דיון בבית המשפט העליון בעניין שירות לוחמות ביחידות מובחרות בצה''ל
(צילום: דוברות הרשות השופטת)
בית המשפט העליון דן הבוקר (שלישי) בבג"ץ הלוחמות – מקבץ עתירות, שהוגשו על ידי מי שהיו בזמן הגשת העתירות מועמדות לשירות ביטחוני (מלש"ביות), נגד שר הביטחון, הרמטכ"ל וצה"ל – בדרישה לאפשר לנשים להתמודד באופן שווה לתפקידי לוחמה ביחידות מובחרות. הדיון התקיים בפני נשיאת העליון אסתר חיות, השופטת ענת ברון והשופטת רות רונן.
בפתח הדיון אמרה חיות כי מאז הגשת העתירה התחלף הרמטכ"ל, שקיבל שורה של החלטות חדשות – חלקן נוטות לעבר בקשות העותרות, חלקן פחות. 669 ויהל"ם כבר נמצאות בתהליך של ניסיון לשילוב נשים - ביהל"ם יש כבר 12 לוחמות בתוך המסלול, וב-669 התקבלה עד כה רק אחת מתוך 11 מועמדות.
לדברי חיות, צריך לבדוק אם להמשיך במודל של הניסיון, ואם כן אז באיזה אופן. השאלה שעל הפרק היא לפתוח את הניסיון לשילוב נשים בכל היחידות, או ללכת לפי עמדת הרמטכ"ל הנוכחי הרצי הלוי, ולמצות קודם את הניסיון ב-699 וביהל"ם כדי לראות את מידת הצלחתו.
4 צפייה בגלריה
החיילות העותרות, מימין לשמאל: מור, גלי ועומר, בדיון הבוקר בבית המשפט
(צילום: שלו שלום)
לדעת עו"ד עמיחי ויינברגר, שמייצג את העותרות, מטרת ההתנסות היא לא לייצר פיילוט לשילוב נשים, אלא רצון להשתמש בצעירות כדי להוכיח כי "המלך הוא עירום". לדבריו, בהתנסות של הלוחמות ב-669 נקבעו תנאי סף מאוד נוקשים, כגון משקל מאוד גבוה. "התהליך הנוכחי נועד לרצות ולא לקיים", הוא אמר.
חיות פנתה לעו"ד עמרי אפשטיין מהפרקליטות, שמייצג את משרד הביטחון, ושאלה: "האם בהכרח אפשר ללמוד מההתנדבות ביחידת יהל"ם על התאמה או אי התאמה לסיירת מטכ"ל? למה לא לפתוח במקביל? אם כבר יש החלטה עקרונית לאפשר התמיינות של נשים ליחידות מובחרות, למה לבצע התנסות רק בשתי יחידות ולא בכל היחידות?".
אפשטיין השיב כי התנאים הפיזיולוגים הם הכרחיים משום שהם משליכים על יכולת הנשים לבצע דרישות מבצעיות, והשופטת ברון שאלה: "מדוע לחכות לראות את התוצאות והפקת לקחים מאותן יחידות מובחרות. מדוע לא לפתוח במקביל את החי"ר והשריון ולהפיק לקחים לאורך זמן?".
חיות אמרה כי "ביחידות חי"ר ושריון, מבחינת גברים, זה לא על בסיס התנדבותי, לא בודקים יכולת פיזיולוגית. יש גברים שמתאימים ויש כאלה שלא. הסיבה היחידה להבדל היא שנשים נדרשות להתנדב בגלל אורך השירות, אחרת אפשר היה לגייס נשים. למה אצל גברים לא בודקים משקל או מסת שריר? אין תהליך מיון לשריון". אפשטיין השיב כי יש הבדל לאור השונות הפיזיולוגית וההשלכה שלה על פציעות וזאת לפי מסקנה מקצועית.
השופטת רונן שאלה האם מועמדת ששוקלת 76 ק"ג, ולא 78 כפי שנקבע בתנאים, תתקבל. אפשטיין השיב כי זה לא תנאי סף – אלא נתון נוסף להחלטה.
ד"ר עידית שפרן גיטלמן, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי וחברת הוועד המנהל של פורום דבורה, שמקדם שילוב נשים בצבא, אמרה לאחר הדיון כי "הצבא לא נתן תשובה לשאלה היחידה, למה מישהי שיכולה לשרת בסיירת מטכ"ל בהתאם לדרישות המבצעיות - לא תקבל הזדמנות. התשובה 'סיירת מטכ"ל לא, אבל מה דעתך על פיילוט ביהל"ם' לא עומדת בלשון החוק".
בשלב זה לא צפויים עוד דיונים בעניין בג"ץ הלוחמות. אם השופטות ימשיכו לכיוון קבלת העתירה, הן צפויות להוציא צו על תנאי בחודשים הקרובים.
