על רקע המתיחות הגדולה בין רוסיה למערב, מתיחות שבמסגרתה מוסקבה נפנפה שוב ביכולותיה הגרעיניות, רשת BBC פרסמה היום (ג') ריאיון חריג למדי עם עריק מהצבא הרוסי שחשף סודות מהבסיס שבו שירת – ובו מאוחסנים כלי נשק גרעיניים. הוא טען בין היתר כי הכוחות הגרעיניים הרוסיים הוכנסו לכוננות מבצעית כבר ביום הראשון לפלישה הרוסית לאוקראינה ב-24 בפברואר 2022, עוד לפני שהנשיא ולדימיר פוטין הכריז על כך פומבית שלושה ימים לאחר הפלישה.
מלחמת רוסיה-אוקראינה – עוד כותרות:
• ועכשיו – רוסיה מגייסת תימנים למלחמה באוקראינה: "חתמתי על חוזה ברוסית. עבדו עליי"
• הטיל ההיפרסוני "הבלתי מיורט" של פוטין, וראש הקרב שמתפצל ל-36 פצצות
• אחרי אישור הטילים: ביידן יספק גם מוקשים לאוקראינה
• פוטין מאיים בגרעין: "תבינו, תגובה היא דבר בלתי נמנע" | 1,000 ימים למלחמה, תמונת מצב
"לפני כן, היו לנו רק תרגילים. אבל ביום שבו המלחמה החלה, כלי הנשק היה במוכנות מלאה", אמר העריק ששירת לפי BBC כקצין במתקן גרעיני סודי ביותר ברוסיה. "היינו מוכנים לשגר את הכוחות הימיים והאוויריים, ובאופן תיאורטי להוציא לפועל תקיפה גרעינית", הוסיף העריק – שהתראיין תחת השם הבדוי אנטון, ממדינה מחוץ לרוסיה. זהות המדינה נשמרה בסוד על-ידי BBC, לדברי הרשת הבריטית כדי לשמור על ביטחונו.
אנטון טען כי במהלך הכוננות הגרעינית המיוחדת שהחלה עם פרוץ המלחמה, והסתיימה לדבריו רק אחרי שבועיים או שלושה, היחידה שלו הייתה כלואה בתוך הבסיס. "היה לנו רק את הטלוויזיה הרוסית הממלכתית. לא ידעתי מה המשמעות של כל זה. ביצעתי באופן אוטומטי את חובותיי. לא נלחמנו במלחמה, רק שמרנו על כלי הנשק הגרעיניים", הוא הדגיש. אנטון היה חלק מיחידת האבטחה בבסיס, שתפקידה היה לשמור על הנשק הגרעיני שאוחסן בו: "היו לנו כל הזמן תרגילים. זמן התגובה שלנו היה שתי דקות", אמר, לפי BBC בנימה מסוימת של גאווה.
ההתנהלות בבסיס הייתה תחת תנאי בקרה נוקשים ביותר: "זה מקום סגור, אין שם שום זר. אם אתה רוצה להביא את ההורים שלך לביקור, אתה צריך להגיש לשירות הביטחון FSB בקשה שלושה חודשים מראש". תפקידו של אנטון היה בין היתר להבטיח שאף חייל בבסיס לא מכניס לשם טלפון סלולרי. "יש כל הזמן בדיקות ובחינות עם גלאי שקר, לכולם", ציין – אך מנגד לדבריו גם השכר של החיילים, כולם אנשי קבע מקצוענים ולא מגויסי חובה, הוא גבוה בהרבה ביחס למקצועות אחרים בצבא. "הכוחות לא נשלחים למלחמה. הם שם כדי להרתיע או כדי להוציא לפועל תקיפה גרעינית".
