ישיבת הממשלה על תקציב המדינה התפזרה במהלך הלילה ללא הסכמות, והיום (שישי) ב-12:30 היא חודשה, בשאיפה לאשר את תקציב המדינה 2024-2023 כמה שיותר מהר. כשעה לאחר החידוש, אושר התקציב - שיעמוד על 484 מיליארד שקל השנה ועל 513 מיליארד שקל ב-2024.
אחד השרים, שר התיירות חיים כץ, הודיע כי לא יגיע לממשלה ולא ישתתף בהצבעה, לאחר שהאוצר לא הצליח להגיע איתו להבנות. "לא נהוג שכהן משתתף בלוויות", עקץ כץ (כהן צדק), שזעם על הפגיעה במשרד התיירות.
בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו חששו כי בשל המחלוקות הקשות בין האוצר לשרי הממשלה לא יהיה מנוס מדחיית ההצבעה על התקציב היום - אבל נתניהו בכל זאת החליט לכנס את הישיבה. נתניהו היה מעורב במגעים מול השרים בניסיון להגיע לפשרה, אך המחלוקות עימם עמוקות. לפני חידוש ישיבת הממשלה, דן נתניהו עם הצוותים השונים.
חרף אזהרות אנשי המקצוע, ובצל האזהרות שהמהפכה המשפטית תפגע בכלכלה, שרים רבים לא מוכנים להתפשר על תקציבים נמוכים יותר למשרדם - בזמן שנגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, הזהיר כי יש לשמור על מדיניות אחראית.
אחרי ליל שימורים, המו"מ בין השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר למי שהיה שותפו בבחירות, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שמתנהל מאחורי הקלעים, היה נראה תקוע. בן גביר החליט להחרים מראש את הדיונים בממשלה כשהבין שהסכומים שהובטחו למשטרה בהסכמים הקואליציוניים לא יועברו. בכירי המשטרה הוציאו איגרת לשוטרים, שעוקבים בדאגה אחרי השיחות המקרטעות, וחוששים שההבטחות של יו"ר עוצמה יהודית להעלאת שכר יישארו על הנייר. גורם בסביבת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר אמר כי "מציעים לנו תוספת של מיליארדים בודדים".
בהסכם הקואליציוני הובטח לבן גביר שיקבל תוספת תקציבית של לא פחות מ-14 מיליארד שקל למשרדו, שמרביתו יופנה להעלאות שכר במשטרה והקמת משמר לאומי. הפער בין ההבטחות למה שמוכנים באוצר לתת הוא גדול. באיגרת שפרסמו ראש אגף תקציבים וראש אגף משאבי אנוש במשטרה, הם ניסו להרגיע את השוטרים. "פיקוד המשטרה, יחד עם השר לביטחון לאומי, ימשיכו לפעול ולקדם את בקשות התקציב ותוספות השכר למשרתי הארגון, כדי ששוטרינו הפועלים לילות כימים יתוגמלו כראוי".
השוטרים, לפחות אלה שעד דרגת פקד, עקבו בדאגה אחר הדיונים. בן גביר הבטיח להם תוספת של 20%-40% לשכר מיד לאחר העברת התקציב.
ישיבת הממשלה התפזרה בסביבות השעה 3:30 לפנות בוקר ברקע קשיים בדיון, והשרים הונחו להיערך לחזור לישיבה בשעה 09:00 בבוקר. בסופו של דבר הישיבה החלה כמה שעות לאחר מכן.
חילוקי הדעות כידוע לא היו רק עם השר בן גביר, ובמקביל לפיזור ישיבת הממשלה, אנשי משרד האוצר והשרים המשיכו במשא ומתן בנוגע לתקציבי משרדיהם. בין היתר מחאות נרשמו מצד שר החינוך יואב קיש, שר התיירות חיים כץ, שרת התחבורה מירי רגב והשרה להגנת הסביבה עידית סילמן, שהחרימה אף היא את הדיונים.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר השבוע בוועידת "האנשים של המדינה" של ynet ו"ידיעות אחרונות" כי הוא "לא ישן בלילה" כדי לעמוד בדד-ליין שהוצב - עד היום - אך בכל זאת נכנסו כאמור דיוני התקציב לשעות הלילה המאוחרות, כשהפערים עדיין גדולים. בשלב זה לאיש אין ספק שהמחלוקות בסופו של דבר ייפתרו, אבל הדבר מצביע בין השאר על המתיחות שקיימת בממשלה - על רקע הפערים בין ההסכמים הקואליציוניים למציאות.
