מלחמת "חרבות ברזל" גובה משאבים רבים מהצבא, וכדי לעמוד ב"צורך מבצעי" הוחלט לאחרונה בצה"ל להקדים את גיוסם של כ-1,300 חניכי מכינות קדם-צבאיות, גופי שנת שירות ותלמידי ישיבות לחודש מרץ 2024 - כדי לעמוד ביעדי המלחמה. אלא שמהר מאוד עלו טענות על החלוקה הצפויה, שכוללת גיוס תלמידי מכינות גם בשנתם הראשונה - לעומת גיוס פחות תלמידי ישיבות הסדר, ורק החל משנתם השנייה.
מחאה בזמן נאומי סטרוק והרצוג
(צילום: מחאת גיוס הוגן 24׳)
על פי המתווה שסוכם, יגויסו כ-850 חניכים מהמכינות הקדם-צבאיות ומסלולי שנת השירות, ועוד כ-450 מקרב תלמידי הישיבות. בצה"ל הסבירו שהחלוקה נעשתה "באופן יחסי לגודלם של המסלולים השונים, ובדגש על מי שהיו עתידים להתגייס בשנת 2024". לצד זאת הוחלט שלא יגויסו צעירים שפונו מבתיהם בגלל המלחמה.
לפי הצבא, בבסיס המתווה עומדות שתי מטרות עיקריות: מימוש הצורך המבצעי של צה"ל, ושותפות כל המסלולים במאמץ המלחמתי, תוך המשך הפעילות התקינה של מסגרות אלה. אלא שמהר מאוד עלו טענות על אופן החלוקה, והיום - במהלך נאום של הנשיא יצחק הרצוג בכנס המכינות הקדם-צבאיות בירושלים - הניפו חניכים שלטי מחאה עם הכיתוב "שוויון בנטל". שלושה מהם אף נטשו את האירוע, שבמהלכו דיברה השרה אורית סטרוק - שספגה קריאות בוז.
עומר בן אלחנן, אחד ממובילי המאבק, אמר ל-ynet כי "בכנס הצגנו את המחאה שלנו כלפי הגיוס החטוף הזה. קיבלנו הודעה שכל הפעילות שלנו בקהילה תיקטע, כי צריכים לגייס חלק משמעותי. הבקשה המרכזית שלנו היא תנאים הוגנים בגיוס הזה, ושצה"ל יסביר מה הדחיפות. הרי גם אם יתגייסו אנשים במרץ, האפקטיביות שלהם תתבטא רק אחרי חצי שנה מינימום. אנחנו מקבלים את מה שהוכרע - אבל שהדברים ייעשו בצורה הוגנת".
כשנשאל על השלט "שוויון בנטל", השיב כי "כשמסתכלים על הנתונים ברור לנו למה זה קורה - לא רצו לפגוע בקהלים אחרים. זה מתוך כאב, כשאנחנו רואים את עולם הפעילות העשיר של המכינות לטובת החקלאות, המפונים ומשפחות המילואימניקים, ובו בזמן יש אחרים שזוכים להמשיך בפעילות שלהם - שאין בה את האקט ההתנדבותי".
ובינתיים, שר הביטחון יואב גלנט נדרש להתייחס לנושא במליאת הכנסת, אלא שאת תשובתו הקריא שר אחר - השר לירושלים ומסורת, מאיר פרוש מיהדות התורה, ששירת בצה"ל במשך ארבעה חודשים בלבד. פרוש הסביר בשם גלנט מדוע נדרש צה"ל לגייס את החניכים בגיוס מוקדם, והבהיר כי "מערכת הביטחון מוקירה את מערך המכינות, שנות השירות, ישיבות ההסדר והישיבות הציוניות הגבוהות ותרומתן הרבה ליחידות הלוחמות בצה"ל ולתפקידי הפיקוד והקצונה". צפו:
(צילום: ערוץ כנסת)
הנושא הטעון הגיע היום גם לוועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל בכנסת. "אנחנו רוצים להיות שלמים ולדעת שההחלטות של הצבא לא מנצלות את הרוח והנכונות של מיטב הנוער", אמר יו"ר הוועדה, חבר הכנסת אלעזר שטרן מיש עתיד. "אנחנו צריכים למצוא כאן מה אנחנו יכולים לעשות שלא נעשה עד פתח הדיון. אני מכיר ומעריך את המאמצים של הצבא. אני לא חושב שזה עבר להם ליד האוזן אבל בסוף אנחנו מתעסקים בסוג של קהל שבוי. יש כאלה שבכלל לא באו לדיון הזה כי הם יודעים שלא ייגעו בהם והם מסודרים". שטרן התכוון בדבריו, ככל הנראה, לישיבות ההסדר - שנציגיהן לא נכחו בדיון.
לכן, הבהיר שטרן, "אנחנו דנים באלה שלא מסודרים, לא בגלל שהמדינה החליטה - אלא בגלל שהם החליטו להיכנס מתחת לאלונקה". במסלול ישיבות ההסדר, נזכיר, נמצאים החניכים במשך כחמש שנים: 3.7 שנים לטובת לימוד בישיבה, ו-1.4 שנים לטובת שירות בצה"ל. עם זאת, ישנם חניכים שבוחרים לשרת בסופו של דבר שירות מלא, ולעזוב את המסלול באמצע.
