4 צפייה בגלריה
"קושי ביצירת קשרים חברתיים ובהתמודדות עם סיטואציות חברתיות". דוח עמותת עלם
(צילום: shutterstock)
שימוש בחומרים מסוכנים, התמודדות עם בדידות, חרדה ודיכאון: עמותת עלם הגישה היום (שלישי) את הדוח השנתי שלה לנשיא המדינה יצחק הרצוג, ובו נתונים מטרידים על התמודדויות הנוער בישראל בתקופת הפוסט-קורונה. "בעוד החיים שבו למסלולם זה זמן רב, מצוקות הנוער שהחריפו והעמיקו בתקופת הקורונה לא פחתו בעוצמתן", טענו בעמותה.
לפי הדוח שבחן תופעות מרכזיות ב-2022, "בני הנוער בישראל כיום הולכים לאיבוד. הם תוססים, הם פעילים, הם שמחים, הם מחייכים בכל סלפי וסטורי, אבל הם בודדים. הם מייצגים דור שלם שמתהלך כשהנפש שלו תועה, אבודה. מצוקות הנוער שהחריפו בתקופת משבר הקורונה לא פחתו בעוצמתן, למרות שהחיים לכאורה שבו למסלולם מזה זמן רב. החיים המשיכו, אך מצבי הסיכון נשארו כמו שהם".
והנתונים מדברים בעד עצמם: 50% מבני הנוער והצעירים שמלווים על ידי עלם, עמותה למען בני נוער וצעירים במצבי סיכון ומצוקה, סיפרו כי הם בודדים ושיתפו בקושי ביצירת קשרים חברתיים ובהתמודדות עם סיטואציות חברתיות.
"הנוער חווה את תוצרי הקידמה והטכנולוגיה, המסכים והרשתות החברתיות: היעדר קשר עין, היעדר שפת גוף והבעות פנים והיעדר שמע, אלמנטים שכשהם לא קיימים יש עליה ברמת הבדידות, חוסר שייכות, ניכור וחרדה חברתית", הסבירו בעלם. "בנוסף הנוער חווה את האדוות הרחוקות של מגיפת הקורונה. אמנם היא כבר לא חלק מחיינו, אבל את הכישורים והיכולות הבסיסיות לתקשר אחד עם השני - הם איבדו, כמו רבים מאיתנו, המבוגרים".
עוד צוין כי 44% מבני הנוער דיווחו כי הם מתמודדים עם חרדה ודיכאון. "הם שיתפו בתחושת הדכדוך, התלישות, הניתוק וחוסר המוטיבציה כשהם בבית, בבית הספר, בשכונה, בגינות וברשתות החברתיות", נכתב בדוח. 19% שיתפו כי הם מקבלים טיפול רגשי קליני אצל פסיכולוגים, פסיכיאטרים ומטפלים שונים.
בנוסף, התקבלו דיווחים על פגיעות עצמיות בקרב 13% מבני הנוער והצעירים בעלם, כולל אמירות אובדניות, פגיעות עצמיות ואף ניסיונות אובדניים. 9% מכלל הנשאלים העידו על הפרעות אכילה, כשדימוי הגוף והשאיפה לשלמות הם נושאים שעם השנים רק מחמירים ומעמיקים.
4 צפייה בגלריה
"58% מבני הנוער השתמשו באלכוהול ו-40% בסמים". דוח עמותת עלם
(צילום: דוח עמותת עלם 2022)
גם בבחינת שימוש בחומרים משני תודעה עלו ממצאים בהיקפים מטרידים. 58% מבני הנוער דיווחו כי השתמשו באלכוהול ו-40% בסמים. "מבין הסמים הנפוצים, רבות דובר השנה בקרב בני הנוער על גז הקצפות, שהשימוש בו הולך והופך לנרחב יותר ויותר בשנים האחרונות", טענו בעלם. "23% דיווחו כי השתתפו במסיבות בלתי מפוקחות במהלך השנה".
בעלם טענו כי תופעת האלימות בקרב בני נוער הולכת ומחמירה בשנים האחרונות. 26% מבני הנוער, הצעירים והצעירות בעלם דיווחו ב-2022 על אלימות מחוץ לבית - ברחוב, בשכונה, בבתי הספר, במסיבות, בגינות ובמקומות נוספים, כולל מקרים חמורים של בריונות ו-וונדליזם, 22% מהנערים והנערות היו מעורבים במקרי עבריינות.
במהלך אותה שנה 20% מבני הנוער והצעירים בעלם דיווחו על מקרי אלימות בבית, חלקם ממושכים ומתרחשים כבר שנים רבות - כשהמקום שאמור להיות עוטף ומחבק, הוא דווקא מאיים ומפחיד. "האלימות קיימת גם ב'רחוב החדש', המקום בו בני הנוער מסתובבים יותר ויותר - הרשתות החברתיות", הסבירו בעלם. "8% מבני הנוער, הצעירים והצעירות בעלם סבלו מאלימות ברשת, כולל חרמות, הצקות, תכנים פוגעניים ושיתוף תמונות וסרטונים בעלי אופי מיני".
בנוסף, 18% מבני הנוער, הצעירים והצעירות בעלם דיווחו השנה כי חוו פגיעה מינית. לעיתים מדובר בפגיעה ממושכת שהם חווים מגיל צעיר, בבית או בסביבה הקרובה.
ב-2022 עלם סייעה ל-12,309 בני נוער, צעירים וצעירות ברחבי הארץ, ונתוני הדוח מבוססים על מידע שנאסף מכלל אלו שלהם סייעה העמותה במהלך השנה. "דוח עלם מספר את הסיפורים ומראה את הפנים שמאחורי העוני, המצוקה והסיכון", אמר נשיא המדינה. "אסור לנו להתעלם מכך. חברה שאינה מסייעת ותומכת במי שזקוקות וזקוקים לכך, ובעיקר בגיל צעיר, אינה ראויה להיקרא חברה מתוקנת. אני מודה לכם, למי שנמצאות ונמצאים תמיד בחזית העשייה - העובדים, המתנדבים, הפעילים, והתומכים. חיזקו ואימצו".
נאוה ברק, נשיאת עמותת עלם, אמרה: "אני פונה לליבם של אנשי בריאות הנפש וכל מערכות הרווחה והחינוך להמשיך ולחזק את התמיכה בבני הנוער, לראות אותם ולא להשאיר אף נער ונערה לבד, זהו צו השעה" .
טלי ארז, מנכ"לית עמותת עלם, הוסיפה: "אנחנו צריכים להתעורר. מה שהיה הוא לא מה שיהיה. הילדים של כולנו ובפרט אלו שהם בסיכון, שאין להם עורף משפחתי, יד מכוונת או מי שיראה אותם, מתמודדים עם הקצנה של תופעות סיכוניות. הכל בעוצמה חזקה יותר. יותר מצבי אובדנות, יותר פגיעות עצמיות והדבר הבסיסי ביותר - בני הנוער שלנו בודדים יותר. והבדידות מביאה למקומות מסוכנים. עלינו כחברה וכמדינה להכיר בזה, לקחת אחריות ולהתאים את המענים בהתאם".
