פתירת סוגיית "חופש הפעולה בלבנון", הנראית כנקודת המחלוקת המדינית-ביטחונית המרכזית העומדת בפני כל הסדר לעצירת המלחמה, רחוקה מלהיות זו שתצליח להשיב את רבבות התושבים העקורים לבתיהם בצפון. בעוד שבצבא נאבקים על המחויבות לפקח ולוודא כי חיזבאללה לא ישוב להתחמש ולשקם את תוכניותיו לכיבוש וטבח בתושבי הגליל והצפון, בעיני התושבים, שהממשלה תבקש להשיב לבתיהם בקרוב, הם לא יתפשרו על סוגיית מניעת שיקום רצועת הכפרים הלבנוניים. באותם כפרים, בתי המגורים שנחזו לאזרחיים, התבררו להפתעת הצבא כי היו למעשה מוצבי טרור ערוכים במלואם למימוש תוכנית הפשיטה לגליל שעליה הצהיר חיזבאללה לפני למעלה מעשור.
בחצר בית ספר בדרום לבנון: רקטות ומצבורי אמל"ח
(צילום: דובר צה"ל)
"איזו אמא תחזור לכאן ותיתן לבן שלה לשחק עם חבריו במגרש הכדורגל, כשמעליו עומדים שוב אנשי החיזבאללה בכסות אזרחית וצופים על כל בית ונקודה במושב?", שואל יו"ר ועד מושב אביבים, שמעון ביטון. הוא מקווה כי אף אחד בממשלה "לא מדמיין באמת שהמשפחות הצעירות ישובו לכאן כי ישראל חתמה על הסכם בערבות אמריקה, ומכפר הטרור שמעלינו, מארון א-ראס, לא יבקשו לירות על הילדים במגרש הכדורגל כשרק ירצו". ממדי ההרס בכפר הלבנוני נראים היטב מכל קצוות המושב, והם עדות לגיהינום שהמתין לתושבים בצד הישראלי. התושבים שפונו ממנו לא מוכנים לשמוע על אפשרות שהבתים המשקיפים עליהם מלבנון יקומו מחדש.
כך גם שמענו ביישובי מועצת מרום הגליל, מטולה וקריית שמונה. "לא נשתף פעולה עם אותה כרוניקה, שהכישלון שלה עלול להביא ל-7 באוקטובר אצלנו" הבהיר אמש ראש המועצה האזורית מרום הגליל, עמית סופר. לדבריו, "הנושא המהותי ביותר הוא הדרישה הברורה שלנו לאזור חיץ ריק מאדם, של פרימטר ביטחוני שצה"ל ייצר בגבול. לקרוא למוצבים שחיזבאללה הקים לאורך הגבול 'כפרים אזרחיים' זו פשוט טעות קשה בהבנת המציאות".
סופר דורש כי "עד שמדינת לבנון תצליח להפגין ריבונות ולדאוג שלא יישקף איום על חיינו משטחה, צה"ל חייב לוודא כי לא יהיה אדם אחד שיעז להתקרב למרחב החיץ". סופר טוען כי "לאורך כל ההיסטוריה היו ערים וכפרים שאחרי מלחמות ננטשו ולא שבו אליהם, ובטח כאלו שקיומן היה כדי לצאת מהן כדי לטבוח, לאנוס ולחטוף. בדומה לאזור החיץ ברמת הגולן, מאז 1967, כפרי רצועת המגע בדרום לבנון חייבים להישאר חרבים ולהיות סמל לדיראון עולם ותזכורת מה הוא המחיר שמשלם מי שכל מהותו ושאיפתו היא להשמיד את מדינת ישראל".
לפני כשבועיים פגשו ראשי הרשויות המפונות בצפון את הרמטכ"ל הרצי הלוי, שהציג בפניהם את הישגי הצבא. בדומה למה ששמעו מהדרג המדיני, הוא העריך כי אין היתכנות שיסכימו באו"ם ובלבנון לאפשר לישראל לייצר חיץ מעבר לגדר הגבול. בשיחה עימו הם זעמו על העניין והבהירו כי הם מצפים שבמערכת הביטחון והממשלה ילחמו על הסרה קבועה של האיום הסמוך לגבול.
3 צפייה בגלריה
"כפרי רצועת המגע בדרום לבנון חייבים להישאר חרבים ולהיות סמל לדראון עולם"
( צילום: REUTERS/Thaier Al-Sudani)
"אם אנחנו לא מסוגלים לדאוג שלא יחזרו לגור בקו הראשון לבתים שלנו, איך נאכוף כשהכפרים האלו שוב יחזרו להיות מוצבים?", תוהה ראש העיר קריית שמונה, אביחי שטרן. הוא טוען כי "מהרגע שמדינת לבנון אפשרה את הקמת מוצבי הטרור הללו, היא לא יכולה לטעון שאין לנו הזכות הלגיטימית לדאוג לכך בעצמנו ולגבות ממנה מחיר. אני לא אקבע לצה"ל האם נדרש 'שטח חיץ' של 2 או 3 קילומטרים מהגבול אבל לדעתי אפילו לא צריך להציב שם מערכות 'רואה יורה מתוחכמות', אלא לדאוג שכל המרחב מקצה לקצה יהיה מלא במוקשים שישמידו כל מי שינסה לחלוף מעליהם ולחדור לשטחנו".