חבר הכנסת רם בן ברק מיש עתיד הוסיף כי "הסיפור של השוויון זה עצב רגיש וחשוף בחברה הישראלית, במיוחד בהקשר של הגיוס. יש בעיה מאוד גדולה שאין שוויון בנטל גם בנושא של הישיבות, ואני לא מדבר בכלל על החרדים שמשם היה צריך לקחת את כולם". חבר הכנסת משה טור-פז אמר כי "הכרטיס חופשי-שנתי שניתן לישיבות הוא בלתי נסבל. זה שיש אנשים שבשם התורה יש להם כרטיס יציאה ממלחמה, זה לא יסולח, ובזה צריך לטפל".
חבר הכנסת גלעד קריב מהעבודה טען כי "במכינות ובשנות השירות, מסלולים שיש בהם רק שנה א', אנחנו מדברים על 850 הקדמות גיוס מתוך 4,200 - זה 20%. בישיבות מדובר על 450 מתוך 5,500. זה 8%". מנגד, חבר הכנסת מיכאל ביטון מהמחנה הממלכתי אמר כי צריך למנוע ניגוח בין המסלולים השונים, והסביר כי "אנחנו כוועדה צריכים לגבות את הצורך של צה"ל בהון אנושי בזמן חירום".
"צריכים את החניכים אצלנו, כדי שיהפכו למח"טים"
ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח האדם בצה"ל, תת-אלוף שי טייב, הבהיר כי "אנחנו מייחסים חשיבות גבוהה למכינות, לשנות השירות ולישיבות. אנחנו רואים שהתפוקות שלהן במיצוי ללחימה ולפיקוד גבוהות, ואילו שיעור הנשר נמוך. יש לנו אינטרס לאומי וגם צבאי להמשיך את המפעלים הללו. לראיה היקף המכסות גדל בשנים האחרונות באופן חסר תקדים.
"יש חילוקי דעות ביחס לחלוקה, אבל יש שיח, תיקונים והעמקות, וגם החלטה להקדים גיוסים ביחס למשימות ולאופי של המסלולים. אני יכול להבטיח שנעשה תהליך עמוק. בשורה התחתונה המטרה הייתה להגיע למתווה מאוזן ולשיעור הקדמות נמוך כפי שניתן לראות.
"הדיון הזה נעשה בהקשר המלחמה ותמונת המצב של היחידות בסדיר ובמילואים. הדברים הוצגו ואנחנו צריכים לאייש את השורות ולבנות את היחידות ואת שדרת הפיקוד בכוח אדם איכותי, ומהר. אנחנו נדרשים בכ-1,300 הקדמות גיוס למי שיש להם דחיות. איפה שהיינו צריכים לדייק, עשינו זאת, וצמצמנו במעט את ההיקף. יחד עם זאת יצרנו שותפות של כלל הגופים במשימה כאשר הגישה ככלל היא להקדים את מי שאמור היה להתגייס בשנת הגיוס הקרובה ממילא".
בדיון השתתפו נציגים רבים של מכינות קדם-צבאיות ומסגרות טרום שירות, ונשמעו עדויות הן מקרב מנהלי המסגרות והן מקרב החניכים. רעי פרץ, ראש מכינת עצמונה, אמר כי "אתמול לצערנו נפל הבוגר ה-14 של המכינה. כדי שנוכל לתת יותר למדינת ישראל, אנחנו צריכים את החניכים אצלנו לתקופה של שנה וחצי, כדי שיהפכו אחר כך למח"טים ולמג"דים ויוכלו לתרום לצה"ל בצורה משמעותית".
פרץ הדגיש כי "גם הישיבות הגבוהות נושאות בנטל. בישיבת הר המור למשל יש יותר מ-200 אברכים מגויסים ברגע זה". אבל, אמר פרץ, ייתכן שתלמידי שמינית שיכולים לבחור בין ישיבה למכינה, ורואים כעת שאם יבחרו במכינה עלולים לגייס אותם באמצע השנה - "זה עלול להשפיע על ההחלטה שלהם".
מתנדבת בשנת שירות אמרה: "אנחנו משמשים עמוד תווך לקהילות בישראל. יש צו השעה גם בחזית וגם בעורף. אנחנו לא יכולים לגרום להם לנטוש את המשימות שלהם באמצע השנה. אנחנו מגויסים ובתום השנה אנחנו ניתן את כל מה שיש לנו למדינה". חניך מכינה אחרת הוסיף: "אנחנו לא רק סטטיסטיקה, המרקם החברתי שלנו נפגע והחודשים הנוספים שלנו במסגרת יכולים לשנות את החיים של אלה שאנחנו עובדים איתם. אנחנו מרגישים שצה"ל לוקח אותנו כמובן מאליו."
יו"ר הוועדה שטרן אמר בסיכום הדיון: "אני בטוח שלצבא אין שום עניין ליצור ריב בין הגופים סביב השולחן הזה וגם בין אלה שלא הגיעו. מדובר במיטב הנוער. אנחנו לא לעומתיים לצה"ל, הוויכוח הזה הוא לשם שמים וחוסה תחת ההגדרה של ביטחון לאומי, שאותו עושים לא רק דרך פגז של טנק - אלא גם דרך נער או נערה בשנת שירות, גם לטווח המידי ולא פחות מכך גם לטווח הארוך. אנחנו נקיים דיון מעקב בשבוע הבא, מתוך תקווה שנצליח להגיע לפתרונות שישרתו את המדינה הזו הכי טוב שאפשר".
