כבר 30 שנה שהשקט שם נשמר, אבל אחרי חודשיים של מלחמה באוקראינה השכנה – ייתכן שמישהו מנסה לשבש אותו: בעולם הולך וגובר בימים האחרונים החשש מהמתרחש בחבל טרנסניסטריה הבדלני במולדובה, רצועת ארץ צרה שמתפרשת לאורך הגבול עם אוקראינה, אחרי שהרשויות הפרו-רוסיות בחבל הזה דיווחו על פיצוצים מסתוריים, וכן לאחר שבסוף השבוע גנרל רוסי הצהיר כי מטרת רוסיה היא לכבוש את כל דרום אוקראינה – וליצור מסדרון יבשתי ישיר מרוסיה אל החבל הזה.
בטרנסניסטריה שוכנים אלפי חיילים רוסים, חלקם כ"כוח שמירת שלום" לכאורה, ועוד לפני תחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה חששו הממשלה בקייב ובעלות בריתה במערב מהאפשרות שרוסיה תשתמש בהם על מנת לסייע לכוחות הפולשים – אולם עד עתה החשש הזה לא התממש. אלא שבעקבות אותם פיצוצים מסתוריים ביום שני וביום שלישי, הממשלה בקייב מאשימה שרוסיה מנסה לגרור את החבל למלחמה, ומנגד בקרמלין כבר משגרים רמזים על אפשרות של התערבות על מנת להגן על האוכלוסייה דוברת הרוסית שם. אז מהו החבל הזה בכלל, מה קרה שם, ולמה זה מעורר חשש כה רב? שאלות ותשובות.
מהו חבל טרנסניסטריה?
חבל טרנסניסטריה מכונה גם לעתים בשפות לועזיות טרנסדניסטריה, ומשמעותו "מעבר לנהר הדניסטר", החוצה בינו לבין שאר מולדובה. מהצד השני שלו, החבל מתפרש לאורך 400 ק"מ של גבול עם דרום-מערב אוקראינה. בחבל מתגוררים פחות מחצי מיליון בני אדם, ורובם דוברי רוסית, אם כי רבים מזהים את עצמם אתנית לא כרוסים, אלא כמולדובים ואוקראינים. לפי סוכנות הידיעות רויטרס, לחלק מתושבי החבל יש כמה אזרחויות: לכ-220,000 אזרחות מולדובנית, ל-240,000 אזרחות רוסית, ול-130,000 אזרחות אוקראינית.
הסכסוך בחבל הזה נחשב לאחד "הסכסוכים הקפואים" שנמשכים עוד מהתפרקות ברית המועצות – ומאז המלחמה העקובה מדם שפרצה שם ב-1992, השקט באזור נשמר. ניצני הסכסוך החלו עוד לפני התפרקות ברית המועצות, ב-1989: מולדובה, אז עוד כרפובליקה סובייטית, פעלה להפוך את השפה המולדובנית, שהיא למעשה רומנית, לשפה הרשמית שלה – מהלך שעורר חשש בקרב דוברי הרוסית בטרנסניסטריה. החבל הכריז על עצמאותו ב-1990, והעימותים שפרצו אז הסלימו לכדי מלחמה של ממש במרץ 1992. המלחמה נמשכה עד שהפסקת אש הושגה ביולי אותה שנה, ולפי ההערכות 700 בני אדם נהרגו בה.
כחלק מהסכם הפסקת האש ההוא, כוח רוסי בן 1,500 חיילים נשלח לאזור ומשמש, באופן רשמי לכל הפחות, ככוח שמירת שלום. ברויטרס מציינים שעוד 1,400 חיילים רוסים שומרים על מאגר נשק ענקי שנותר בחבל עוד מהתקופה הסובייטית. לחבל יש צבא משלו, שכולל כ-7,500 חיילים. לפי "ניו יורק טיימס", יחד עם כוחות הבדלניים המקומיים, מספר החיילים הכולל שם עומד על 12,000.
מאז אותה מלחמה בשנות ה-90 ממשיך החבל הבדלני לקרוא לפיצולה של מולדובה לשתי מדינות, ואף ערך משאל עם ב-2006, שבו יותר מ-97% תמכו בעצמאותו. משאל העם לא הוכר על ידי המערב, ולפי ארגוני זכויות אזרח השלטון שם אינו דמוקרטי, ומפעיל דיכוי פוליטי. החבל, שבאופן רשמי מכנה עצמו "הרפובליקה המולדובנית של פרידנסטרוביה", לא מוכר על ידי אף מדינה בעולם שחברה באו"ם – גם לא על ידי רוסיה עצמה.
במידה מסוימת חבל טרנסניסטריה נשאר "תקוע" בעידן הסובייטי: הדגל שלו עדיין מציג את סמל "הפטיש והמגל" מהעידן הקומוניסטי, פסלו של לנין עדיין עומד על תילו בעיר טירספול, בירת החבל, וכרטיסי אשראי בינלאומיים לא עובדים שם.
