שינוי כיוון של וושינגטון, בעקבות הלחץ הישראלי: ממשל ביידן קבע כי שלושה גדודים בצה"ל "ביצעו הפרות בוטות של זכויות אדם" נגד אזרחים פלסטינים ביהודה ושומרון - אבל בינתיים לא יוטלו עליהם סנקציות עקב הצעדים שביצעה ישראל. כך דווח ברשת ABC.
תיעוד מפעילות גדוד נצח יהודה במרחב בית חאנון
(צילום: דובר צה"ל )
החלטת הממשל, שעדיין לא פורסמה רשמית לציבור, הוצגה במכתב שהועבר על-ידי מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן ליו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון. ההחלטה הזו, שבעקבותיה לא יוטלו סנקציות על גדוד נצח יהודה, מגיעה לאחר שב-ynet פורסם כי האמריקנים חזרו בהם בעקבות ההבטחה הישראלית לטפל בנושא.
בלינקן כתב כי הקביעה האמריקנית "לא תגרום לדחייה במעבר הסיוע האמריקני, וישראל תוכל לקבל את כל הסכום שאושר על-ידי הקונגרס".
הטענות נגד הגדודים השונים נוגעות למקרים שאירעו לפני תחילת המלחמה בחמאס. אף אחד מאותם מקרים לא קשור לפעולות נגד חמאס או לכאלו שנגד איראן ושלוחיה. עם זאת, ב-ABC נכתב כי ההחלטה צפויה להוביל להגברת הביקורת נגד ממשל ביידן מצד אלו שטוענים - בעיקר במפלגה הדמוקרטית - שלא נעשה מספיק לגרום לכך שישראל תישא באחריות על פעולותיה בעזה.
בתחילת השבוע אמרו במחלקת המדינה כי חיילים בגדוד נצח יהודה, שהיה ידוע בעבר כ"נח"ל החרדי", מתנכלים ומבצעים באופן שיטתי הפרת זכויות אדם של פלסטינים בגדה המערבית, ובכך עוברים על "חוק לייהי" האמריקני – שלפיו צבא ארה"ב לא יכול להעביר סיוע כלשהו לצבא זר, אם חייליו מפירים זכויות אדם. אבל לחוק יש גם החרגה, הנוגעת למדינה שמבצעת צעדים "כדי להעמיד לדין את האחראים ביחידה".
בלינקן ציין במכתבו – מבלי לכתוב במפורש שמדובר בנצח יהודה – כי בעקבות הפרות שונות, הועבר הגדוד מיהודה ושומרון לגולן ב-2022.
יו"ר בית הנבחרים ג'ונסון הבהיר לאחר מכן כי חבילת הסיוע לישראל שעליה חתם ביידן לא תושפע, גם אם מחלקת המדינה כן תחליט בהמשך על הטלת סנקציות על נצח יהודה או יחידות צה"ל וכוחות הביטחון אחרות. לדברי ג'ונסון, בלינקן התחייב בפניו שלמהלך של מחלקת המדינה "לא תהיה שום השפעה" על הסיוע והוא לא יפגע ביכולת ההגנה של ישראל מחיזבאללה, חמאס, איראן ושלוחותיה. ג'ונסון הבהיר שארה"ב תמשיך לעבוד עם ישראל למציאת פתרון שיוכל לאפשר לנצח יהודה לקבל את חלקה בסכום הסיוע, גם אם "חוק לייהי" יכול על הגדוד.
בישראל כבר היו בטוחים שהגרזן הונף באוויר וכי הפור נפל וארה"ב עומדת בכל רגע להודיע על הטלת סנקציות נגד גדוד נצח יהודה, אלא שהתגייסות ישראלית חסרת תקדים הצליחה לבלום את המהלך ולבטל, לפחות לעת עתה, את הסנקציות האלה.
