סמל גור קהתי שנפל בקרב במבצר הארכיאולוגי בדרום לבנון הובא היום (חמישי) למנוחות בבית העלמין בניר בנים. "הדם של גור ו-800 מחיילינו על הידיים של כולנו, כי אנחנו לא עומדים, ולא קמים, ולא צועקים 'די!'", ספד לו סבו, תת-אלוף במילואים אסף אגמון, שמתח ביקורת חריפה על הפיקוד הבכיר בצה"ל והדרג המדיני.
"הפסיקו לנפק לאלופי משנה ומעלה אומץ לב", הספד הסב
(מתוך פייסבוק)
לדבריו, "יש לנו צבא נפלא, של חיילים אמיצים, מ"כים מופלאים, מפקדי פלוגה שאין להם דבר יותר חשוב מהחיילים שלהם וביצוע משימה ומפקדי גדודים מצוינים, אבל כשמגיעים לרמת המח"טים ומעלה אתה מגלה שמתערבבים להם פוליטיקאים, רבני שקר, משיחי שווא - מושכים אותם לכל מיני כיוונים שהם לא הגנת המדינה. באגף אפסנאות ממזמן הפסיקו לנפק לאלופי-משנה ומעלה אומץ לב. אין יותר את המושג הזה באפסנאות, במיוחד אומץ לב אזרחי".
עוד הוסיף תא"ל אגמון: "כשאתה עולה למעלה, אתה רואה רמטכ"ל פחדן שמפחד לעמוד על שלו ולהגן על החיילים שלו מול דרג מדיני מושחת, שלא אומר לו: 'עד כאן! אני לא זז עד שתחזירו 101 חטופים שכבר 412 ימים נרקבים במנהרות, ואני לא אעשה מלחמה עד לניצחון מוחלט ואקריב את חיילי!'.
"אל נקמות אדוני אתם צועקים המשיחיים ורבני השקר - ואתם שולחים את החיילים שלנו כצאן לטבח", זעם הסב. "אני מחדש את השבועה שלי: אני לא אפסיק להילחם עד שהדבר הזה ייפסק. ואל נקמות ינקום בכל המושחתים מהצורר העריץ ומשפחתו, דרך כל אלה שמסייעים לו, לעולם לא תהיה לכם מחילה, לעולם לא תהיה לכם סליחה".
גור היה ילד אהוב וסקרן, שאהב את הטבע, סיפרו חבריו. הוא עשה שנת שירות בחברה להגנת הטבע בחוגי סיור חיפה. "הוא היה ילד טבע שתמיד מחייך ואנרגטי", סיפרה מכרה של משפחה. אחת המורות שלו כתבה: "היית ילד קסום, אוהב טבע וחיות, בדרכך הייחודית תרמת לסביבה. פשוט ילד פלא. תודה לך גור גיבור שלנו על שבחרת לרוץ לקרב בחיוך ולהגן על מדינתנו".
זאב הובא למנוחות: "רבות עוד יסופר עלייך, שלום לך אבא"
היום הובא למנוחות גם רס"ן במילואים זאב (ז'אבו) חנוך ארליך, בן 70 מעפרה, שנהרג בהיתקלות עם המחבלים שבה נפל סמל קהתי. "זאבו היקר והאהוב שלנו, איך אפשר להתחיל ולדבר על אדם כמוך, אדם שכל כולו ארץ ישראל, כל כולו הרצון להבין ולהעמיק בשורשים הפיזיים והרוחניים של העם הזה, אך לא פחות להתחבר לכל חלק בעם", ספד לו קצין שהכיר אותו.
"לימדת אותנו איך ליפול, לקום ולהמשיך ללכת", הלווייתו של זאב חנוך ארליך
(צילום: גיל יוחנן )
הוא הוסיף: "דורות של מפקדים מסוגים שונים עברו תחת ידייך ולמדת אותם ואותנו, בין אם רצו ולפעמים גם לא על חשיבות הגיאוגרפיה והיכרות עם השטח. התפלאת לפעמים איך יש מפקדים שלא מנתחים שטח היטב, דיברת על החשיבות של ההיסטוריה של העם שלנו. תמיד זאת הייתה הכרות מעמיקה ועמוקה".
בנו של זאב, אלקנה, הוסיף כי "הרוח שלך אבא משכה אותך תמיד קדימה, למעלה וגם למטה, לחקור לעומק ללמוד וללמד ולהדריך. מה חיפשת שם בלבנון? מה שחיפשת בעפרה המתחדשת, בבת-אל הקדומה, בדרום הר חברון, בשכם עילית ותחתית, ברצועת עזה, בהר גריזים ובכל מקום בארץ ישראל משני עברי הירדן - חיפשת את החיבור לשורשי אחיזותינו בארצנו, ורצית לראות את פסוקי התנ"ך מול העיניים.
