השתתפו בהלווייתו של סמל יואב אגמון (19) מבנימינה-גבעת עדה שנערכה בחלקה הצבאית בבית העלמין ביישוב. בהלוויה נכחו גם חלק מחיילי חטיבת גולני שנפצעו מפגיעת הכטב"ם, האם השכולה לילך צעקה: "איך אני אפרד ממך ילד שלי? כל הזמן דאגתי לך ילד שלי". האב צפריר והאחים עידו ועמית קראו קדיש.
"נתתי לך את ברכת הדרך, אתה הערצת אותי ואת אבא", אמרה האם לילך בדברי ההספד. "אמרת לי 'אני אתחתן, אבנה לך קומה אצלי בבית'. שאלת אותי בטלפון 'מאמא, כמה את אוהבת אותי?'. עברנו דברים, היה לך קסם גדול, הייתי גאה בך שהלכת כל כך מהר לקורס חובשים בגולני. יואבי, אני לא יודעת מה יהיה, מי יישב בשולחן שלך ביום שישי. שמחה שהספקתי לקחת אותך לבא"ח. חיזקתי אותך וחיבקתי אותך, ביקשת לרדת לפני כדי שלא אעשה לך פדיחות".
האב צפריר אמר מעל קבר בנו: "יואבי, אהבת מאוד את הטיולים ברמת הגולן, את הנחלים שם. התבגרת והפכה לגבר, התבגרת על הכול. התאמנו לך בתי ספר שתצליח להוציא בגרות מלאה, ואז הגיע זמן הצבא. גם פה ידענו שאתה רוצה שנהיה גאים בך. בחרת גולני. אמרת 'אם חי"ר - הכי גבוה גולני'. התחזקת מנטלית וגם פיזית, היית עם אינטליגנציה לכולם, אקח את זה לכל החיים".
האח עידו אמר: "יואבי, אתה גיבור. היה לך חשוב להיות בדרך שלך ושכולם יראו שהצלחת. כולם אמרו שהיית אלוף, אני רוצה להאמין שהיית במרכז השולחן כשהכול קרה ושצחקתם. יואב, לנצח אחי אזכור אותך תמיד". האח עמית ספד: "יואב היה בחור מאוד טוב, היינו נוסעים לבד בלי שום יעד. היית מודל לחיקוי, אתגעגע אליך מאוד". האחות יעל אמרה: "היית האח הכי טוב שאפשר לבקש. תמיד הפצת שמחה, גרמת לי לחייך ותמיד אהבתי לספר לכולם על אחי בקורס חובשים בגולני".
סגן-אלוף מאיר אוחיון, מג"ד בא"ח גולני, אמר בהלוויה: "יואב, מלח הארץ שהתגייס במהלך המלחמה. הוא וחבריו היו כפסע מלהפוך ללוחמים. בחצי שנה הכרנו את יואב האופטימי, החייכן. הוא היה אהוב על חבריו היה בקורס חובשים, ציפינו שיהיה לוחם וחובש קרבי, ואז הכטב"ם פגע בבסיס שלנו. הלילה יהיה מסע חרישי וסיום המסלול יהיה לזכרם של הנופלים, וברוחו האופטימית של יואב נמשיך להילחם. מותם לא יהיה לשווא".
"עשית הכול בגאווה ובפתיחות"
בודדים השתתפו בהלוויה של תושב רמות נפתלי, סמל אמיתי אלון (19), שנערכה תחת אבטחה כבדה בבית העלמין של המושב בצפון. בטקס ההספדים, שנערך במרכז אגמון החולה בהשתתפות יותר מאלף בני אדם, אמרה האם חגית בבכי: "ילד טהור שלנו, איך נוכל לדבר עליך בלשון עבר? אני מרגישה שעקרו לנו את הלב בלי הרדמה. ילד עם נתינה בלי גבולות וחבר אמת. הכבוד לזולת ולחברים ולמשפחה היו הסמל שלך. כל דמעה שאזיל עליך, אבא והילדים לא יכסו את הכאב החד שפילח את הלב".
עוד אמרה האם: "דיברנו בשבע וכמה דקות בערב. אמרת שאתה שמח שקיבלת מטול. אמיתי אהוב שלנו, אני לא יודעת איך נתמודד בהמשך, אבל אני ואבא לא נתלונן בדיוק כמו שאתה לא התלוננת. התגייסת לגולני ועשית הכול בגאווה ובפתיחות. ברגעים קשים אלו מנסים לאסוף את השברים בשביל האחים שלך ובשבילך. כמה בכית מכאב על סבלו של האחר. אני מבקשת רק עוד חיבוק אחד, אביא לך את הירח".
האחות הדס אמרה בהלוויה: "אני רוצה לומר שאני אוהבת אותך, כמה אתה אח טוב שתמיד שומר ודואג לי. הלוואי שאתה שומר עליי מלמעלה. אני אוהבת ומתגעגעת".