(צילום: אלכס גמבורג, אבי חי)
על אף "הבשורה" של צה"ל בשנה שעברה, שלפיה יחל לשלב נשים בתפקידי לוחמה – בדיון הקודם מתחו השופטות ביקורת על תנאי הסף שלדעתן הם נוקשים. נשים רבות מתקשות לעמוד באותם התנאים וחלקן אף טוענות כי אינם הגיוניים ושנקבעו כדי למנוע את קבלתן. למשל, אישה שתבקש להתמיין ל-669, תצטרך לכל הפחות לשקול 78 ק"ג ולהיות בגובה 1.66 מטר. לפי בדיקה קצרה, ה-BMI שמתקבל בחישוב הנתונים הללו הוא 28.3 – נתון המעיד על משקל גבוה ביחס לגובה שככל הנראה יקשה על המועמדת לעבור את מבחן הריצה. משקל רצוי לגובה 1.66 מטר הוא כ-60 ק"ג בממוצע (69-51 ק"ג).
בדיון שנערך בדצמבר בשנה שעברה, הנשיאה חיות פנתה לעו"ד אפשטיין ושאלה: "מדוע הגבר המסוים שנשר מקורס טייס מקבל מסלול אקספרס והאישה לא?". אפשטיין השיב כי קיים מודל שקבע את המשתנים כדי שאישה תוכל לעמוד בהכשרה ובתפקיד בהצלחה. השופטת ברון עימתה אותו ואמרה כי "אולי דווקא הנוסחה הזאת הייתה קריטריון כזה שאי אפשר לחדור אותו". חיות הוסיפה ש"על גברים אומרים שהם מסוגלים עד שיוכח אחרת, ועל נשים הפוך. אתם אומרים שלפי הנוסחה הן לא יכולות, אלא אם יוכח אחרת".
לטענת העותרות, היעדר מדיניות מגדרית רשמית בעניין מיון וגיוס נשים לתפקידי לוחמה הוא לא סביר בהחלט, ועל כן צה"ל צריך לקבוע מדיניות כזאת. הן דורשות לקבל נימוק מדוע צה"ל אינו עובר למודל של שוויון הזדמנויות מלא, הכולל, בין היתר, איתור וגיוס נשים לתפקידי לוחמה ביחידות המובחרות – כפי שמאמצים כמה מהצבאות המתקדמים בעולם. עוד נטען כי סגירת התפקידים הללו לנשים מנוגדת לחוק שירות הביטחון ולחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ופוגעת בזכות לשוויון.
עו"ד עדי קליין, שמייצגת את העותרות, אמרה לפני הדיון לאולפן ynet כי "יש נשים שיש להן את היכולות לעמוד בדרישות, לעמוד בתנאי הסף, בכל הקריטריונים, בכל תנאי ופרמטר קיים וראוי שכרגע קיים עבור גברים. נשאלת השאלה למה לא לאפשר לנשים להתמיין על בסיס אותם תנאים שקיימים עבור גברים, על בסיס אותם הליכי מיון, הליכי גיוס, איתור, הכשרה שעוברים הגברים? יש ימי גיבוש, יש ימי סיירות, מדוע לא מאפשרים לנשים לעבור בדיוק את אותם הליכים? מדוע זה חסום בפני נשים? אנחנו לא מוצאים תשובה ראויה וטובה".
בפורום דבורה שמלווה את העותרות אמרו ל-ynet טרם הדיון כי התנאים הגופניים שנקבעו לשם התמיינות ליחידות המובחרות (סיירות) "אינם הגיוניים בעליל". לפי הפורום, על סמך אותם התנאים, מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר, אלוף (במיל') עמירם לוין, לא היה יכול להתקבל ליחידה בשל גובהו הנמוך.
אל"ם (במיל') מאיה הלר, יו"ר הוועד המנהל של פורום דבורה: "אנו קוראות לצה"ל לפתוח את כל היחידות בפני גברים ונשים כאחד, בהתאם לכוונת המחוקק ובהתאם לצרכים המבצעיים. הגיעה העת שצה"ל יעבור למיין על פי קריטריון מקצועי ולא על פי קריטריון מגדרי ויקיים את לשון החוק המורה לו ככלל לפתוח את כל היחידות לשירות נשים וגברים כאחד".
הלרצילום: ענת גבע שרוןמיכל נגן, ראש "מכינת צהלי" לנערות דתיות, הגישה הלילה בקשה דחופה לבג"ץ למחיקת עתירת "בג"ץ הלוחמות". נגן אמרה לפני הדיון: "בואו נחייב את צה"ל לעשות ועדת חשיבה אמיתית איך לשלב נשים לא רק דרך מסלולי הלוחמה. עושים את זה רק לשם ולמען השוויון, אבל אי אפשר לשלם מחיר דמים. בואו נוודא שיש אישה מדהימה שיושבת על שולחן הרמטכ"ל גם אם היא לא הייתה לוחמת. יש חיילות שמפחדות להתראיין וגם באותה הדעה".
שר הביטחון יואב גלנט, בהתייחסו לפיגוע שאירע בגבול מצרים בתחילת החודש, אמר כי הוא תומך בלוחמות צה"ל ושלדעתו נשים יכולות לשרת גם בשייטת. עוד אמר גלנט: "הבת שלי הייתה חיילת, לוחמת בקרקל, וזה יכול להסביר את עמדתי על העניין בצורה הפשוטה והברורה ביותר".