לרוסיה, נזכיר, יש על-פי ההערכות את מספר ראשי הקרב הגרעיניים המבצעיים הגדול ביותר בעולם – 4,380 – לעומת 3,708 לארה"ב. מתוך אותם ראשי קרב רוסיים, רק 1,700 פרוסים בפועל וערוכים לשיגור מהיר – ובמספר דומה מחזיקות יחד ארה"ב ובעלות בריתה בנאט"ו (כלומר בריטניה וצרפת). מומחים שונים במערב הטילו בעבר ספק בכשירות של מערך ההרתעה הגרעיני של רוסיה, וחלקם טענו שאולי חלק מראשי הקרב מיושנים כל כך, עוד מהעידן הסובייטי, כך שאינם פעילים עוד.
עשית צרות? תישלח לחזית כ"בשר תותחים"
בריאיון עמו אמר אנטון שהטענות הללו אינן נכונות ונובעות מנקודת מבט פשטנית מדי של אותם מומחים מערביים. "ייתכן שיש כמה דגמים מיושנים של כלי נשק באזורים שונים, אבל לרוסיה יש ארסנל גרעיני עצום, כמויות אדירות של ראשי קרב, עם סיורים קבועים באוויר, בים וביבשה". לדברי הקצין העריק, כלי הנשק הגרעיניים של רוסיה מבצעיים והעבודה על שמירת כשירותם לא פוסקת אפילו לא לדקה אחת.
אנטון סיפר כי סולק מתפקידו בבסיס הגרעיני אחרי שהביע עמדה פומבית נגד המלחמה באוקראינה. לדבריו עשה זאת כי קיבל "פקודה פלילית" שבמסגרתה נדרש לערוך הרצאות לחייליו ולהסביר להם שאזרחים אוקראינים הם לוחמים לכל דבר – ושלפיכך "יש להשמידם". הוא אמר שהיה זה "קו אדום" מבחינתו: "אמרתי שלא אפיץ את התעמולה הזו". בעקבות זאת ננזף על ידי מפקדיו, הועבר לגדוד קרבי רגיל באזור אחר של רוסיה – ונאמר לו כי יישלח להילחם באוקראינה. בעבר, יצוין, כבר עלו טענות שעריקים רוסים או "עושי צרות" אחרים נשלחו לחזית ונאלצו להשתתף בגלי תקיפה ראשונים על האויב – וכך למעשה הוקרבו כ"בשר תותחים".
לפני העברתו לחזית, אנטון מספר כי חתם על הצהרה שבה סירב לקחת חלק במלחמה ובעקבות זאת נפתח נגדו הליך פלילי. ב-BBC מציינים כי הוא הציג לרשת מסמכים המאשרים את העברתו לגדוד הקרבי ואת פרטי התיק הפלילי שהתנהל נגדו. בשלב זה החליט לברוח מרוסיה, בעזרת ארגון המסייע לעריקים מהצבא הרוסי. אנטון בטוח שלא היה מצליח לעשות זאת אם היה מנסה לברוח ישירות מהבסיס הגרעיני שבו שירת, בשל האבטחה הקפדנית שם של ה-FSB, וכי דווקא בגלל שהועבר לגדוד קרבי פשוט הבריחה שלו הייתה אפשרית.
כעת, אנטון עוזר לעריקים אחרים, ואומר כי חשוב לו שהעולם יידע שחיילים רוסים רבים מתנגדים למלחמה. בארגון "אידיטה לסום" ("לך דרך היער" ברוסית) דיווחו כי מדי חודש פונים אליו לעזרה 350 איש, בעיקר כאלו שמבקשים להימנע מגיוס. אנטון אומר כי הוא מודע לסכנה הרבה שהוא נתון בה בשל הסיוע שלו לעריקים אחרים, אך לדבריו מאז שעזב את רוסיה ממילא חיפשו אחריו שירותי הביטחון הרוסיים. "אני נוקט אמצעי זהירות, אני עובד בצורה אפורה ולא מופיע בשום מערכת רשמית", אמר – וציין גם כי אינו יכול יותר ליצור קשר עם חבריו בבסיס הגרעיני: "הם חייבים לעבור בדיקות גלאי שקר, וכל קשר איתי עלול להביא לפתיחת תיק פלילי".