נתנאל, מפקד הצוות של אמיתי, ספד: "לפני חצי שנה קיבלתי אותך, האופי שלך היה כל כך בולט. הייתה לך היכולת הנדירה להרים כל אדם שהכרת, תמיד היית שם את החברים שלך לפניך. כשהרופא הודיע על נפילתך, ירדתי לרצפה ונישקתי את פניך הנקיות והנעימות".
"לא אראה אותך יותר לעולם"
יותר מאלף בני אדם השתתפו בהלווייתו של סמל עומרי תמרי (19) ממזכרת בתיה, שהובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין ביישובו. האב אלעד קרא קדיש בקול חנוק. "חלמתי את הרגעים האלה פעמים רבות, מעולם לא העזתי לספר לאמא על היקיצות האלה שגם לאמא היו, כמו הסכם בשתיקה", אמר האב אלעד. "לאחרונה, על כל נופל בן גילך הסתכלתי במבט חטוף, וראיתי אותך אחר כך. לפני כיפור דיברת איתי ארבע פעמים, הרגשתי שאתה רוצה להגיד לי משהו? מה רצית להגיד לי? שאתה רוצה להיפרד?
"בראש השנה הקפיצו אותי לצבא לרמת הגולן. היית 10 דקות נסיעה ממני. היינו עסוקים, לא הצלחנו להיפגש. חיפשת אותי בש"ג לראות אם אגיע, ולא נפגשנו. היו לי דמעות בעיניים, איך התפספסנו ככה. לא אראה אותך יותר לעולם, כמה ארגנתי לך את החדר ובניתי זולה להפתיע אותך כשאתה חוזר הביתה. כמה רצינו לטייל בעולם, איזה כיף ואיזה אושר היה עם האתגרים שהיינו בהם כמשפחה. לעולם לא אשכח אותך עומריקי".
האם שרון אמרה בדברי ההספד: "אסון נורא. תמיד ידעת להרגיע אותי שבסדר לך והתחברת לחברים. ילד נדיב לאחים, מורה להם את הדרך. הצטיינת גם בבסיס האימון, לא סיפרת על כך. כל סוף יום כשהטלפון נסגר היית אומר 'אמא, לילה טוב'". האחות הקטנה ענבר אמרה בקול חנוק: "עומריקוש שלי, האח הגדול שלי, הילד הכי מושלם והכי צנוע. הילד היפה, הכי מצחיק, שתמיד גרמת לכולם לצחוק ולחייך. כמה חיכיתי שתחזור הביתה".
עמיר בניון שר מעל הקבר הטרי "עומד בשער", ומפקד הפלוגה סרן דניאל דרור ספד: "מהרגע הראשון שלנו בבא"ח ראיתי מולי חייל שהיווה השראה לחבר'ה. למדתי ממך המון, חייל שעושה כל כך, תורם הרבה, משקיע ומתאמץ. חייל ששואף למצוינות בכל דבר, היית מצטיין בהכול. חבריך לפלוגה מספרים כמה היית בשבילם, והכול בשקט מתוך אהבה עצומה".
"בלט כחניך מצטיין"
מאות בני אדם ליוו למנוחות את סמל יוסף הייב (19) מטובא זנגריה. למרות המצב הביטחוני, הנוכחות בהלוויה ביישוב הבדואי שלא פונה הייתה גדולה. "בננו החייל יוסף הייב נפל בעת מילוי תפקידו כחייל קרבי", אמר בהלוויה ראש המועצה חוסיין אל-הייב. הוא ציין כי במלחמות ישראל איבד שבט אל-הייב 18 חללים מבניו.
חבריו של יוסף סיפרו שהוא חלם להתגייס לשירות קרבי. הם הוסיפו כי יוסף היה חניך במכינה הבדואית הקדם-אקדמית, ובלט כחניך מצטיין ואמיץ ששאף להיות בחזית הלחימה. מלבד בני משפחה ומכרים, השתתפו בהלוויה גם נציגים מקיבוץ כפר הנשיא הסמוך שמקיים קשרי ידידות עם תושבי טובא זנגריה.
סבו של הייב, רב-סמל בכיר נאיף הייב, שירת במשך 17 שנים בצה"ל כגשש, ונפל באוקטובר 1991 כשרכב הסיור שבו נסע בגזרה המזרחית של לבנון נפגע ממטען צד. עו"ד ויסאם עומר, חבר משפחתו של יוסף, סיפר: "הסבא נפל בלבנון, האבא שוטר. זו משפחה שתרמה ועדיין תורמת הרבה. היישוב שלנו קשר את גורלו בהקמת המדינה".
פורסם לראשונה: 22:11, 14.10.24