למרות זאת, יש לו חשיבות כלכלית רבה עבור שאר מולדובה, ובין היתר שוכנת בו תחנת הכוח הגדולה ביותר של מולדובה. "אם אתה מסתכל על המפה, אין לזה היגיון", אמר ל"ניו יורק טיימס" ויקטור פרלישוב, אנליסט בתחום האנרגיה. "היא נבנתה כך למקרה שבו מולדובה תנסה למצוא דרך משלה", הוסיף בהתייחסות לתקופה הסובייטית. ברויטרס דווח בעבר כי אף שבחבל הזה מתגורר רק שיעור קטן יחסית מאוכלוסייתה הכוללת של מולדובה, שעומדת על כ-3 מיליון איש, הוא אחראי לכ-40% מעוצמתה הכלכלית של מולדובה כולה.
מה קרה בחבל?
ביומיים האחרונים דיווחו השלטונות הבדלניים בטרנסניסטריה על שורה של פיצוצים מסתוריים, וכעת הם טוענים כי מקורם באוקראינה. הפיצוצים הראשונים אירעו שלשום לטענתם בבירת החבל טירספול, אז נפגע בניין השייך למשרד לביטחון המדינה. הרשויות שם טענו כי המתקפה נעשתה באמצעות שיגור רקטות כתף. אתמול הן דיווחו על עוד שתי מתקפות: אחת נגד מתקן תקשורת במרחק של 12 ק"מ מגבול אוקראינה, ושם לדבריהן ניזוקו אנטנות שסיפקו שידורים של הרדיו הרוסי. במקביל נטען כי נגרם נזק ליחידה צבאית באזור אחר, מבלי לפרט את טיב התקרית. במתקפות השונות, יש להדגיש, נמסר כי לא היו נפגעים.
12 צפייה בגלריה
האנטנות שניזוקו בטרנסניסטריה, לא הרחק מהגבול האוקראיני. פעולת חבלה, אבל של מי?
(צילום: AFP/ Transnistrian Interior Ministry )
נשיא החבל הבדלני, ואדים קרסנוסלסקי, האשים אתמול אחר הצהריים כי מאחורי האירועים האחרונים עומדת אוקראינה. "העקבות של המתקפות הללו מובילות לאוקראינה", טען לפי דברים שצוטטו בסוכנות הידיעות הרוסית TASS. "אני מניח שמטרתם של אלו שארגנו את המתקפה הזו היא לגרור את טרנסניסטריה לסכסוך". קרסנוסלסקי הודיע על צעדי ביטחון חדשים, שמטרתם לכאורה "להילחם בטרור", והעלה את רמת הכוננות ל"דרגה אדומה" למשך 15 ימים. במסגרת הצעדים הללו הוקמו מחסומים בכניסה לערים בחבל.
מה האינטרס הרוסי בטרסניסטריה?
לרוסיה כאמור חיילים רבים שמוצבים בטרנסניסטריה, בין אם כדי לאכוף שם את הסכם הפסקת האש או כדי לשמור על מאגרי תחמושת. מוסקבה לא מכירה אמנם בעצמאות החבל הבדלני – בניגוד לחבלים הבדלניים במזרח אוקראינה ובגאורגיה – אך היא נהנית מהשפעה גדולה בכל המתרחש שם. בין היתר, היא תומכת ברשויות בטרנסניסטריה מבחינה כלכלית על מנת לאפשר להן לתפקד: היא מספקת לחבל גז טבעי בחינם, ומסייעת בתשלום הפנסיות לתושביו.
בחבל כאמור מתגוררים דוברי רוסית רבים, ומוסקבה מצהירה שוב ושוב כי יש לה זכות מלאה להגן עליהם במדינות זרות. זו גם הייתה אחת הסיבות שבהן השתמשה כדי להצדיק את הפלישה לאוקראינה, שבה היא טוענת כי דוברי הרוסית בחבל דונבאס חוו לכאורה "רצח עם".
אמירה מדאיגה בנוגע לחבל השמיע בסוף השבוע הגנרל הרוסי רוסטאם מיניקייב, שאמר כי מטרת רוסיה ב"שלב השני" של המלחמה באוקראינה היא להשתלט על כל דרום המדינה, וכך ליצור מסדרון יבשתי רציף לא רק מרוסיה וחבל דונבאס אל עבר חצי האי קרים, שנכבש מידי אוקראינה כבר ב-2014 – אלא גם אל חבל טרנסניסטריה.
הגנרל הרוסי לא שכח כמובן את הצידוק ל"הגנה" על החבל הזה: הוא טען שגם שם סובלים דוברי הרוסית מ"דיכוי", אף שכאמור הוא נשלט על ידי בדלנים פרו-רוסים. עם זאת, משמעות אסטרטגית יותר למסדרון יבשתי רציף היא שכיבוש כל דרום אוקראניה ינתק את הממשלה בקייב מגישה לים – וכך יסב לה פגיעה כלכלית אנושה.