הריאיון החריג עם העריק הרוסי מתפרסם על רקע ההסלמה בימים האחרונים במלחמה, הסלמה שבמסגרתה פוטין אף שינה את הדוקטרינה הגרעינית של ארצו – מסמך רשמי המפרט את התנאים שבמסגרתם יכולה מוסקבה לשקול לפתוח במתקפה גרעינית – וכעת היא מאפשרת להגיב במתקפה גרעינית גם על מתקפה קונבנציונלית "מסיבית" מצד מדינה שאינה גרעינית, בתנאי שזו מגובה על ידי מדינה גרעינית – רמז כמובן לאוקראינה, שנתמכת על ידי ארה"ב, בריטניה וצרפת.
פוטין חתם על שינוי הדוקטרינה הגרעינית של רוסיה יומיים בלבד לאחר שהנשיא האמריקני היוצא ג'ו ביידן אישר לאוקראינה לתקוף בעומק רוסיה עם טילים אמריקניים ארוכי-טווח. בהמשך גם בריטניה וצרפת העניקו לקייב אישור להשתמש בטילי שיוט מתקדמים שלהן במתקפות בתוך רוסיה, ופוטין המשיך לאיים עם שיגור דרמטי של טיל חדש ו"ניסיוני" שפגע במפעל ביטחוני בעיר דניפרו במרכז אוקראינה. הטיל, "אורשניק", מסוגל לפי רוסיה להגיע לטווח של 5,000 ק"מ – כלומר לאיים על כל אירופה – ובאופן תיאורטי לשאת גם ראשי קרב גרעיניים. בנאום טלוויזיוני מיוחד ביום חמישי איים הנשיא הרוסי על מדינות במערב שיסייעו לאוקראינה לתקוף מתקני צבא רוסיים, ואמר כי למוסקבה הזכות להגיב "בצורת מראה" עם פגיעה במתקנים של אותן מדינות מערביות.
עוד איום רוסי, ובליץ כטב"מים איראניים
ממוסקבה נשמעו גם היום איומים גרעיניים, על רקע דיווח שפורסם בשבוע שעבר ב"ניו יורק וטיימס" ובו נטען כי גורמים מערביים מסוימים – שזהותם לא צוינה – הציעו לנשיא ביידן להעביר לאוקראינה כלי נשק גרעיניים, אף שהדבר ייחשב כמובן להסלמה חסרת תקדים. הבוקר הגיב לכך בחריפות הנשיא הרוסי לשעבר דמיטרי מדבדב, מקורבו של פוטין שמכהן כיום כסגנו במועצה לביטחון לאומי. "פוליטיקאים ועיתונאים אמריקנים דנים ברצינות בהשלכות של העברת נשק גרעיני לקייב", כתב מדבדב בפוסט בערוץ הטלגרם שלו. הוא הזהיר שמבחינת מוסקבה מהלך שכזה ייחשב להיערכות למתקפה גרעינית כלפיה – וכי תחת הדוקטרינה הגרעינית החדשה, עצם העברת כלי נשק גרעיניים עשויה להיחשב למתקפה על רוסיה.
בינתיים, הלחימה בין רוסיה לאוקראיה נמשכת כל העת. הבוקר דיווחה קייב על מתקפת הכטב"מים הגדולה ביותר עד כה ששיגר לעברה צבאו של פוטין. לפי חיל האוויר האוקראיני, במתקפה הלילה שוגר מספר שיא של 188 כטב"מים מדגם "שאהד" האיראני ודגמים אחרים, כשמתוכם יורטו ישירות 76 ב-17 אזורים שונים. 95 כטב"מים נוספים נפלו כנראה בשל אמצעי שיבוש אלקטרוני שמפעילים האוקראינים. לא דווח על נפגעים, אבל לפי הרשויות נגרם נזק לכמה מבני מגורים ול"תשתיות חיוניות". בבירה קייב דווח על כמה פיצוצים במתקפה שנמשכה שם חמש שעות, ולפי הרשויות בעיר 10 כטב"מים יורטו בשמיה – ללא נזק.
