"אבא סמ"רשלך היה אמור ללוות אותך לחתונה, לא לקבר"
סמל יוסף דסה ז"ל
מאות ליוו למנוחות את סמל יוסף דסה ז"ל, לוחם חטיבת הנח"ל שביקש לשרת יחד עם חברו הטוב סמל דניאל לוי ז"ל, נפל יחד איתו ונקבר בצמוד אליו. דסה נפל בסוף השבוע בתקרית המטען בשכונת זייתון שבעזה.
"איך ממשיכים לחיות עכשיו? אני באמת שואלת. כי משפחה זה ביחד, אחד נופל – כולם נופלים", ספדה מולו דסה, קרובת משפחתו. "כשראיתי תמונה שלך עם המילים ז"ל סירבתי להאמין. לא יודעת איך אפשר להמשיך את החיים בלעדיך".
אמטבה דסה, שגידלה את יוסף לאחר שאימו נפטרה כשהיה ילד באתיופיה, ספדה לו: "בפעם הראשונה שפגשתי אותך קיבלת אותי באהבה כאילו אני אמא שלך. היית הילד הכי חברותי שיש, כולם אהבו אותך, אין מקום שלא נכנסת וכולם התאהבו בחיוך שלך. חיכיתי כל כך לחתן אותך. אמרת לי 'הכול יגיע בזמן שלו', הבטחת שאני אהיה לראשונה סבתא. אמרת לי 'אל תפחדי, אל תדאגי, אני לא לבד שם'. אתה החיים שלי, אתה לא רק הגיבור שלי, אלא של מדינה שלמה".
שמואל אגאטו, חברו של יוסף וקרוב משפחתו, ספד: "היית דם מדמי, בן-דוד שהיה כמו אח קטן. הייתה בך שמחת חיים וחיוך נהדר. עלית בגיל צעיר, יתום מאם ורצית לשרת בקרבי. אביך לא הסכים, אבל אתה נאבקת והתגייסת לקרבי, כמו שרצית". בן דוד נוסף ספד: "כמה שזה כואב, אני שמח בשבילך. אתה סוף כל סוף מתאחד עם אמא שלך. אבא שלך היה אמור ללוות אותך לחתונה ולא לקבר".
"מה עוזר לי שקוראים לך גיבור?"
סמל דניאל לוי ז"ל
שעה מאוחר יותר התכנסו שוב בבית העלמין הצבאי בקריית אתא אלפי בני אדם, הפעם כדי ללוות בדרכו האחרונה את סמל דניאל לוי ז"ל. דניאל נפל יחד עם חברו מילדות יוסף דסה ז"ל בתקרית המטען בשכונת זייתון שבעזה, ונטמן סמוך אליו. "אמרת לי לפני שנכנסת לעזה 'הכול יהיה בסדר, אין לך מה לדאוג אמא. אני כאן עם כל החברים שלי, ועם החבר הכי טוב שלי שהוא כמו אח שלי' – זה יוסף, שקבור לידך", ספדה בבכי האם סיגל.
"אני לא רוצה לקרוא לך גיבור, כי גיבור זה של המדינה שנלחמת עבורה. הייתי מעדיפה שתהיה הילד שלי דניאל, ולא גיבור", הוסיפה האם. "מה עוזר לי שקוראים לך גיבור? אתה כבר לא איתנו. תשמור עלינו מלמעלה".
האב דוד ספד לבנו: "אלוהים, אני שולח אליך מלאך, תשמור לי עליו. דניאל שלי, לאן הלכת? איפה אמצא אותך שוב? אני מסרב להאמין שאתה רחוק כל כך. אהוב שלי, ילד, החבר הכי טוב שלי, ילד של שמחה בבית. ידעתי שאתה תוביל אותי ולא אני אותך".
"פחדנו עליך, אמרנו שתסרב, אבל רצית ליטול חלק ולהטביע חותם. עילי, אחיך בן השלוש, רוצה כל הזמן להתקשר אליך ולדבר איתך", הוסיף האב. "תכננת לבוא אתמול למשחק של הפועל תל אביב. לא הגעת למשחק אבל תמונתך התנוססה באצטדיון בלומפילד. 27 אלף אוהדים קמו ומחאו לך כפיים. אתה ויוסף הייתם אחים, גם במותכם, לנצח תהיו ביחד".
האחות בת-אל נפרדה בדמעות: "במקום לבכות בחתונה שלך, אני עומדת פה ובוכה בהלוויה שלך. היית היהלום של הבית, היית אחי הקטן שלפעמים היה הגדול. אלוהים הוציא לנו את הפרח הכי יפה מהעציץ".
"איבדתי את החצי השני שלי"
סמל איתי לבני ז"ל
מאות הגיעו לבית העלמין הצבאי קריית שאול שבתל אביב כדי ללוות למנוחות עולמים את סמל איתי לבני ז"ל, לוחם הנח"ל בן ה-19 מרמת השרון, שנפל בסוף השבוע בתקרית המטען בשכונת זייתון שבעזה. "אתמול ארגנו ערב לכבודך בבית הספר ובאתי עם הנעליים שלך, אלו שקנינו ביחד. לא הצלחתי לצעוד בנעליים שלך, לא יכולתי להיכנס לנעליים שלך", ספד אחיו התאום יואב.