לא ברור אם דבריו של אותו גנרל רוסי משקפים את עמדתו הרשמית של הקרמלין. דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב מסר אמש כי מוסקבה מודאגת מהאירועים האחרונים בטרנסניסטריה, ושיגר מסר מרומז כשאמר כי מוסקבה מעוניינת "להימנע" מתרחיש שבו תידרש להתערב בנעשה בטרנסניסטריה.
12 צפייה בגלריה
עשן מיתמר אחרי מתקפה של צבא רוסיה באודסה. כיבוש העיר יהיה אתגר עצום בפני מוסקבה
(צילום: AFP)
כך או כך, פרשנים צבאיים מדגישים כי כלל לא ברור אם צבא רוסיה, שספג אבדות כבדות בקרבות על קייב וצפון אוקראינה, יכול להרשות לעצמו כעת קרבות גם בדרום-מערב המדינה – כשבמקביל הוא מתמקד בהרחבת שטחי השליטה של הבדלנים הפרו-רוסים במזרח, בחבל דונבאס.
אם מוסקבה תנסה בכל זאת להשיג את היעד שהציב אותו גנרל רוסי, הוא תידרש לכבוש את עיר הנמל הגדולה אודסה, ושם היא צפויה להיתקל בהתנגדות אדירה. למעשה, מציינים הפרשנים, רוסיה כבר ניסתה בתחילת המלחמה להגיע לאזור הזה – אך דרכה נחסמה בעיר נמל אחרת, מיקולאייב, שנמצאת באמצע הדרך בין העיר חרסון שנכבשה, לבין אודסה. מוסקבה עשויה אולי להיעזר בכוחות שלה שמוצבים כבר בטרנסניסטריה, אך בסוכנות AP מציינים כי היערכותם לקרב של אותם כוחות, שעד כה פעלו לאבטח מחסני תחמושת, כלל לא ברורה.
כיצב הגיבה מולדובה, וממה היא חוששת?
ממשלת מולדובה כינסה אתמול דיון חירום, שבסיומו הודיעה הנשיאה מאיה סנדו על הגברת הכוננות של הצבא שלה והרחבת הבדיקות והסיורים באזור הגבול עם טרנסניסטריה. היא טענה כי מאחורי הפיצוצים עומדים גורמים מסוימים בתוך החבל הבדלני – שתומכים במלחמתה של רוסיה נגד אוקראינה "ומעוניינים לערער את המצב באזור", כלשונה.
סנדו בת ה-49, האישה הראשונה שמכהנת כנשיאת מולדובה, פועלת בזהירות רבה מאז החלה הפלישה הרוסית לאוקראינה: מצד אחד ממשלתה גינתה את הפלישה וימים אחדים לאחר שהחלה הודיעה על כוונתה להצטרף לאיחוד האירופי, אך מנגד היא לא הצטרפה באופן מלא לסנקציות שהטיל האיחוד על רוסיה. אחת הסיבות לכך היא כנראה התלות האדירה של מולדובה – אחת המדינות העניות ביותר באירופה – ביחסים הכלכליים שלה עם רוסיה, ובפרט בתחום הגז: אף שגם מדינות אחרות באירופה תלויות בו במידה רבה, מולדובה מקבלת 100% מהגז שלה מרוסיה.
הזהירות הרבה שמגלה מולדובה בכל הנוגע לרוסיה החלה כבר עם הכרזת העצמאות שלה ב-1991, ובחוקתה מאז מעוגן ערך הניטרליות בעימות הגיאופוליטי שבין מוסקבה למערב – כשמשמעות הניטרליות הזו היא שאין ביכולתה של קישינב להצטרף לברית נאט"ו. עם זאת, בריאיון ל"ניו יורק טיימס" הביעה הנשיאה סנדו אכזבה מתוצאות הניטרליות שנוקטת ארצה: "אם תשאלו אותי האם הניטרליות הזו הולכת לגרום לנו להיות בטוחים, אני לא יודעת. זה לא עזר לנו לאורך שלושה עשורים בלשכנע את רוסיה להוציא את הכוחות שלה מהמדינה".
כיצד הגיבו באוקראינה ובמערב?
אוקראינה טענה כי הפיצוצים שאירעו בטרנסניסנטריה הם חלק מניסיון של רוסיה לערער את היציבות באזור – ולגרור את החבל הבדלני למלחמה נגדה. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר אמש כי "רוסיה מנסה להראות למולדובה מה יקרה אם המדינה תתמוך באוקראינה". לטענתו, מדובר ב"ניסיון נואש" לגרום לטרנסניסטריה לסייע ב"מלחמה כוללת" נגד ארצו.
גם בארה"ב הביעו דאגה מהמתרחש בחבל הבדלני. שר ההגנה האמריקני לויד אוסטין אמר אמש כי וושינגטון בוחנת את מקור הפיצוצים, אך ציין כי לפי שעה היא לא יודעת מה או מי עומד מאחוריהם. "אנחנו לא לגמרי מבינים על מה כל זה, אבל זה משהו שנהיה מאוד ממוקדים לגביו", הבטיח.
