המחאה נגד המהפכה המשפטית נמשכת, ומחר צפויים שיבושים רבים במסגרת "יום ההתנגדות לדיקטטורה", אך בינתיים הולכים ומתחזקים הדיבורים על מתווי פשרה. זה התחיל עם הפרסום אתמול (שלישי) של הטיוטה להצעת פשרה של נשיא המדינה יצחק הרצוג, והמשיך עם מתווה של שר המשפטים לשעבר פרופ' דניאל פרידמן, פרופ' יובל אלבשן, מוביל מחאת ההייטק גיורא ירון ואלוף במיל' גיורא איילנד, שלפי הערכת גורמים פוליטיים בכירים שר המשפטים יריב לוין סבור שהוא מהווה "פריצת דרך". בעוד שר התפוצות והשיוויון החברתי עמיחי שיקלי (מהליכוד) אמר ל-ynet radio כי המתווה המדובר "בכיוון הנכון", חברות כנסת מהאופוזיציה משוכנעות שאין על מה לדבר כל עוד לא עוצרים את החקיקה.
יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ מרב מיכאלי, התייחסה לדבריו של אלוף במיל' גיורא איילנד, אחד מיוזמי מתווה הפשרה החדש, שאמר ב-ynet radio על המתווה כי "הצענו משהו שלפי דעתנו יכול להיות טוב מספיק, או הרע במיעוטו". לדברי מיכאלי, "גם גיורא איילנד אומר בעצמו שזה לא מבנה טוב. זה פשוט פחות נורא. אני לא מבינה למה אזרחי ואזרחיות ישראל צריכות להתפשר על משהו שהוא פחות נורא".
מיכאלי התייחסה לצורך בהתפשרות על רקע המשך החקיקה המהירה של הקואליציה, ואמרה כי "זה לא אני צריכה להתפשר. אני בסך הכול עובדת אצל הציבור הישראלי. אני באמת לא מבינה. זה שהם חירטטו איזה שהוא עיגול, כולנו צריכים לרקוד בפנים עכשיו?". לדבריה, הקואליציה ממשיכה "בזמן שיש את כל המתווים האלה, לקדם את המתווה המאוד מסוכן שלהם. יש פה חוסר תום לב מוחלט".
לדברי מיכאלי, היה ניתן לדבר עם הקואליציה על פשרה אם הם היו עוצרים את החקיקה, אך "כרגע כל מה שהם מבקשים זה לגיטימציה למה שהם עושים. ואת זה אסור לאופוזיציה לתת להם". לעומתה, עמיחי שיקלי דווקא סבור שהקואליציה דווקא כן תמכה בהידברות לאורך הדרך, פשוט ללא עצירת החקיקה. "אנחנו הזמנו כבר לפני שלושה שבועות באופן תקדימי את מנהיגי האופוזיציה לבוא לבית הנשיא ולקיים הידברות, ולצערנו הקריאה הזאת לא נענתה. זה הכול נעשה תחת איומים, או שתעצרו ל-60 יום או שיהיה פה מרי אזרחי ולעודד סרבנות ולעודד אנשים למשוך השקעות".
שיקלי הבהיר בנוסף כי "אם מנהיגי האופוזיציה לא יבואו לעשות איתנו פשרה, ההידברות תיעשה עם גורמי המקצוע". עם זאת, הוא ציין כי הוא "מקווה שבני גנץ יוביל את האירוע הזה. אני חושב שהוא גם ירוויח קרדיט פוליטי משמעותי אם הוא יקדם את ההידברות בצורה רצינית".
לעומתו, חברת הכנסת קארין אלהרר (יש עתיד) דווקא חושבת שהאופוזיציה הייתה פתוחה לשיח ענייני, אך בוועדת החוקה בראשות ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) שבה דנים בחקיקה, לא היה מקום לפשרה. "בדיוני הוועדה ניתן לראות את כמות הפעמים שהצעתי הצעות קונסטרוקטיביות ואמיתיות שנפסלו בזו אחר זו על ידי יו"ר הוועדה", אמרה אלהרר באולפן ynet.
