ישעיהו רוזנברג, אביו של לוחם הימ"מ נעם רז ז"ל, נפטר אמש (יום חמישי) כמה שעות אחרי שכוחות הביטחון חיסלו את המחבל פעיל הג'יהאד האיסלאמי פארוק סלאמה, שהיה מעורב בתקרית שבה נהרג בנו. אריה רוזנברג, אחיו של נעם, סיפר כי "אבא חייך כשהנכד שלו, הבן של נעם, סיפר לו שהימ"מ חיסל את המחבל שהרג את נעם. כמה שעות אחר כך קיבלנו את הבשורה שהוא נפטר".
לדברי אריה, "אבא היה חולה, ויומיים לפני שנעם יצא לפעילות המבצעית האחרונה שלו הוא סעד אותו. היה להם קשר טוב, כיבוד ההורים היה מאוד חשוב לנעם". ביום שבת האחרון חגג ישעיהו יום הולדת 78, וכל הילדים והנכדים הגיעו אליו. הוא השאיר אחריו את רעייתו אסתר, ושלושה ילדים - אריה, יקותיאל, ולאה.
"אנחנו מאמינים שזה לא מקרי שהוא נפטר ביום שחיסלו את המחבל", אמר אריה. "זה עשה לו טוב לשמוע שהמחבל חוסל. הוא היה גאה בכל הילדים שלו, והיה מחובר לנעם שדאג לו. כל היומיים האחרונים נעם היה עם אבא, שעבר פרוצדורה רפואית בבית החולים, למרות הלחץ והאינטנסיביות של להיות לוחם ימ"מ. באופן קבוע, כשנעם היה יוצא לחופשה, הוא תמיד עבר קודם דרך הבית של ההורים, מנקה שם ואז ממשיך למשפחתו ביישוב קידה".
ביום שני, אגב, אמור רז לקבל את צל"ש המפכ"ל. "סיפרנו לאבא על הצל"ש, והוא חייך. הפנים שלו הביעו שביעות רצון וגאווה בנעם", אמר אריה.
ישעיהו רוזנברג גר במקור ברחובות, אך בשמונה השנים האחרונות מתגוררת המשפחה בירושלים. משפחתו מציינת כי "בישעיהו הייתה אהבת התורה ולימוד התורה - השכמה לתפילת ותיקין, למידה בבית מדרש. הייתה בו אהבה הארץ, והוא ארגן נסיעות בכל ראש חודש לעיר האבות חברון, ועבר לגור בעיר הקודש ירושלים. הייתה בו גם אהבת אדם, הוא היה מוכן להתנדב ולהושיט עזרה לכל מי שרק ביקש. הוא חילק מזון למשפחות בבתי חולים. וכך היה גם נעם בחייו - אהבת התורה והארץ, אהבת האדם והאדמה".
ביום חמישי הקרוב יתקיים ברחובות מרוץ לילה לזכר נעם רז. "הוא מאוד אהב לרוץ והחלטנו להנציח את שמו במרוץ לילה בעיר רחובות, שבה גדל", אמרו בעירייה על רקע האירוע שאותו יזמו ראש העיר רחמים מלול וסגן ראש העיר אמיתי כהן.
האלמנה אפרת רז אמרה: "בגיל 4 ילד בגן קרא לנעם 'שמן', ונעם החליט שבחיים לא יקראו לו כך יותר. החלטה, כוח רצון, נחישות, עמל, התמדה - זה מה שאפיין את נעם כל חייו. כל יום מינימום 10 קילומטר, בכל מזג אוויר, לא משנה השעה או העייפות. בבית בקידה הוא רץ במרחבים הפתוחים ובמטע שלו.
"נעם היה בכושר מעולה. אחרי שהוא נרשם למרוצים, אמרתי לו שכבר משעמם לנו לראותו על הפודיום וכבר אין מקום במדף לגביעים. הכושר לא היה אצל נעם בשביל לבנות את הגוף. הוא לא היה בעניין של פיתוח גוף, הכושר אצלו היה אמצעי. פשוט כדי להיות טוב יותר, להיות לוחם טוב ולשרת עמו על הצד הטוב ביותר. אנחנו שמחים שהעיר שבה הוא נולד והתחנך רוצה להמשיך את המורשת הזו של נעם לאור דמותו המאירה".