ועדת הבדיקה הממשלתית לבחינת בריחת ששת האסירים הביטחוניים מכלא גלבוע בתחילת ספטמבר החלה היום (ה') את דיוניה. 66 ימים חלפו מהלילה שבו הצליחו המחבלים לברוח מהכלא השמור במדינה, והפכו את ההימלטות למחדל החמור ביותר שידע שירות בתי הסוהר (שב"ס) מאז היווסדו.
בזה אחר זה יגיעו בתקופה הקרובה אנשי שב"ס ושירותי ביטחון נוספים לעדות מול חברי הוועדה, שיבדקו מה קרה בליל הבריחה ובחודשים שקדמו לה. בישיבה הראשונה נשמעה עדותו של גונדר חזי מרקוביץ', ראש אגף תכנון ולוגיסטיקה, בנוגע למבנה שירות בתי הסוהר וסמכויותיו.
מרקוביץ' נשאל האם מפקדי כלא ומחוז יכולים להחליט בעצמם על ניוד של אסיר ביטחוני בכלא או שהדבר דורש אישור מהמטה. הוא השיב: "בתוך בית הסוהר זה נשאר ביידוע המחוז, אבל העברה בין מחוזות צריכה לעבור ברמה הארצית. זה טכני לגמרי בבית הסוהר, אלא אם זה אסיר בהפרדה".
על מצבו הרעוע של שב"ס, העיד גונדר מרקוביץ': "העולם הטכנולוגי אצלנו בפער עצום, תיקי האסירים שלנו מנוהלים על דפי נייר. כשאסיר יוצא מבית הסוהר, יוצא אחריו רכב עם ארגזים של קלסרי נייר. אנחנו בפער עצום בנושא הטכנולוגי מול צה"ל ומול המשטרה".
במקביל ממשיכה הוועדה באיסוף חומר לעבודתה. לצורך כך התבקשו שירות הביטחון הכללי (שב"כ), משטרת ישראל, צה"ל והמשרד לביטחון הפנים להעביר לעיון הוועדה תוך 20 יום חומרים שונים הנדרשים לעבודתה.
בשבוע שעבר פרסמה הוועדה "קול קורא" שבה התבקש כל מי שמכיר את הנושא למסור פרטים ובכללם כשלי אבטחה ושמירה וסוגיות מודיעין בכלא גלבוע. בנוסף הציעה הוועדה לקבל פניות גם מכל מי שרוצה להציע פתרונות אבטחה וייעול למערך של בית הסוהר.
השר לביטחון הפנים עמר בר-לב הכריז על הקמת הוועדה כשבוע אחרי שהושלם המצוד אחר ששת האסירים הנמלטים. בין היתר יוזמנו לעדות בהמשך הדיונים נציבת שירות בתי הסוהר רב-גונדר קטי פרי, ראשי מערך המודיעין של שב"ס, מפקד הכלא, מפקד המשמרת וכן עובדים וסוהרים.
בראשות הוועדה עומד ד"ר אלוף (במיל') מנחם פינקלשטיין - שופט בדימוס שכיהן כסגן נשיא בית המשפט המחוזי מרכז. לפני כן כיהן פינקלשטיין כסנגור הצבאי הראשי, התובע הצבאי הראשי, שופט והמשנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים וכפרקליט הצבאי הראשי בין השנים 2004-2000.
בוועדה חברה גם פרופ' אפרת שהם שכיהנה כחברה בוועדת דורנר לבחינת מדיניות הענישה בישראל, חוקרת את שירות בתי הסוהר שנים רבות ומחברי הצוות המוביל לחקירת תוכניות התיקון בכלא. פרופ' שהם חקרה, בין השאר, מהומות ושביתות רעב בכלא. היא כיהנה כעשור כיו"ר האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ומכהנת כראשת החוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית אשקלון.
החבר השלישי בוועדה הוא אריק ברבינג (המכונה "האריס"). ברבינג היה בעבר ראש אגף בשירות הביטחון הכללי, שם שירת 27 שנים בתפקידים מבצעיים בסיכול טרור פלסטיני. בתפקידיו הבכירים בשירות כיהן ברבינג כראש אגף סייבר וראש אגף מרחב ירושלים, יהודה ושומרון. במסגרת תפקידיו היה בעל ממשק משמעותי עם שירות בתי הסוהר וגורמים נוספים בנוגע לסיכול פעילויות טרור בין כותלי הכלא.
המצוד אחר ששת האסירים הסתיים באמצע ספטמבר עם לכידתם של איהם קממג'י ומונאדל אינפיעאת בג'נין שבתחומי הרשות הפלסטינית. לוחמי הימ"מ של משמר הגבול יחד עם כוחות מיוחדים של שב"כ וצה"ל נכנסו לחלקה המזרחי של העיר ועצרו את המחבלים ללא התנגדות.
ארבעת המחבלים הנמלטים האחרים - מחמוד עארדה, מוחמד עארדה, זכריא זביידי ויעקוב קאדרי - נתפסו מוקדם יותר בתוך שטח ישראל.
לבריחה מכלא גלבוע קדמה שרשרת של מחדלים: בין היתר, ב-ynet נחשף כי מגדל השמירה שנמצא ישירות מעל פתח יציאת המנהרה שממנה נמלטו המחבלים כלל לא היה מאויש. הסוהרת שהודתה שנרדמה הייתה במגדל סמוך.
האסירים הביטחוניים הצליחו להימלט דרך חור שחפרו בשירותי התא שלהם - תא משוריין לכאורה שמכונה "כספת" ובנוי מ-66 טונות של בטון יצוק - ונמלטו משם דרך חלל פנימי שבין הקרקע בהר הגלבוע ליסודות הכלא. החלל הזה היה ידוע היטב לאנשי הכלא, וגם ב-2014 נחשפה שם מנהרה דומה בשירותי אחד התאים, שדרכה קיוו אסירים להימלט לחופשי.
פורסם לראשונה: 09:43, 11.11.21