לדברי אלהרר, "מתווה הנשיא דיבר בסעיף הראשון שלו קודם כל על עצירת התהליכים. הדבר הזה לא קרה. השבוע, שבוע פורים, היו גם דיוני מליאה וגם דיוני ועדה, ובחמישי יהיו עוד דיוני ועדה זה לא קרה מעולם, וזה קורה כי הם באמוק". הח"כית מיש עתיד טענה כי "יריב לוין, שהוא בסוף עובד בשיתוף עם ראש הממשלה, צריך להודיע על עצירה, ואז הכל ייפתר. אפשר לשבת ולדבר ולהשיג הסכמות".
בנוגע להצעת הפשרה של שר המשפטים לשעבר ושותפיו, אמר שיקלי כי הוא "לא חותם עליו במאת האחוזים, אבל בעיניי זה בכיוון הנכון. אני חושב שהמתווה מאוד רציני והוא קרוב למה שיהיה בקצה". לטענת השר מהליכוד, יש במתווה "בעיה בסעיף של בחירת השופטים. אני חושב שזה לגיטימי לחלוטין שיהיה רוב קטן לקואליציה בבחירת השופטים". עם זאת, הוא ציין כי בנוגע לביקורת על הקואליציה על כך שהיא תוכל לחוקק כל חוק כחוק יסוד ובג"ץ לא יוכל לפסול אותו, שלדבריו היא "הכי גדולה והכי מוצדקת", המתווה הזה "עושה סדר ומבדיל בין חוק יסוד לבין חוק רגיל. נושא שהוא כרגע פרוץ לחלוטין".
בניגוד לשיקלי, שר המשפטים לשעבר ח"כ גדעון סער (המחנה הממלכתי) הביע התנגדות נחרצת למתווה. בציוץ בטוויטר, כתב סער כי "קל להבין מדוע מתווה פרידמן (אגב- המתווה השני שלו בשבועות האחרונים) מוצא חן בעיני לוין ורוטמן: פוליטיזציה של בחירת השופטים. רף גבוה וקיצוני לביקורת שיפוטית. ייעוץ משפטי שאינו מחייב את הממשלה. רק מתקשה להבין מדוע יש שבוחרים לכנותו 'פשרה'. אותה הגברת באדרת פורימית!".
אלהרר, לעומת שיקלי וסער, לא התייחסה למתווה כזה או אחר, ואמרה כי "אני לא מכירה הצעה רצינית או משהו רשמי. אני מכירה כל מיני הדלפות. הדבר הבסיסי ביותר שאני לא שומעת הוא רצון אמיתי". עם זאת, אלהרר כן התייחסה בעקיפין לדבריו של איילנד על כך ש"ההבדל בין היוזמה הזו להרבה אחרות - שפה לא אנחנו יזמנו - נענינו לפנייה של מובילי הרפורמה, לוין ושמחה רוטמן". לדבריה, גם חברי הקואליציה "לא מאמינים שההצעה שהם הביאו היא הצעה טובה. הם פנו לכל מיני גורמים שיביאו הצעות לתיקון. אז מה הבעיה? תעצרו רגע. פשוט תעצרו".
בכל מקרה, נדמה שלא רק הסכמה על מתווה כזה או אחר עומדת בבסיס הקושי להגיע לפשרה, אלא המתיחות הגוברת בין המחנות וההסלמה בשיח. בתגובה למחאות אנשי המילואים על המהפכה המשפטית, במסגרתן הודיעו חלקם כי לא יסכימו להתייצב לשירות או לאימונים, שרים מהליכוד פתחו במתקפה חריפה.
השרה גלית דיסטל אטבריאן כינתה השבוע את 37 הטייסים מטייסת 69 "טייסים על תנאים", והאשימה כי "הם לא פטריוטים. לא מלח הארץ. לא ציונים. לא מטובי בחורנו. לא אנשים נפלאים. לא עמישראל. טייסים שמתנים את ביטחון האזרחים בתוצאות הבחירות הם נפולת של נמושות". השר שלמה קרעי אף הגדיל וכתב בציוץ בטוויטר כי אלו שהודיעו כי לא ישרתו במילואים במקרה שהמהפכה המשפטית תושלם הם "סרבנים מחוצפים", ואמר להם: "עם ישראל יסתדר בלעדיכם, לכו לעזאזל".
