עיריית תל אביב מקדמת תוכנית שאפתנית לשוויון מגדרי בתחבורה. במסגרות התוכנית - ראשונה מסוגה בישראל - מתכוונת העירייה להקים עשרות פרויקטים שיקדמו נשים בתחבורה הציבורית ובמרחב. כותבי התוכנית מציינים ששאבו השראה מתכניות שבוצעו בעולם כמו ונקובר, וינה, ברצלונה וברלין. במסגרת התוכנית מתכננת העירייה להנגיש את התחבורה והמרחב לנשים באמצעות תכנון התשתיות, התמקדות באופניים וקורקינטים, תחבורה ציבורית והגברת הייצוג הנשי. מתוך 28 פרויקטים שמקדמת העירייה - 10 תוקצבו וחמישה לא דורשים תקציב.
בעירייה מסבירים שתכנון תחבורה אינו נייטרלי ועל דפוסי ההתניידות משפיעים שיקולים מגדריים: כך למשל, בתוכנית צוין כי דפוס הניידות של נשים מאופיין בשרשור נסיעות: מהבית למוסדות החינוך, מרכזי קניות, עבודה, מרכזים קהילתיים ועוד; כך שנשים מבצעות יותר נסיעות ביום ולמרחקים קצרים יותר. כמו כן, נשים נוסעות יותר מחוץ לשעות השיא ולעיתים קרובות הן לא נוסעות לבד - אלא מלוות בילדים ובתלויים אחרים.
בתוכנית מצוין עוד כי גם הביטחון האישי משפיע על הניידות: נשים חשופות יותר להטרדות מיניות במרחב הציבורי ובתחבורה הציבורית. הן מדווחות יותר על תחושת חוסר ביטחון בהליכה לתחנה, בהמתנה ובנסיעה, נמצאות פחות במרחב הציבורי ומשתמשות פחות בתחבורה ציבורית בשעות הערב; תפיסת הסיכון גבוהה יותר ברכיבה על אופניים ועוד.
הנחות היסוד באות לידי ביטוי גם בנתונים שנאספו בעירייה שלפיהם רבע מהנשים בתל אביב-יפו נוסעות באופניים לעומת שליש מהגברים שרוכבים. גם שיעור השימוש בכלים אחרים כמו קורקינט נמוך משמעותי - 9% מהנשים לעומת 24% מהגברים. בתל אביב, בשונה מהמגמה הארצית, יותר נשים מגיעות לעבודה ברכב - 56% לעומת 50% מהגברים. בסקירת העירייה נכתב כי "הגברים מתניידים באמצעים נוספים למטרות יוממות כגון אופניים, אופנועים/קטנועים וקורקינטים - ובשיעורים גבוהים מאלו של הנשים".
במסגרת תכנון התשתיות העירייה תייצר פיילוט לתכנון תחנות רכבת קלה בראי המגדר באמצעות חיבוריות, קידום מרחב בטוח, שירותים ציבוריים מותאמים ובטוחים, התאמה לנוסעים עם ילדים, גיל שלישי ואנשים עם מוגבלות וכן יבחנו היבטי התחזוקה- תעסוקת נשים בתחנות, לחצני מצוקה ומצלמות. דו"ח של הפיילוט יוצג בסוף שנה זו.
גם מסופי התחבורה המתוכננים וולפסון והאוניברסיטה ייבחנו בראייה מגדרית דומה. בזמן הקרוב, תוך כחצי שנה, תהיה קליטה סלולרית ב-12 החניונים התת-קרקעיים העירוניים כדי להגביר בהם את תחושת הביטחון. כל הפרויקטים האלו תוקצבו.
בתכנון: הגברת הביטחון האישי באוטובוסים ושילוט מותאם מגדרית
בנוסף, במהלך 2022 מתכננת העירייה להקים מסלול להליכה, ריצה ורכיבה במזרח העיר ויתוכננו בו רמזורים להעדפת הולכי רגל, יוספו מראות, מצלמות, שילוט הכוונה ועוד וטיפול בצמתים הסואנים. אלא שפרויקט זה טרם תוקצב.
בעידוד הרכיבה על אופניים וקורקינטים תביחן תוכנית סלילת שבילי האופניים של העירייה בראי המגדר בהתאם לדפוסי התניידותן של נשים, ועד לסוף השנה יוצג תעדוף מגדרי שמביא בחשבון שבילים למוסדות חינוך, מרכזים קהילתיים, מרכזי בריאות ומקומות תעסוקה. אופניים עירוניים להשכרה יותאמו גם לנשים בגובה ממוצע של 1.61 מטר ויבוצע מחקר על נסיעת נשים בקורקינטים. התוכנית תקדם סדנאות רכיבה התאמת הכלים ועוד. בנוסף, יבוצעו הכשרות רכיבה לנשים בוגרות כדי לעודד רכיבה גם בגיל השלישי וסדנאות לאמהות להרכבת ילדים על אופניים. סדנאות והכשרות הרכיבה תוקצבו אך שינוי סדר העדיפויות בתכנית סלילת שבילי האופניים טרם תוקצבה.
