בית משפט השלום בראשון לציון פסק בימים האחרונים כי קשישה בת 84, שבעלה - נכה צה"ל שמת 58 שנים לאחר פציעתו כתוצאה ממחלת ריאות כרונית - תוגדר כאלמנת חלל צה"ל ותקבל תגמולים וסיוע כספי ממשרד הביטחון. בית המשפט קיבל את טענתה של הקשישה שלפיה מצבו הנפשי של בעלה, שנפצע ממוקש בשירותו הצבאי, הפך אותו למעשן כבד - מה שגרם בסופו של דבר למותו.
א', בעלה של הקשישה, התגייס לצבא ב-1953. שנתיים לאחר תחילת שירותו הצבאי, בגיל 19, הוא נפצע כשהרכב שבו נסע עלה על מוקש, ובמשך כמה ימים שכב בבית החולים ללא הכרה בשל פגיעה מוחית. כשחזר להכרה, ניכר היה שמלבד פציעתו הפיזית הוא סבל בנוסף מהתמודדות נפשית, ועקב כך שוחרר מהצבא. על רקע פציעתו הוכר א' כנכה צה"ל, ויותר מאוחר אף כסובל מפוסט טראומה ובעיות נפשיות שעימן התמודד במשך כל חייו.
כאמור, לפני תשע שנים נפטר א' בגיל 77 כתוצאה ממחלת ריאות הנגרמת מעישון כבד. שנה לאחר מכן הגישה אלמנתו, באמצעות עורך הדין יואב אלמגור, תביעה להכיר בה כאלמנת "חלל צה"ל". בתביעה נטען כי בשל נכותו הנפשית של א', הוא נהג לעשן בין שתיים לארבע חפיסות סיגריות ביום, מה שגרם למותו עקב מחלת חסימה בריאותיו. האלמנה טענה כי "מאז הפציעה, בעלי נהג לעשן סיגריה אחר סיגריה כשהיה עצבני".
במקביל, מומחה פסיכיאטרי מטעמה של האלמנה טען כי "יש קשר ישיר בין עישון סיגריות וקושי להפסיק לעשן ובין הפרעה פוסט טראומטית ותסמונת שלאחר זעזוע מוח. בשל פגיעתו הנפשית של א', כמות הסיגריות שאותן עישן עלתה בצורה משמעותית ביותר - מה שגרם להידרדרותו הגופנית ולפטירתו". מנגד, משרד הביטחון טען כי אין קשר בין סיבת מותו של א' לנכותו - ודחה את תביעת האלמנה.
בתוך כך, השופטת צבייה גרדשטיין פפקין קבעה כי "לנוכח הראיות, השתכנעתי כי המנוח היה אובססיבי לעישון סיגריות שהפך לצורך קיומי ולשגרה שאסור היה להפריע לה, אף שהיה מודע למצבו הרפואי. הוכחה היתכנות לקשר סיבתי בין אירוע התאונה ובין מצבו הנפשי של המנוח והעישון".
השופטת פסקה כי בניגוד לעמדת משרד הביטחון שלפיה אין לקשר בין מצבים נפשיים ובין עישון, "הרי שבתי המשפט מצאו כי במקרים שבהם קיים קשר עובדתי בין התפרצות מחלת נפש הקשורה לאירוע שהתרחש במהלך השירות הצבאי ובין עישון - ניתן להכיר בקשר בין התופעות הללו". בנוסף לתגמולים ולסיוע הכספי, בית המשפט חייב את משרד הביטחון לשלם לאלמנה 10 אלף שקל על הוצאות משפט.