ראש הממשלה בנימין נתניהו מתח אמש ביקורת על אמירות השרים, וציין בשיחה עם שרים בליכוד כי "הסרבנות היא תופעה מסוכנת וצריך להתנגד לה בכל תוקף. אבל גם כשעושים זאת, וגם בלהט הרוחות, צריך לעשות זאת בגבולות השיח הענייני. המשימה של כולנו היא לנסות להרגיע את הרוחות ולא להלהיט אותן, וזה חל על כולם בלי יוצא מן הכלל".
לעומת נתניהו, ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) דווקא עומדת מאחורי דיסטל אטבריאן וקרעי. "יש לי ראש ממשלה שדואג מאוד לעם ישראל יומם ולילה, ובתור שכזה הוא מופקד גם על אמירות שיחזקו ויאחדו את העם, וזה בסדר שהוא קורא להרגעת הרוחות", אמרה גוטליב באולפן ynet. "לצד זאת, אני מחזקת את חבריי בשולחן הממשלה ואת חבריי לקואליציה שמדברים מדם ליבם כשתופעת הסרבנות מקוממת אותנו ומפחידה אותנו ומטרידה אותנו. אני לא מכבסת מילים ולא מחפשת מילים מנומסות, ואני בטח ובטח שלא אחלק ציונים לאמירות".
"בלי בית המשפט, נשים יסולקו מהדרך"
על רקע הדיבורים המתמשכים על המהפכה המשפטית, המחאה, ומאמצי הפשרה, כמעט קל לשכוח שהיום מצוין יום האישה הבינלאומי. המהפכה המשפטית עשויה להשפיע על תחומי חיים רבים, ובין היתר היא עלולה להשפיע גם על מעמד האישה. מיכאלי אמרה היום ב-ynet radio כי "הראשונות להיפגע מהחקיקה תהיינה נשים".
לדברי מיכאלי, "כמו שאנחנו רואות בממשלה הזאת, גברים דתיים רואים את עצמם כבעלי זכות ראשונים על כל דבר. יש שם אנשים שאומרים בצורה מפורשת שנשים לא צריכות לשרת בצבא, אלא רק להתחתן ולעשות ילדים. זה אנשים שמנהלים הרבה מאוד זמן מאבק נגד שילוב נשים בצה"ל, ובפרט נגד נוכחות של נשים במקום שבו משרתים חיילים דתיים". היא ציינה כי "ברגע שלא יהיה בית משפט שיכול לשים לדבר הזה גבול, אז נשים פשוט תסולקנה מהדרך. אנחנו במדרון שהוא מאוד תלול".
יו"ר מפלגת העבודה התייחסה בהקשר הזה גם לסערה סביב הצעת החקיקה שנוגעת להחמרת הענישה על "לבוש לא צנוע" בכותל, וציינה כי "נכון שזה לא עבר עדיין וכרגע נתניהו הודיע שזה לא יעבור, אבל גם את חוק הלאום הוא התחיל לקדם 10 שנים לפני שהוא העביר אותו בכנסת".
גם אלהרר התייחסה באולפן ynet ליום האישה, והזכירה את התערוכה שמפלגתה יזמה בכיכר הבימה בתל אביב לכבוד המאורע. התערוכה, שנקראה "רק אתן תחליטו אם יש עתיד לנשים בישראל", התייחסה גם כן ל"סכנה האורבת לעתידן של נשים בישראל, לזכויותיהן ולפוטנציאל של ילדות צעירות להגשים את החלומות שלהן ואת שאיפותיהן" בעקבות המהפכה המשפטית.
התערוכה מתקיימת במסגרת קמפיין שנוצר באמצעות טכנולוגיית בינה מלאכותית, ומציג סדרה של ילדות צעירות בעמדות מפתח. לדברי המפלגה, "קריטי כי החברה הישראלית תכיר בכך שההפיכה המשטרית והליכי החקיקה הדורסניים נגד הדמוקרטיה הישראלית המקודמים בימים אלה על ידי ממשלת ישראל, יפגעו ישירות בזכויות נשים בישראל".