שר החינוך יואב קיש, שהחליט לבטל את רוב הקטגוריות בטקס פרס ישראל השנה, לטענתו של היזם איל וולדמן כדי למנוע ממנו את קבלת הפרס, מתכנן לחדש את עבודת הוועדות לאחר יום העצמאות - ובסמוך לכך לפרסם את שמות הזוכים. יחד עם זאת, הפרסים יחולקו רק ביום העצמאות הבא.
קיש, שיידרש להתמודד מול עתירות לבג"ץ נגד החלטתו לצמצם באופן משמעותי את מספר הקטגוריות, פירט את עמדתו בעניין במסמך מפורט מצד היועצת המשפטית של משרד החינוך ליועצת המשפטית לממשלה, כחלק מההכנות.
במסמך של הייעוץ המשפטי של משרד החינוך, שעליו חתומה עו"ד שנית הראל, נכתב כי קיש "לא קיבל פנייה או הנחיה בנושא מגורם אחר - פוליטי או מקצועי". הייעוץ המשפטי גיבה את קיש, ובמסמך נכתב כי "שיקול הדעת שהפעיל היה סביר ומידתי בנסיבות שהוצגו", וכי מדובר במעין "הוראת שעה" לפי "צו השעה" - שמהווה "דחייה זמנית וחד-פעמית עקב חריגות האירועים".
במסמך נטען ש"אין בהחלטה משום פגיעה במדע וברוח או בגדר ניצחון לאויבי ישראל. הפרסים בתחומי המדע והרוח לא בוטלו אלא נדחו בלבד, ונוספו פרסים שעיקרם הוא התקומה מהמשבר תוך התאמה למאורעות התקופה".
איל וולדמן היה אחד המועמדים הבולטים לקבלת הפרס. לפי התקנון, ועדות הפרס מתכנסות ובוחרות מועמד, ולאחר מכן מעבירות אותו לאישור שר החינוך שמכריז על הזוכה. חלק מהוועדות בחרו את הזוכה כבר, אך קיש כאמור החליט שבגלל מלחמת חרבות ברזל יוענק השנה פרס בקטגוריה אחת בלבד: "תקומה: גבורה אזרחית וערבות הדדית". לבג"ץ הוגשו כמה עתירות בנושא, ושם הוחלט שלשום כי על המדינה להגיב עד 11 במרץ.
במסמך של משרד החינוך פורטה השתלשלות העניינים עד קבלת ההחלטה, ועיתוי קבלתה, לצד היחס בין טקס פרסי ישראל ליתר הטקסים שיתקיימו ביום העצמאות. לפי המסמך, בחודש נובמבר הייתה סברה שהמלחמה תסתיים לפני יום העצמאות - ולכן סבר קיש שיש מקום להוסיף את קטגוריות התקומה. במסמך ציינו את ביטול הטקס לזכרו של יצחק רבין לבקשת משפחתו, וגם ביטול טקס אות שר החינוך - מאחר שבאותו בוקר פורסם האסון שבו נפלו 21 לוחמי מילואים ברצועה.
וולדמן: "איש עסקים מקורב לנתניהו פעל כדי שלא אזכה בפרס ישראל"
(צילום: ערוץ כנסת)
בין אמצע ינואר לתחילת פברואר סיימו הוועדות את עבודתן והגישו את המלצותיהן. קיש, נטען, סבר שהאווירה הציבורית לא מאפשרת להודיע על בחירה בזוכי פרס ישראל ומנותקת מהמציאות. בדיון התייעצות שפורט במסמך, בהשתתפות יועצו של קיש לענייני הפרס, מנכ"ל משרד החינוך, היועצת המשפטית וסגניתה, הועלו הסתייגויות לגבי הביטול ונידונו חלופות שונות - אבל קיש החליט על טקס שיעסוק רק בגבורה ותקומה. "עמדת השר הייתה ונותרה שטקס פרסי ישראל ביום העצמאות שלאחר אסון ה-7 באוקטובר וכל עוד מתנהלת מלחמה, צריך להתנהל אחרת - בסימן תקומה וגבורה. יתר הפרסים יוענקו בשנה שלאחר מכן".
בתחילת השבוע השתתף איל וולדמן בדיון בכנסת, והשתנק מבכי כשדיבר על בתו דניאל (24), שנרצחה ב-7 באוקטובר בטבח בפסטיבל הנובה, לצד בן זוגה נעם שי (26). "זו ארצי, מולדתי, שלמענה נלחמתי ואדמתה ספוגה בדמה של בתי האהובה דניאל ובן זוגה האהוב נעם שי, שהיה לי כבן", אמר. היזם, שמעורב במחאה נגד הממשלה, טען בדיון שנערך בוועדת המדע של הכנסת כי ההחלטה לבטל את הענקת פרסי ישראל השנה, מלבד קטגוריה אחת, היא "דבר בזוי מאין כמותו". וולדמן האשים כי מאחורי ההחלטה עומד לחץ מצד מקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו, איש העסקים שלומי פוגל.
"השר לא פעל על דעת עצמו אלא על פי הוראות מגבוה. לפי מה שנמסר לי, מי שבחש בהחלטה לפסול למעשה את מועמדותי הוא אחד, מר שלומי פוגל, איש עסקים ידוע המקורב לראש הממשלה ולרעייתו", טען וולדמן מבלי להציג הוכחות. "לאחר שנודעה כוונת הוועדה להמליץ על מועמדותי, הפעיל פוגל לחצים כבדים על מי מחברי הוועדה להמליץ על מועמדת אחרת מהמגזר הנכון ולחזור מהכוונה להמליץ עליי. רק לאחר שהוועדה עמדה בלחצים הכמעט בלתי אפשריים שהופעלו עליה ודבקה בהחלטה להמליץ עליי, לא נותרה לשר החינוך, בעצה עם גורמים נוספים, ברירה אלא לבטל את כלל הפרסים. כאמור, משום שלא היה בידו לפסול רק אותי".
מטעמו של שלומי פוגל נמסר בתגובה: "איל וולדמן הוא אחד מבכירי ההייטק בישראל ובהחלט ראוי לקבל את פרס ישראל. לפוגל אין כל קשר להחלטה על ביטול הפרס".
פורסם לראשונה: 23:55, 07.03.24