בחזית עצמה, הרוסים ממשיכים לדווח על התקדמות איטית אך הדרגתית – ובצהריים טענו כי כבשו את הכפר קופאנקי שבמחוז חרקוב בצפון-מזרח אוקראינה. בשבועות האחרונים דווח על התקדמות בקצב מואץ של הצבא הרוסי בחבל דונבאס שבמזרח אוקראינה, אבל גם על מחוז חרקוב מגבירה רוסיה את הלחץ הצבאי – באזור שמרובו היא נאלצה לסגת במתקפת-נגד אוקראינית מפתיעה ב-2022. קייב כבשה גם שטחים נרחבים במחוז קורסק הרוסי במתקפת-נגד מפתיעה עוד יותר באוגוסט האחרון, אבל כעת ריכז שם צבא רוסיה כוח עצום של קרוב ל-60 אלף חיילים – אלפים מהם צפון-קוריאנים – ומוסקבה הצליחה עד כה להחזיר לידיה לפחות 40% מהשטח שאיבדה בקורסק.
משרד ההגנה במוסקבה דיווח בצהריים כי בשלושת הימים האחרונים תקפה אוקראינה פעמיים יעדי הגנה אווירית של הצבא הרוסי במחוז קורסק – עם טילי ATACMS אמריקניים לטווח ארוך. נטען כי רוב הטילים יורטו, אך בשתי המתקפות כן נרשמו פגיעות מסוימות. מוסקבה, כך נמסר, נערכת ל"צעדי תגובה".
על ההתקדמות הרוסית בחזית מעיבים עדיין דיווחים על התנהלות קלוקלת ומשוחתת של מפקדים בצבא, והיום דיווחו כלי תקשורת רוסיים על מינוי מחליף לקולונל-גנרל גנאדי אנשקין, שפיקד על קבוצת הכוחות הדרומיים של הצבא הרוסי באוקראינה. הוא הודח לפי הדיווחים כיוון ששיקר על קצב ההתקדמות של כוחותיו. בלוגרים צבאיים רוסים, שנחשבים למקור מידע אמין למדי בכל הנוגע למתרחש בצד הרוסי במלחמה, טענו כי אנשקין הרבה לספק נתונים כוזבים למשרד ההגנה הרוסי בנוגע ליישובים שנכבשו – ובפועל נותרו תחת שליטה אוקראינית. על פי הדיווחים הבוקר, למחליפו מונה לוטננט-גנרל אלכסנדר סנצ'יק.
המהלכים האחרונים מתחוללים כשברקע מקווים מוסקבה וקייב לחזק את מעמדן בשטח לקראת חזרתו לבית הלבן של הנשיא האמריקני הנבחר דונלד טראמפ, ולהשיג כמה שיותר "קלפי מיקוח" עבור המשא ומתן שטראמפ מבטיח לפתוח בו – כדי לסיים במהירות את המלחמה העקובה מדם. בצהריים התייחס לאפשרות של משא ומתן ראש שירותי הביון הזרים של רוסיה (SVR), סרגיי נרישקין, וטען כי לרוסיה יש כעת את היד העליונה בשדה הקרב. הוא הביע התנגדות מוחלטת ל"הקפאה של הסכסוך", ואמר שמוסקבה מעוניינת בשלום ארוך טווח – ופתוחה למשא ומתן שבו יהיה צורך לפתור את בעיות השורש של הסכסוך. רוסיה, נזכיר, דורשת לשמור על השטחים שכבשה באוקראינה ושקייב תזנח את שאיפתה להצטרף לברית נאט"ו.