שר החינוך קיש התעקש לקדם את "חוק הספרייה הלאומית", שבמסגרתו יוכפף מינוי חברי דירקטוריון הספרייה הלאומית לשר החינוך, ויבוטל החוק המעניק לה מעמד עצמאי. אחריו הביע את זעמו גם שר התיירות כץ, כשנטש את הדיון בצהריים ואמר: "לא אשתתף בהלוויה של המשרד שלי". לדבריו, עם התקציב שהאוצר מציע - משרד התיירות יהיה סגור ב-2023.
בהמשך זעמה גם שרת התחבורה מירי רגב, שדורשת לאשר את התקציב עבור החלת התעריפים החדשים בתחבורה הציבורית שהציגה לציבור בלי תיאום עם האוצר. לדבריה, היא באה לדיונים "באה על 200 קמ"ש". לדבריה, "מבחינתי לסיים את הדיונים גם שעה לפני שבת. עד שלא מגיעים להסכמות מול האוצר אני לא זזה".
שר האוצר סמוטריץ' בוועידת "האנשים של המדינה", השבוע
(במאי: בני כרמלי, צילום: סנטרל הפקות)
במקביל לחוסר ההסכמות בין השרים לאוצר, בכירים במערכת הבריאות - ששלשום חלקם הביעו אכזבה עמוקה מש"ס שלא סיפקה את התקציבים שהבטיחה בהסכמים הקואליציוניים - יזמו "פגישת חירום" עם המנכ"ל משה בר סימן טוב. לטענתם, ישנו קיצוץ מהותי בתקציב משרד הבריאות, ש"יעמיק את הפערים וייצור שירותי רפואה לעשירים בלבד". בישיבה השתתפו בין השאר יו"ר ארגון רופאי המדינה ד"ר זאב פלדמן, יו"ר הסתדרות האחים והאחיות אילנה כהן, מ"מ יו"ר איגוד מנהלי בתי החולים פרופ' ארנון אפק ורבים אחרים.
ומול כל הדרישות הללו עומדות אזהרותיהם של סמוטריץ', אנשי האוצר, שר הכלכלה ניר ברקת ונגיד בנק ישראל. ראשונה הייתה זו הכלכלנית הראשית באוצר, שהבהירה בתחזיתה שהמהפכה המשפטית עלולה לפגוע במשק. גרינברג גם הנמיכה את תחזית ההכנסות ממיסים של ממשלת ישראל ל-2023 ו-2024, ברקע לחששות מההאטה כלכלית גם ללא קשר למהפכה המשפטית, והעריכה כי היקף גביית המיסים צפוי לצמוח ב-2023 בקצב נומינלי של 0.3%. בהתחשב בקצב האינפלציה הצפוי, המשמעות היא ירידה ריאלית בהכנסות של 3.5%.
מאוחר יותר הזהיר הנגיד פרופ' ירון כי משבר "עלול לפרוץ ברגע", וסמוטריץ' הסכים איתו והשיב שיש להיערך לתרחיש שבו המצב הכלכלי יתפתח לכיוונים שליליים. סמוטריץ' מצידו פנה לשרים במהלך דיוני התקציב ואמר להם: "אנחנו מביאים היום תקציב מהודק. לא היה לי נעים להגיד להרבה מכם לא, אבל צריך לנהוג באחריות ומקצועיות". הם, כאמור, לא התרצו.
בהמשך הפתיע שר הכלכלה ניר ברקת כשציין שנפגש עם עשרות בכירים בהייטק הישראלי - ו"כולם הזהירו ממפולת". הוא ביקש הבהרות מהכלכלנית הראשית ומהנגיד, שאמרו לו שהכלכלה הישראלית עלולה להיכנס לכדור שלג שממנו קשה יהיה לצאת. נתניהו, מצידו, אמר לו לדבר עם שר המשפטים יריב לוין - וביקש לעבור הלאה בדיון.
בצל האזהרות הללו, הנגיד ניסה להסביר לשרים מדוע יש להפחית בדרישות. לדבריו, על אף נתוני המאקרו המצוינים של המשק הישראלי - האינפלציה עדיין גבוהה מהיעד, והשווקים הפיננסים מתאפיינים בתקופה האחרונה בתנודתיות ניכרת, לצד פיחות משמעותי בשער השקל. "כל אלה מחייבים אחריות רבה בניהול מדיניות הממשלה כדי לבסס את אמון השווקים", אמר, והזהיר כי הגדלת תקציבים לא אחראית עלולה לפגוע קשות בכלכלה. "יש להימנע ממדיניות פיסקלית שתרחיב עוד יותר את הביקושים במשק, ותגדיל בכך את הלחצים האינפלציוניים - באופן שיעכב את חזרת האינפלציה לתחום היעד, ויעלה את הריביות במשק", אמר.
פורסם לראשונה: 10:34, 24.02.23