"אבא החסון והקשוח שלא מתרגש בקלות מזוטות שבעולם, ומתרגש ועוד איך מחידוש שנתגלה לך מלימוד עם נכד ומתקומת עם ישראל בארצו", הוסיף הבן. "תודה לך שהקמת עם אמא את השבט המפואר הזה עם אהבה מיוחדת וקשר עמוק, גם אם הדאגת אותנו בכל פעם בהרפתקאותייך ברחבי הארץ".
3 צפייה בגלריה
"אחד האנשים היחידים שעשו בחיים שלהם את מה שהם אוהבים". הלווייתו של ז'אבו
(צילום: אלכס קולומויסקי)
עוד ספד הבן: "אבא, בחייך לימדת אותנו איך ליפול, לקום ולהמשיך ללכת. אחרי שנפצעת ביום הכיפורים שבת להדריך טיולים, אחרי ההיתקלות כשהיית קמ"ן חברון חתמת לעוד שנתיים בצבא ובשנים האחרונות המשכת והמשכת ללכת - ותמיד בשיתוף פעולה עם הצבא ובהזמנה מצידו אפילו. בכל גזרה ידעו להעביר אותך בחפיפה ממפקד למפקד. רבות עוד יסופר עלייך, שלום לך אבא".
יעל, בתו של זאב, תיארה כי הוא היה אדם בעל ידע מטורף שלא פחד מכולם. "לא הפסקת לחקור ולבדוק - והכל עניין אותך. אתה אדם רגיש, רגשן ושמח. לא מפחד מהשונה ומדברים שהם אחרת", אמרה. "אני יודעת שזכינו אני והילדים שהגדול כל כך צמוד אליך. הזמנים של כולנו יחד וההזדמנויות שיצרנו הן לא מובן מאליו, אתה אחד האנשים היחידים שעשו בחיים שלהם את מה שהם אוהבים".
מיכל, בתו, הוסיפה: "אני בוחרת לשים את כל המחלוקות בצד, אין בי ולו טיפה אחת של כעס כלפי אף אחד. אני רק מקנא בכל מי שבחר להוסיף חיים לאבא שלי בשבועות האחרונים בכלל ובימים האחרונים בפרט, גרמתם לו לאושר שאין לו אח ורע". לדבריה, "אם הייתה לאבא שלי את היכולת איך למות - אין לי ספק שהיה בוחר בדרך ובצורה הזו בדיוק. אני יודעת שהוא מת כמו שהוא חי, זאבו במיטבו, אגדה בחייו ואגדה במותו.
"אבא שלי, אחד יחיד ומיוחד שלי, מאיפה בכלל מתחילים? אולי מזה שלא היית רק שלי - אין אחד שלא הכיר אותך, אין אחד שלא שאל אותי ישר 'ומה הקשר שלך לזאבו?', ואני עניתי בגאווה עצומה 'הבת שלו' עם חיוך גדול וברק בעיניים", הוסיפה.
איתן הובא למנוחות: "האלונקה כבדה מידי, כאב לו שאין שוויון בנטל"
אלפים הגיעו היום לבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים ללוות את רס"ל (במיל') איתן בן עמי, לוחם מילואים ביחידת מגלן, שנהרג בקריסת מבנה בלבנון. בן עמי, תושב ירושלים, היה בן 22 בנופלו. לאורך הלוויה בבית העלמין הצבאי הושמעו שירים שאיתן אהב, בהם "מעביר דף", "Layla" ו-"ברוש".
"נשמה ענקית עם לב זהב". הלווייתו של רס"ל (במיל') איתן בן עמי
"חיית בטירוף. כמו בשיר של שלמה ארצי", ספיד לו משה, אביו. "היית התלמיד שלי, היית המורה שלי, היית חבר שלי, היית אוזן קשבת. דיברנו על הרבה דברים ועשינו הרבה דברים יחד. היו לך סט תכונות וערכים מסוג שאין הרבה". הוא הוסיף: "כמה היית מדבר על אהבת הארץ. כל שנה בנית סוכה לסבא אברהם, כל הזמן שואל ומתעניין, כמה דאגה לאמא. היית שילוב של ניגודים. חוש הומור מטורף עם שילוב של כוח ומוח ושל לב, של נשמה - נשמה ענקית עם לב זהב.