מי שגרם מאחורי הקלעים לתפנית הוא שר הביטחון יואב גלנט, ששוחח עם מזכיר המדינה בלינקן ועם היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב ג'ייק סאליבן. בעקבות השיחות האלה, גלנט הנחה את צה"ל לשתף פעולה באופן מלא עם האמריקנים, ולהעביר למחלקת המדינה בדחיפות מידע על הצעדים שננקטו נגד הפרות של זכויות אדם. השיחה עם סאליבן הביאה את הנושא לידיעתו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן.
גורם מרכזי נוסף שהיה מעורב במאמצים להביא לביטול הסנקציות היה נשיא המדינה יצחק הרצוג, שקיים במוצאי הפסח שיחה חשובה מאוד עם סגנית הנשיא קמלה האריס, שבה הדגיש את התנגדותו החד-משמעית לאפשרות של הטלת סנקציות נגד גדוד נצח יהודה. הרצוג ציין בפני האריס כי על הנושא להיפתר בשיח מסודר בין המדינות, כפי שנעשה בנושאים רבים בעבר.
גורם נוסף שהיה פעיל מאוד במאמצי השכנוע של האמריקנים הוא יו"ר המחנה הממלכתי השר בני גנץ, שגם הוא שוחח עם בלינקן. גנץ התריע בפני מזכיר המדינה כי ההחלטה המסתמנת בנוגע להטלת סנקציות על גדוד נצח יהודה היא שגיאה כפולה: היא תפגע בלגיטימציה של ישראל בזמן מלחמה, ואין לה כל הצדקה משום שלישראל מערכת משפט חזקה ועצמאית, וכלל יחידות צה"ל כפופות לפקודות צה"ל שתואמות את החוק הבינלאומי. גנץ ביקש מבלינקן לבחון מחדש את הסוגיה.
האמריקנים הופתעו מהתגובה החריפה של יו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד שאמר: "הסנקציות האמריקניות על גדוד נצח יהודה הן שגיאה ועלינו לפעול כדי לבטלן. מקור הבעיה אינו בדרג הצבאי אלא בדרג המדיני. העולם מבין ויודע שהשר בן גביר אינו מעוניין שהמשטרה תאכוף את החוק באיו"ש והשר סמוטריץ' לא מתנגד לטרור היהודי ולהתפרעויות המתנחלים הקיצונים. התוצאה היא פגיעה חמורה במעמדה של ישראל כמדינת חוק ושחיקה חמורה נוספת במעמדנו הבינלאומי. חיילי צה״ל ומפקדיו הם הראשונים להיפגע ממדיניותה המופקרת וכישלונה המדיני של הממשלה".
בכיר ישראלי אמר כי נראה שהאמריקנים הופתעו מהתגובות הקשות בישראל - גם בקרב הפוליטיקאים, אך בעיקר בדעת הקהל - לכוונה שלהם בעיצומה של מלחמה להטיל סנקציות על יחידה בצה"ל שנלחמת בעזה.
למעשה, לעובדה שארה"ב נענתה לפנייה הישראלית ולמעשה בלמה ברגע האחרון סנקציות נגד הגדוד הצה"לי יש גם השלכות בנושא אחר: החשש שבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג יטיל סנקציות על בכירים ישראלים ובהם השר גלנט, ראש הממשלה בנימין נתניהו, והרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי.
אם האמריקנים ביטלו סנקציות נגד גדוד צה"לי, יש להניח שהם יטילו וטו גם על צווי מעצר כאלה. ההערכה היא שהתובע הכללי של בית הדין בהאג, כרים חאן, לא ילך למהלך כזה ללא "אור ירוק" מממשל ביידן והממשלה הבריטית. על רקע הדברים יצוין כי ראש הממשלה נתניהו נענה לבקשה חריגה של הבריטים לאפשר ביקור מדגמי של שופט ישראלי בליווית שני שופטים בריטים בדימוס אצל מחבלי הנוחבה כדי לוודא שאין פגיעה בהם. החלטה זו נבעה מתוך המאמץ הישראלי לשכנע את הקהילה הבינלאומית ואת הבריטים בפרט שישראל מכבדת את הדין הבינלאומי וכדי להבטיח שלא יוטל עליה אמברגו נשק.
