גלנט נואם בפני מתגייסים חדשים, אתמול בבקו"ם
(צילום: שמוליק דודפור )
ראש הממשלה בנימין נתניהו חושש כי חוק הפטור מגיוס שהובטח לחרדים ירחיב את מחאת המשרתים ויכניס את איומי הסרבנות גם אל תוך הצבא הסדיר - והוא יודע למה. אחרי יותר מ-20 שנה של ניסיונות מצד המדינה לקדם את השוויון בנטל, לפחות למראית עין, זונחת הקואליציה הנוכחית לראשונה את הערך הזה, המקודש למיליוני ישראלים, ובכוונתה לעגן את האפליה בחוק ואף לחסנה מביקורת שיפוטית.
נתניהו, שכבר קיבל את דרישת ראשי המפלגות החרדיות והתחייב שוב ושוב לקיימה, מבין כעת לאיזה בור נכנס, ועוד בעיתוי הגרוע ביותר מבחינתו. שלשום (ראשון) הוא ביקש את רשותם לרכך את המתווה, אך נתקל בסירוב. תשובתם הייתה חדה וברורה: חוק הפטור מגיוס יעבור בדיוק כפי המופיע בהסכם הקואליציוני, כולל פסקת התגברות - וזה יהיה הדבר הראשון שהכנסת תקדם לאחר חזרתה מפגרת הקיץ, בעוד חודשיים ויום בדיוק.
עד שנת 2015, שבה נחקק חוק הגיוס האחרון, קיבלו ממשלות ישראל, כולל הימניות והחרדיות ביותר, את עיקרון השוויון בנטל, והוא בא לידי ביטוי במתווים השונים להסדרת מעמד תלמידי הישיבות. בכולם נקבעו יעדים שנתיים עולים לגיוס חרדים, כשהמטרה היא לשכנע את בית המשפט שיש התקדמות, גם אם איטית, בדרך לשוויון. אלא שבג"ץ, כמו בניסיונות הקודמים, שוב לא קנה את הסחורה. ב-2017 שופטי העליון פסלו גם את החוק הזה.
מאז ועד עתה - במשך כמעט שש שנים - לא אושר מתווה חלופי, ולפני כחודש וחצי אף פג תוקפו של הקודם, שהוארך על ידי בית המשפט בגלל המשבר הפוליטי בישראל בשנים 2022-2019, והצעירים החרדים מחויבים כולם בגיוס, כמו כל אזרח בן 18. עד למציאת פתרון חלופי, הנחתה הממשלה את צה"ל שלא לאכוף עליהם את חוק שירות הביטחון, ועתירה נגד ההחלטה תלויה ועומדת בבג"ץ.
כעת, אחרי עשרות שנים של משחקי חתול ועכבר עם בית המשפט, כשהמטרה המוצהרת היא להרוויח בכל פעם עוד קצת זמן, משנות המפלגות החרדיות אסטרטגיה. במקום לנסות שוב להונות את בית המשפט וליצור מצג שווא התקדמות אל השוויון בנטל, הן מתעקשות על חקיקה שתבטיח הסדרה ארוכת טווח, אחת ולתמיד, של מעמד תלמידי הישיבות - כולל חסינות מפני ביקורת שיפוטית.
כדי לסתום את כל הפרצות שבאמצעותן עלול בג"ץ לבטל חוק עתידי המעניק דה-פקטו פטור גורף למגזר אחד, התכוונה הקואליציה לבצר אותו מאחורי כמה אמצעי הגנה. האחד, חוק יסוד המכיר בלימוד התורה כתרומה למדינה (חוק יסוד: לימוד תורה). השני, סעיף התגברות שיוכנס לחוק עצמו ויתייחס לנושא זה בלבד (בשונה מפסקת ההתגברות שנכללה במהפכה המשפטית, שנתניהו הודיע על הקפאתה - ק"נ).
האמצעי השלישי, שלא נולד כדרישה של החרדים אלא משיקולים אחרים, אך נועד לעזור גם להם, הוא כריכת החוק המוצע עם חוק שיקנה זכויות והטבות רבות למי שכן יתגייסו לצבא, באופן ההופך את צה"ל לצבא מעין מקצועי ויוצר שוויון מכיוון הפוך, לפחות למראית עין: המשרתים יתוגמלו היטב, ומי שלא - "יפסיד".
במפלגות החרדיות חלוקות הדעות והפרשנויות המשפטיות האם יש צורך בשלושת אמצעי ההגנה גם יחד כדי להבטיח חסינות למעמד תלמידי הישיבות או שדי באחד או שניים מהם. מאחר שלאף אחד שם אין עניין לתקוע אצבע בעיני המשרתים, אלא רק לפתור את הפלונטר של הציבור שלהם, וכדי להקל על נתניהו מבחינה ציבורית ולעזור לו לעזור להם, הפוליטיקאים החרדים אינם מתעקשים כעת על חוק יסוד: לימוד תורה, שהוא הצהרתי בעיקרו, וייתכן שאפשר להסתדר בלעדיו.
אבל עם כל הרצון הטוב, על העיקרון לפיו המתווה צריך להיות חסין מביקורת שיפוטית, החרדים לא מוכנים לוותר. לכן סעיף התגברות בתוך חוק הגיוס הוא מבחינתם תנאי בל יעבור. אתמול ביקש מהם ראש הממשלה לסגת גם מדרישתם זו, ונתקל בחומה בצורה.
גורם בכיר במפלגות החרדיות אמר שלשום ל-ynet כי אם חוק הפטור מגיוס יעורר מחאה שתפגע בכשירות הצבא, זה לא בגלל העניין עצמו, אלא בגלל כשל הסברתי של המהלך - והאחריות לכך היא על נתניהו. הוא הסביר: "המתנגדים לרפורמה טוענים שמשנים להם את המדינה, אבל כאן לא משנים כלום אלא ממשיכים את המצב שקיים כבר עשרות שנים ובו תלמידי הישיבות משרתים את המדינה בלימוד התורה שלהם במקום בצבא".
"זה עניין של הסברה, ונתניהו צריך לדאוג שיבינו את זה", טען. לדבריו, "חוק הגיוס יהיה הדבר הראשון שנטפל בו בכנס החורף. הרפורמה המשפטית לא תקודם עוד מילימטר בלי זה".
יו"ר ש"ס ח"כ אריה דרעי לא מקבל בינתיים את בקשותיו של ראש הממשלה נתניהו לרכך את החוק. גורמים שלקחו חלק בדיונים מספרים כי דרעי מתעקש על פסקת התגברות או סעיף חסינות מביקורת שיפוטית - כבר בנוסח הראשוני של חוק הגיוס.
ראש הממשלה נתניהו, מצידו, השיב לו שרק אם לא תהיה ברירה - ויתברר אחרי חקיקה שהחוק בדרך לפסילה - הוא מוכן לשקול סעיף כזה. לטענת גורמים, נתניהו אמר שהוא לא מוכן להסכים לסעיף כזה מראש. בקואליציה, בינתיים, מנסים לשכנע את דרעי שיירד מדרישתו לפסקת התגברות.
פורסם לראשונה: 23:27, 14.08.23