בתחום התחבורה הציבורית תשתף העירייה פעולה עם משרד התחבורה להגברת הביטחון האישי באוטובוסים לרבות קמפיינים, הסברה וכריזה. אחד מהרעיונות הוא הורדת נוסעים ונוסעות בין תחנות העצירה בשעות החשיכה - פעולה שתחייב שינוי תקנות תעבורה. בתוכנית מצוין כי מודל כזה מופעל בטורנטו, קנדה. לפי הותכנית, מספר הנוסעות בשעת שיא בבוקר דומה למספר הנוסעות בשעת השפל בצהריים ולכן קוראים להגביר את הנגישות בשעות אלו למוקדי עניין שימופו בסקר. כמו כן יקודם קמפיין לנסיעה משפחתית באוטובוס. ואולם, פרויקטים אלו טרם תוקצבו ורבים מהם דורשים את פעילות משרד התחבורה.
במסגרת הפעולות להגברת הייצוג הנשי יובלטו נשים בפרסומים הקשורים בתחבורה, שילוט העירוני יותאם מגדרית ובשלב הראשון יוצבו 200 שלטים בדמות אישה רוכבת ברחובות העיר עד לסוף השנה ותיערך עבודה מול משרד התחבורה לשילוב נשים ודמויות א-מגדריות בתמרורים, פרסום שיעודד נשים לרכוב על אופניים, יצירת קהילת רוכבות ועוד. מרבית הפרויקטים תוקצבו.
מיטל להביצילום: עופר עבריכפי שצוין, לא כל הפרויקטים תוקצבו והתקציבים שכן ניתנו הם בחלקם לתכנון עתידי ועד לבשורה משמעותית יידרשו עוד שנים של עבודה. עם זאת, התוכנית מציגה שלביות הדרגתית למימושה. התוכנית, היעדים והאסטרטגיה בתחום המגדר לא הוצגו קודם לכן במרחב עירוני בישראל וגם משרד התחבורה לא הציג תוכנית דומה.
מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו הממונה על תחום התחבורה אמרה כי "תכנון עירוני ותחבורתי מתוך ראייה מגדרית הוא אחד מהכלים העיקריים שיסייעו לנו ביצירת שוויון הזדמנויות במרחב הציבורי, כי כשאנחנו מתכננות ומתכננים באופן הזה, אנחנו לא רק מתכננות ומתכננים מרחב ציבורי שמותאם ומונגש גם לנשים - אנחנו גם מנגישות אותו לילדות ולילדים שלהן, להורים שלהן ולבני ולבנות זוגן. תכנון שכזה הוא תכנון מכיל לכולן ולכולם".
לדבריה, "עד היום רוב התכנון התחבורתי נעשה לרוב על ידי גברים, ובאופן טבעי מוטה במידה רבה לטובת דפוסי ההתניידות של גברים. ניתן לראות זאת בממצאים שמראים את דפוסי התניידות השונים. לאור זאת, הגענו למסקנה שמערכת התחבורה שלנו חייבת להביא בחשבון את ההבדלים ובהתאמה את הצרכים המגדריים, כדי לצמצם דפוסים של אי-שוויון. היתרון הגדול של התוכנית העירונית הוא בעובדה שמדובר בתוכנית אסטרטגית שמלווה בתוכנית עבודה יישומית עם לוח זמנים, מה שאומר שאנחנו כבר בשלב שדברים מתחילים לצאת לפועל עוד השנה".
אפרת מייקין כנפו, מנהלת הרשות לחוסן עירוני ויועצת ראש העיר למעמד האישה, אמרה כי "לתפיסתנו הטיות מגדריות נמצאות בכל מקום, בכיתה, ברחוב, בתחרויות הספורט, בפעילויות התרבות, ובאופן שבו מתוכנן ומעוצב המרחב העירוני. מרכיבים רבים התורמים לאפליה נסתרים מהעין ומחייבים ראייה מגדרית רחבה ועבודת עומק על מנת לתקנם".
לדבריה, "התכנית האסטרטגית לקידום שוויון מגדרי נכתבה תוך עבודת מחקר מאומצת שכללה גם הליך מקיף של שיתוף ציבור ומתייחסת להיבטים שונים בחיי התושבות והתושבים: חינוך, ספורט, תרבות ואומנות, מרחב ציבורי ועוד. מטרת התוכנית היא להכניס את סוגיית השוויון המגדרי כחלק מתוכניות העבודה של כלל מחלקות וגופי העירייה ולתקן התנהגות מודעת ושאינה מודעת המנציחה אי שוויון מגדרי".
