תא"ל ברק חירם, מפקד אוגדה 99, עבר במהלך שירותו הצבאי קרבות קשים במלחמת לבנון השנייה ובמבצעים בעזה. אבל המראות שנגלו לו ביום הראשון ללחימה היו קשים מהרגיל. "הם ירו באזרחים כפותים ובילדים. נכנסו לא כדי לכבוש יישוב אלא לשחוט את יושביו".
כבר בשעה הראשונה של המלחמה חירם הרגיש שמשהו לא בסדר. "מיד נכנסתי לאוטו ויצאתי דרומה. בדרך, ראש חטיבת המבצעים תא"ל שלומי בינדר התקשר אליי ואמר שיש משהו חריג באוגדת עזה ושהוא מקפיץ את כל מפקדי האוגדות. כשעצרתי בצומת בית קמה ראיתי במקרה שני צוערים מבה"ד 1 שלא הכרתי. הם היו עם נשק אז אמרתי להם 'יופי, אתם איתי כקמב"ץ וכקמ"ן'".
סמוך לשעה 9:15 בבוקר הגיע חירם עם החפ"ק המאולתר שלו לנתיבות, שם חבר לשוטרים שמצא במקום. מפקד האוגדה חילק גזרות לחימה ועמדות הגנה בעיר, אליה פלשו כבר מחבלי נוכבה של חמאס. כשהגיעו למקום כוחות נוספים הוא המשיך במסע לעבר צפון העוטף - אל הלחימה באזור הקיבוצים סעד, עלומים ורעים.
בתוך זמן קצר הגיע תא"ל חירם לצומת סעד, הסמוכה לקיבוץ נחל עוז. "ראיתי שם את התאג"ד של גדוד 13, שאחראי על הגזרה, קולט נפגעים ושולח אותם למקום בטוח. חייל מהגדוד אמר לי שהסמל שלו מתקבל במחבלים בכניסה לקיבוץ עלומים הסמוך. הבנתי שאת הכוחות שזרמו למקום צריך לשלוח לקיבוץ מצד נסתר. לשמחתי, כיתת הכוננות בעלומים הגיבה מהר וחזק - חיסלה מחבלים ומנעה תוצאות קשות".
תא"ל חירם יצר קשר עם מפקד אוגדה 98, תא"ל דן גולדפוס, והשניים חילקו ביניהם את הפיקוד על הלחימה בצפון העוטף. "בקיבוץ רעים קלטתי כוחות שמעולם לא התאמנו יחד. לוחמים מיחידה 504 של אמ"ן, מיחידת מצדה של שב"ס, סיירת מטכ"ל וחטיבת הצנחנים. די מהר הבנתי למה הגדוד הגזרתי מגולני נפגע כה קשה וכמעט רובו נפגע או נהרג בשעתיים הראשונות. אנחנו בנויים בגזרות הבט"ש לקפוץ לחדירות של 5-10 מחבלים ביישוב, לא מול מאות שמגיעים יחד".
תא"ל חירם מחליט להיכנס לקיבוץ רעים עם כוחות גדולים ולעבור שורת בתים אחר שורת בתים. "היו 108 מחבלים בקיבוץ שירו בילדים ובאזרחים שכפתו. הם באו עם כמות משוגעת של אמצעי לחימה", תיאר. "ניהלנו קברות ממש מבית לבית. ואז קלטתי טכניקה שהמחבלים השתמשו בה - הם ידעו שאנשים יסתגרו בממ"דים, אז הם לקחו את הגלגל הרזרבי מהמכוניות בחצר, הבעירו אותו וגלגלו אותו לתוך הבית - וכך הוא הוצת מהר. לא כולם ברחו או יצאו מחלון הממ"ד, ורבים מהתושבים נשרפו או נחנקו למוות".
"נכון, אזרחים היו נצורים וחסרי ישע - אבל לא הופקרו. גם פקודיי לשעבר שגרים באזור ושלחו לי הודעות 'שהצבא יבוא', ראו שממש חצבנו את דרכנו אליהם", אמר תא"ל חירם. "אני מכיר את כוחות נוכבה של חמאס ואת רדואן של חיזבאללה, כך שלא הופתעתי מרמת החיילות שלהם, אבל כן מהכמות שנכנסה. הערכנו שיחדרו בפשיטה כזו עם פחות כוחות - והיו לנו מום לוחמים שקפצו ונלחמו רק עם נשקם האישי".
"חמאס הגיע עם תכלית להחריב ולרצוח. הפתיע אותי שהתכליות שלהם היו גם יישובים ולא רק מוצבים", הודה תא"ל חירם. "אנחנו צריכים לסיים את זה בלי שינויים קוסמטיים, אלא עם מציאות אחרת שנים קדימה. חמאס הוכיח שאנשיו אוהבים יותר לרצוח ילדים אחרים מאשר שהם אוהבים את ילדיהם".
סגן מפקד חטיבת כפיר, סא"ל גיא בסון, סיפר גם הוא על פעילות החטיבה במלחמה. "על החטיבה הוטלה המשימה של השבת המצב לקדמותו ברעים ובבארי, ולסייע ככל הניתן בפינוי פצועים וזיהוי החללים. לאורך הימים האחרונים החטיבה הייתה בלא מעט אירועים של היתקלויות מטווח קצר, תוך ביצור מחבלים ששוהים ביישובים השונים, והרגה עשרות מהם".