"לעולם לא אוכל למלא את החור שהשארת לי בלב, אף אחד לא יוכל למלא", הוסיף בבכי האח. "אתה אדם מדהים, מוכשר ומצחיק ולנצח תישאר איתי. אתה גיבור, חייל מובחר. אני מצטער שלא הייתי שם לשמור עליך, היית כל כך גאה במה שעשית, ואני הייתי גאה בך. צה"ל איבד את אחד מטובי חייליו ומפקדיו לעתיד. איבדתי את החצי השני שלי, לנצח תישאר בלב שלי".
הדוד אורי ספד גם הוא: "האוזניים מסרבות לשמוע, העיניים מסרבות לראות והנפש מסרבת להבין. הנורא מכול אכן קרה. ילד שבסך הכול תשעה חודשים בצבא נפל בקרב. איך ממשיכים מכאן? איתי היקר שלנו, ילד טוב וחכם וצנוע. אני זוכר את ההתרגשות כשהתאומים נולדו. אני מנסה להיאחז בזיכרונות, מסתכל בתמונות. איתי, אתה עכשיו במקום אחר, אבל תמיד תהיה לנצח בלב שלנו, הלוואי שנהיה ראויים לך".
"התברכת להיות טוב בהכול, תמיד לקחתי ממך השראה. היית בן אדם", ספד חברו הקרוב ג'וליאן. "לקחת דברים בפרופורציה והיה לך הומור שנון. נועדתי להכיר אותך, לא היית סתם חבר, היית אח שלי. לא מאמין שלא אראה אותך שוב, אין אף אחד שיוכל למלא את המחסור שלך".
"היית המתאים ביותר"
סמל ארמיאס מקוריאו ז"ל
מאות ליוו למנוחות את סמל ארמיאס מקוריאו ז"ל, לוחם הנח"ל מבאר שבע שנפל בתקרית המטען בשכונת זייתון שבעזה. "אח שלי, הנשמה שלי, דם מדמי, לעמוד פה ולהקריא את ההספד שלך זה לא משהו שחשבתי שאעשה, ועוד בגיל כל כך מוקדם", ספד בבכי אחיו איינאו.
"מעבר לזה שאתה אח שלי, אתה גם החבר הכי טוב. כל כך הרבה אנשים באו לפה, לתת לך כבוד אחרון על כל מה שעשית בשבילי ובשבילם. אם ישאלו מי אתה, כולם יגידו חבר אמת", הוסיף האח. "אח שלי, אני אוהב אותך. אני יודע שנפלת עם חיוך וגאווה, אפילו מבלי לראות אותך, פשוט כי זה מי שאתה. תמיד נאמן לעקרונות של המשפחה. אח שלי, נוח על משכבך בשלום, אנחנו ניפגש. תבוא לבקר אותי בחלומות, אל תשאיר אותי לבד".
נציג הצבא, אל"מ עודד בר-מעוז, הקריא בהלוויה דברים שכתב מפקדו של ארמיאס, שנפצע בתקרית: "ידעת מה חשוב באמת. היית הצמד שלי באותה תקרית, הלכת אחריי. ארמיאס, היית אמור ללכת לקורס מ"כים, היית המתאים ביותר".
"בסך הכל יממה לפני יום הזיכרון"
סמ"ר אריאל צים ז"ל
מאות ליוו למנוחות את סמ"ר אריאל צים ז"ל, לוחם נח"ל בן 20 ממודיעין, שנפל בסוף השבוע בהיתקלות עם מחבלים ברצועת עזה. "אריאל אחי הקטן והאהוב, בסך הכל יממה לפני יום הזיכרון", בכה בכאב אחיו יעקב.
"כל שיחה איתם הייתה 'תשמור על עצמך'. האמנו שהכל יהיה בסדר. שרדת את התמרון הראשון והשני, חזרת הביתה בריא ושלם וקצת עייף", הוסיף האח. "עכשיו, המשפחה הקטנה שלנו שילמה את המחיר הכי גדול שיש. אתה החלל מספר 620 של צה"ל במלחמה הזאת. לפחות כרגע, אני עדיין לא מבין את המילה חלל ואת ההצטרפות למשפחה הגדולה והכואבת".
חבריו למכינת ארז סיפרו שאריאל לא היה מוכן להשלים עם העובדה שלא יתגייס לשירות קרבי בגלל פרופיל נמוך. הם תיארו כמה התאמץ כדי לחזור לכושר, להעלות פרופיל – ולא היה מאושר ממנו כשהוחלט שיתגייס לנח"ל. אחד מחבריו למכינה סיפר בבכי על השיחות ביניהם באותם ימים.
"הייתה לו פציעה והודיעו לו שלא יתקבל לקרבי, למרות זאת ראיתי אותו מתאמן. אחרי שעשינו אימון שאלתי אותו למה, הוא אמר 'יש לי חלום, אני רוצה לעשות שירות משמעותי'. עכשיו עשית את השירות הכי משמעותי, והמסע שלך הסתיים", ספד החבר.
אחד מחבריו למחלקה הקריא דברים שכתבו שאר הלוחמים, שעדיין נלחמים ברצועת עזה. "זכינו שאריאל התגייס איתנו ועשה איתנו חלק מהמסלול. אריאל היה בן אדם מיוחד, טוב לב, תמיד רצה לעזור ולחזק את האחרים עם שמחת החיים שלו. עם רצון מטורף הוא ידע להתנתק מכל רעשי הרקע ולעשות ולתת את כל מה שיש לו במטרה שהוא הציב לעצמו".