הפרסום הדרמטי הבוקר ב-ynet בדבר החקירה שנפתחה בברזיל כנגד לוחם צה״ל שהגיע לביקור במדינה היא אות אזהרה וצריכה לעורר דאגה רבה, אך גם פעולה נחושה.
לוחמי צה״ל חייבים להתייעץ ולבדוק לפני כל נסיעה לחו״ל את רמת הסיכון להליך משפטי באותה מדינה וטוב יעשו המל״ל ומשרד המשפטים אם יפרסו רשימה של "אזהרות מסע משפטיות" ביחס למדינות שונות. לצד זאת, הממשלה ונבחרי הציבור שתוקפים כל העת את מערכת המשפט הצבאית חייבים להבין שהם מפקירים את לוחמי צה"ל.
עולה השאלה כיצד מדינות ברחבי העולם, כגון ברזיל, יכולות להעמיד לדין חייל ישראל בגין מעשים אסורים לכאורה שביצע בעזה? במדינות רבות בעולם, כולל בישראל, ישנה סמכות אוניברסלית כנגד מי אשר ביצע פשעים כנגד האנושות או בניגוד לאמנות בינלאומיות.
כלומר, במצב הדברים הרגיל, דיני העונשין חלים על עבירות שבוצעו בשטח המדינה, וכך למשל ברזיל יכולה להעמיד לדין מי שביצע עבירה בשטח ברזיל. ואולם, בסוגים מסוימים של עבירות, כגון פשעי מלחמה או פשעים כנגד האנושות, נקבע כי דיני העונשין הלאומיים-המקומיים יחולו גם ביחס לפשעים שבוצעו במקומות אחרים בעולם ולא בשטח המדינה הרלוונטית.
 כך למשל, סעיף 16 לחוק העונשין הישראלי קובע כי "דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירות-חוץ אשר מדינת ישראל התחייבה, באמנות בינלאומיות רב-צדדיות ופתוחות להצטרפות, להעניש עליהן; והוא, אף אם נעברו בידי מי שאינו אזרח ישראלי או תושב ישראל, ויהא מקום עשיית העבירה אשר יהא".

רוח גבית לארגונים פרו-פלסטיניים

סעיפים דומים יש במדינות רבות בעולם. כעת, צווי המעצר שהוצאו על-ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי וההליך שמתנהל בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, בדבר טענות פשע השמדת עם, המתמקדים בראשי המדינה, מעניקים רוח גבית לארגונים פרו-פלסטיניים, לתובעים פעלתניים שלא מתומכי ישראל ולבתי משפט במדינות שונות ברחבי העולם לפתוח בהליכים פליליים נגד לוחמי צה"ל בטענות לביצוע פשעי מלחמה בעזה.
בעבר התמודדה ישראל עם ניצול לרעה של הסמכות האוניברסלית על-ידי ארגונים פלסטיניים. למשל, בשנת 2009 נפתח בספרד הליך כנגד שר הביטחון לשעבר בנימין בן אליעזר, הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ וקצינים נוספים בגין הרג אזרחים בעת חיסולו של בכיר חמאס סלאח שחאדה בשנת 2002. 
בשנת 2009 נפתח בספרד הליך כנגד שר הביטחון לשעבר בנימין בן אליעזר, הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ וקצינים נוספים בגין הרג אזרחים בעת חיסולו של בכיר חמאס סלאח שחאדה בשנת 2002
כיצד הצליחה ישראל לסגור את התביעה בספרד? היא הציגה בפני בית המשפט בספרד את פעולות החקירה והבדיקה שנעשו בעקבות חיסול שחאדה, כולל הקמת ועדת בדיקה בראשות שופטת. בית המשפט הספרדי קיבל את הטענות, סגר את התיק וקבע שישראל ביצעה חקירה אמיתית ואפקטיבית לגבי החיסול. לדברי השופטים, המסמכים הרבים שישראל סיפקה, הוכיחו כי המקרה נחקר.  

חומת המגן

כלומר, חומת המגן העיקרית כנגד שימוש של מדינות שונות בסמכות האוניברסלית להעמיד לדין, היא בדיקה או חקירה עצמאית ואפקטיבית על-ידי המדינה בה בוצעו לכאורה הפשעים הנטענים. מובן הוא שיינתן משקל שונה לחלוטין לבדיקה שנעשה על-ידי רשות אכיפת חוק במדינה דמוקרטית בה יש מערכת משפט עצמאית לבין בדיקה שנעשה על-ידי מדינה בה אין מערכת אכיפת חוק עצמאית ואפקטיבית.  
על כן, חשוב לזכור ששרים וחברי כנסת ששבים ותוקפים את מערכת המשפט, רשויות אכיפת החוק והפרקליטות הצבאית, ומעודדים מעשים קשים כפי שהתרחשו בבסיס שדה תימן ובפריצה לבית הדין הצבאי בבית ליד, מעניקים במו פיהם, ידיהם ומעשיהם "מתנה" אדירה לחורשי רעתנו ופוגעים קשות בלוחמי צה"ל, שכן הם ממוטטים את טענת ההגנה העיקרית שתהיה להם אם חלילה ייעצרו במדינה זרה ויועמדו לדין.  
כאשר חברי כנסת משלהבים את "הבייס" שלהם, תוקפים את חקירות מצ"ח, והכל למען "גריפת לייקים" רגעיים הם בפועל נותנים רוח גבית לארגונים פלסטיניים ושופטים אקטיביסטים במדינות שונות בעולם לפתוח בהליכים פליליים כנגד לוחמי צה"ל, שכן קל יותר לטעון כעת שרשויות אכיפת החוק בישראל מורתעות ואינן פועלות באופן עצמאי ואפקטיבי במנותק מהשפעות פוליטיות.  
מתן גוטמןמתן גוטמןצילום: ירון ברנר
לצד זאת, ההתעלמות של הממשלה מהצורך החיוני להקים ועדת חקירה ממלכתית בלווי מומחים בינלאומיים שיבחנו וידונו בטענות להפרה של החוק הבינלאומי אף היא משרתת את אויבינו בעולם, ומעניקה להם כלי נוסף במלחמת המשפט שהם מנהלים נגד מדינת ישראל וחיילי צה"ל.  
על השרים וחברי הכנסת להפנים שאנו מצויים במלחמת משפט קשה, וכעת, כפי שדווח הבוקר מברזיל, גם לוחמי צה"ל היקרים עלולים לשלם מחיר אישי כבד אם יבקרו במדינות שונות בעולם. במקום לתקוף מבוקר ועד ערב את "חיילי המשפט" שלנו, הפצ״רית, החוקרים, אנשי הפרקליטות ובתי המשפט, על השרים וחברי הכנסת לחזק את מערכת אכיפת החוק ולכבד את עצמאותה, שכן מה שלא ייחקר וייבדק היום בשדה תימן, ייחקר מחר בריו דה ז'ניירו, בלונדון, מדריד או רומא.  
הכותב הוא דוקטור למשפטים, עורך דין, הפרשן המשפטי של אולפן ynet ומומחה למשפט חוקתי ומינהלי באוניברסיטת רייכמן.