"היית שומע ומקשיב, ונותן לכל אחד את התחושה שהוא היה הכי חשוב שיש", סיפר האב. משה ביקש לשלוח שלושה מסרים שבנו היה רוצה להעביר: "המסר הראשון של איתן הוא להיות טובים, הוא פשוט הדגים את זה. יש מסר נוסף שקשור לאהבת הארץ, הוא היה מוכן להילחם וגם לשלם - וקשה לו לשמוע שיש אנשים שחושבים שיש אופציה לעזוב. תישארו תילחמו. מסר נוסף הוא - אחד הדברים שכאבו לו זה שיש אי-שוויון בנטל. הוא חשב שבעניין הזה צריך צדק, כי האלונקה כבדה. זה היה חשוב לו", סיפר.
צילי, אמו של איתן, ספדה לו: "איתן אהוב ליבי. במקום לארגן לך חתונה, אני מארגנת לך לוויה. אני אמא רגילה שאיבדה ילד גדול מהחיים - מלא חסד ואהבת אדם, חבר טוב אחראי ורציני. אלוהים מקבל את הטובים ביותר. הלכת בשמחה ובגאווה בכל ארבע השנים האחרונות מתוך תחושת שליחות". לדבריה, "דאגנו לך כל כך. הצוות במגלן היו אחים שלך, דאגת ואהבת אותם אהבת נפש. גם כשדפקו לי בדלת וראיתי את החיילים לא ירד לי האסימון ולא הבנתי מה הם רוצים. רק כשהם ביקשו להיכנס הבנתי.
"אמא לא יכולה להיות מוכנה לדבר כזה. זה היה היום השחור בחיי", תיארה. "מאז שנולדת גרמת לנו לנחת, היית הלב והנשמה של הבית, מקור הגאווה שלנו - היית איתן. אני יודעת שאהבת אותנו והיית גאה בנו. נשתדל להיות מקור הגאווה שלך ולהיות חזקים בשבילך, תשמור עלינו מלמעלה. אמא אוהבת אותך כל כך, גאה ושמחה שזכיתי בך. אני לא נפרדת ממך איתן, אתה תמיד תהיה חלק ממני. אתה האוויר שאני לוקחת בכל רגע ורגע - לא יכולה להיפרד ממך".
אמיתי, אחיו של איתן, סיפר כי "אתמול בפעם הראשונה נשארתי בלי מילים, הלב שלי נשבר, אחי הקטן נהרג אתמול. לא ברור לי איך אנחנו כמשפחה נמשיך לחיות. יש דבר אחד שאני יודע בוודאות, שאני יודע שהיית רוצה שנמשיך לחיות ולחייך. יש עוד כל כך הרבה דברים להגיד לך, אתה בן אדם מדהים. אחיך הגדול מעריץ אותך. יהי זכרך ברוך".
איתן בן עמי הותיר אחריו גם את נועה, בת זוגו בחמש השנים האחרונות. "איתן שלי אהוב ליבי, אני לא מעכלת שאני עומדת פה בנסיבות כאלה. חשוב לי להסביר איזה בן אדם אתה כדי שכולם ידעו איזה אבידה אתה. זה בן אדם של פעם בחיים", אמרה נועה. "איתן שלי הוא הכי יפה, הכי חכם, הכי מוכשר והכי מצחיק. הכי רגיש עם לב זהב וגם הכי חזק. יש בו פשוט הכול ואי אפשר שלא להתאהב בך.
"איתן גם ידע תמיד לראות את כולם. היה לו חשבו שכולם ירגישו בנוח. הוא היה הדבק של כולם. של המשפחה, של החברים, של הצוות. תמשיך להיות הדבק הזה עכשיו", הוסיפה. "איתן תמיד היה כל כך צנוע. תרם בכל דרך שיכל ובכל הזדמנות שהייתה לו. היה לו חשוב להיות לוחם. הוא באמת האמין שעכשיו זה הזמן שלו. היה לו חשוב לקחת חלק ולהגן על כולנו. איתן שלי, החבר הכי טוב שלי, אהבת חיי, אני כל כך אוהבת אותך. חמש שנים וחצי ביחד - וכל יום התאהבתי בך מחדש. אני לא יודעת איך אפשר להמשיך מפה. אני מבטיחה לך שננציח אותך בכל דרך שנוכל ושנגשים את כל החלומות שלך. תודה על הזכות להיות בת הזוג שלך. אמשיך לאהוב אותך לנצח, נועה שלך".
הלווייתו של איתן הסתיימה עם שירו של אריאל זילבר "ברוש", ובו הציטוט "ברוש לבדו איתן, לו רק ניתן ואלמד את דרכו של עץ אחד".
