שכול בלתי נגמר: סג"מ פדיה מרק ז"ל, לוחם בפלס"ר גבעתי, בן 22, נפל בקרבות הקשים מול מחבלי חמאס בעזה. הוא נהרג לאחר שטיל נ"ט שוגר ופגע בנגמ"ש הנמ"ר, תקרית קשה בה נפלו שבעה לוחמים נוספים. בהצהרת המשפחה, ספדה לו אחותו אורית: "פדיה חיכה כל החיים להיות בצבא, הוא תמיד אהב את הארץ והמשפחה הייתה מעל הכול, הוא היה מחזק אותנו". אחותו שירה אמרה: "גבורתו בקרב הייתה מדהימה, אבל פדיה היה גיבור גם יום-יום, מאז הפיגוע הנורא שבו אבא נרצח ואמא נפגעה". הלווייתו תיערך הערב (ד') בהר המנוחות בירושלים, בשעה 19:00.
לפני 7 שנים: פדיה מרק מספר על הפיגוע שבו אביו נרצח
פדיה לא היה בבית מאז שמחת תורה. שבוע אחרי המלחמה, הוא שלח פרחים הביתה וביקש שיצרפו הודעה. האחות שירה בחרה להקריא את המילים ששלח למשפחתו, והוסיפה: "פדיה הצליח לחיות חיים מלאי משמעות, מלאי חוסן, מלאי עוצמה. אני מרגישה שלמרות המוות השלישי במשפחה שלנו אנחנו לא מפסידים, יש פה ניצחון כי פדיה נלחם מאהבה ולא משנאה".
האח יהושוע סיפר: "ביום ראשון אחרי השבת השחורה, בן דוד שלנו הגדול אלחנן קלמנזון נפל בקרב בבארי. הודיעו לכל המשפחה, ופדיה היה בלחימה בכפר עזה. היינו בטוחים שהוא יחזור הביתה להיות איתנו בשבעה, אבל לפדיה לא היה צל של ספק שהוא כמפקד נשאר עם החיילים שלו".
"פדיה נלחם להיות קצין, ונפל בקרב בגבורה יחד עם חייליו בעזה. והלב, מה איתו? אבא, שלומי, אלחנן - כולם מקבלים שם את פניו פדושקה. ואנחנו? נותרנו ריקים וחסרים. כבר אין בי מילים. 'ארץ אל תכסי דמך'", אמרה האחות אורית. במועצה אזורית הר חברון ספדו: "מודיעים בכאב גדול על נפילתו של פדיה מרק הי"ד, תושב עתניאל. פדיה נפל בקרב גבורה נגד מחבלי החמאס בעזה. אנו משתתפים בצערה הכבד של משפחת מרק, שלצערנו הרב, השכול לא זר לה".
בשנת 2016 נרצח אביו של פדיה, מיכאל (מיכי) מרק, בפיגוע ירי בדרום הר חברון, במהלכו רכב ובו מחבלים פלסטינים עקף את רכבה של המשפחה שנסעה על כביש 60, אז פתחו המחבלים באש כבדה לכיוונם. האמא, חוה, נפצעה אז קשה, וגם פדיה ואחותו תהילה, שהיו עימם ברכב, נפצעו במהלך הפיגוע. "ירו עלינו מהצד של אחותי, היא ישבה מצד שמאל שלי, ואז פתאום אבא לא זז יותר והאוטו התהפך", כך העיד אז פדיה שהיה רק בן 15. ב-2019 נהרג בתאונת אופנוע גם אחיו הגדול שלומי, ששירת גם הוא בגבעתי והמשיך לתפקיד בשירות הביטחון.
לפני שנתיים התגייס פדיה לשירות קרבי. כדי להגיע לתפקיד היה זקוק לאישור מיוחד מאמו. "ברור שאמא חששה", סיפרה אז האחות אורית, "אבל מבחינתנו אין מציאות אחרת. הגיוס לצה"ל הוא זכות והיה ברור מהתחלה שהם יבחרו להתגייס למרות כל מה שעברנו". פדיה שראה באחיו הגדול שלומי ז"ל מקור השראה ביקש להשתבץ לחטיבת גבעתי, בה שירת שלומי כמפקד פלוגה בגדוד שקד של החטיבה הסגולה. "כך אנחנו מנצחים את הטרור", אמרה אז האחות תהילה, "גם אני וגם אח שלי שהיינו קרובים למוות ולא יכולנו להגן על עצמנו מפני המחבלים - עוברים עכשיו רשמית אל הצד החזק והמנצח".
במהלך הטבח ביישובי העוטף ב-7 באוקטובר, נפל בקרבות מול מחבלי חמאס גם בן דודו של פדיה, אלחנן מאיר קלמנזון, ששירת כקצין במפקדת אוגדת איו"ש במילואים. לאחר שנודע לפדיה על מותו של אלחנן, ביקשו ממנו להגיע להלוויה ולהיות עם המשפחה, אך הוא סירב לעזוב את חייליו בקרב. פדיה החליט להישאר וללחום לצידם, ולמעשה לא חזר הביתה מאז תחילת הלחימה.
הסיפור הקשה של חוה מרק, ששכלה כל כך הרבה מבני משפחתה ושרדה את הפיגוע הקשה ההוא כמעט כנגד כל הסיכויים, הובא בשנה שעברה בריאיון מיוחד ב-ynet. היא סיפרה אז על תהליך השיקום הארוך שעברה לאחר שנפצעה אנושות ואיבדה עין, איך במשך שנה אחרי הפיגוע עוד הייתה משוכנעת שבעלה עדיין בחיים, ואיך התמודדה אז עם האבל.
על מותו של הבן, שלומי, סיפרה אז: "בשלב מסוים בדרך דיברתי עם ריבונו של עולם ואמרתי לו, 'אתה לא עושה לנו את זה שוב. אתה לא לוקח לנו אותו. שרק יחיה'. נכנסתי לשלומי לחדר, הוא היה יפה ושקט, נראה ישן. היינו שם כמה שעות. גם יוסי כהן, ראש המוסד (כהן הוא בן דודו של מיכי מרק ז"ל), הגיע ונכנס לראות אותו. אחרי כמה שעות חזרנו הביתה לנוח. הגענו שוב ביום ראשון בבוקר. מיד כשהתקרבנו לדלתות של המחלקה לטיפול נמרץ רץ אלינו רב מקומי ואמר לאמציה, שהוא כהן, שלא ייכנס; אז הבנתי ששלומי מת. זו הייתה טלטלה אדירה. כעסתי על ריבונו של עולם בטירוף, אמרתי לו, 'אתה פשוט הגזמת! מה אתה רוצה מאיתנו?' אמרתי לו, 'הרי היית יכול להציל אותו כמו שהצלת אותי'".