בסופו של דבר, גם בצה"ל מבינים כי לצד ההישגים המשמעותיים בחשיפת מנהרות ותשתיות טרור רבות בקרבת הגבול, חיסול שדרת הנהגת ארגון חיזבאללה והרחקת איום ירי הנ"ט – לשם השבת אמון התושבים יידרשו להבטיח כי הביטחון בקו הגבול ייראה. "אני חושש שבשעת מבחן, נחזור לכל המילים והמושגים של הכלה, נרמול, מערכה בין מלחמות ו'האויב מורתע'", אומר שמעון ביטון מאביבים. "אני לא מאמין שבגלל טיל נ"ט אחד שיירו עלינו יפתחו בצה"ל שוב במלחמה. אני משוכנע שלחיזבאללה ייקח פחות זמן לשקם את עצמם, מאשר הזמן שיידרש לנו לשקם את מה שהם החריבו לנו בשטחנו".
ביטון השתנק לרגע מהתרגשות ודאגה, ושיתף בכאב: "אני לא יודע אם נזכה לחסד הזה של נס נוסף. בבוקר שמחת תורה רקדנו 200 מתפללים בבית הכנסת שבמושב, ואפילו חייל אחד לא היה כאן. במרחק 10 דקות הליכה מכאן, המחבלים ממארון א-ראס היו צריכים פשוט לרדת ולחסל אותנו. הצבא לא רצה להאמין לנו כשאמרנו שהם חופרים מנהרות ומסנוורים אותנו בלילות, ומי יאמין לנו כששוב נראה איך הם חוזרים ומשתקמים ובונים את עצמם מחדש. מה שהיה, לא יכול להיות עוד".
הסכם עם לבנון - תוך ימים? ההערכה בישראל
בצל זעם ראשי הרשויות בצפון וחששם כי חיזבאללה ישוב וישקם את עמדות ההזנקה שלו בקרבת הגבול, סוכנות הידיעות רויטרס חשפה אתמול, בזמן ביקורו של המתווך האמריקני עמוס הוכשטיין בישראל, כי לבנון מבקשת לשנות את תנאי הצעת הפסקת האש של ארה"ב - כך שתבטיח "נסיגה מהירה יותר של החיילים הישראלים מדרום לבנון, ותיתן לשני הצדדים זכות להגנה עצמית".
לדברי בכיר בלבנון, מנהלי המו"מ מטעם המדינה ביקשו את השינויים במהלך הפגישות עם הוכשטיין בביירות. התיקונים הללו - שלבנון לא ביקשה קודם לכן - מצביעים על כך שלהוכשטיין יש עוד עבודה רבה לעשות כדי להגיע להסכם, אחרי שאמר בביירות כי הוא "בהישג ידינו". הבכיר הלבנוני אמר כי לבנון רוצה שהכוחות הישראלים ייסוגו מיד אחרי הכרזת הפסקת האש, כדי שצבא לבנון יוכל להתפרס בכל האזורים - והעקורים ישובו לבתיהם. בכך הוא סתר את העמדה הישראלית, שלפיה הנסיגה תתרחש תוך 60 יום מההכרזה על הפסקת האש.
תקיפות מטרות טרור של חיזבאללה בדאחייה
לבנון גם רוצה שהניסוח בהצעה ידגיש את הזכות של שני הצדדים "להגנה עצמית", ולא רק של ישראל. הגורם אמר כי בעוד הטיוטה האמריקנית מתייחסת לנסיגה מ"גבולות לבנון", ביירות רצתה הפניה ספציפית ל"גבול לבנון" - כדי להבטיח שישראל תיסוג מכל הגבול, ולא באופן חלקי.
שלשום הגיע השליח האמריקני לישראל לאחר שביקר בלבנון, ונפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא נפגש גם עם השר לעניינים אסטרטגיים ואיש אמונו של ראש הממשלה, רון דרמר, עם שר הביטחון ישראל כ"ץ והרמטכ"ל הלוי. אחרי הפגישות הללו העריכו בכירים בישראל כי למרות התנאים החדשים שדווחו ברויטרס - ההסכם עם לבנון צפוי לצאת אל הפועל "תוך ימים".
במקביל, צה"ל שב לתקוף ברובע הדאחייה בביירות, לאחר שנמנע מכך במהלך שהותו של הוכשטיין בלבנון. דובר צה"ל בערבית אל"ם אביחי אדרעי הזהיר את תושבי הרובע מפני התקיפות, שנמשכו לאורך היום. בלבנון דיווחו על מספר תקיפות בדאחייה, וכן על הרוגים בתקיפות ישראליות בעומק המדינה. בתיעוד מאחת התקיפה בבירה נראה בניין קורס לחלוטין.
הוכשטיין אמור היה לשוב הלילה לוושינגטון. לדברי גורמים ישראלים, בשיחות שלו בישראל הייתה התקדמות רבה ו"זה כמעט סגור", אך צריכים לטפל ב"עוד כמה פינות". בשיחות סגורות אמר הוכשטיין כי "לא צועקים יש לפני הגול", אך גורם ישראלי אמר כי "הכיוון חיובי". גורם ישראלי שבקיא בפרטי המגעים להסדרה הוסיף כי "בסך הכול יש התקדמות, אבל נדרשת עדיין עבודה על הניסוחים, שמתבצעת".
