היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הודיעה היום (שלישי) לבג"ץ כי היא מתנגדת ל"חוק הנבצרות", שמונע להוציא את ראש הממשלה בנימין נתניהו לנבצרות גם אם יפר את הסדר ניגוד העניינים שלו שנוסח לקראת משפטו וקיבל תוקף של בג"ץ. בהודעתה לבג"ץ, ציינה בהרב-מיארה כי "נעשה שימוש לרעה בסמכות הכנסת כדי לשפר את מצבו המשפטי האישי של ראש הממשלה ולאפשר לו לפעול בניגוד לפסיקת בית המשפט". ראש הממשלה נתניהו מסר באמצעות עורכי דינו בתגובה לעתירה: "אל תתערבו, בית המשפט לא מוסמך לבטל חוק יסוד".
לעיון בהודעתה המלאה של היועמ"שית - לחצו כאן
"חוק הנבצרות" אושר במליאת הכנסת במרץ השנה בתמיכה של 61 חברי כנסת בלבד - הרוב המינימלי הדרוש לאישור חוק יסוד. החוק קובע כי הוצאה לנבצרות תיעשה רק במקרה שבו ראש הממשלה יודיע בעצמו שאיננו מסוגל פיזית או נפשית למלא את תפקידו או במקרה שבו 75% מחברי הממשלה יבקשו להוציא את ראש הממשלה לנבצרות בניגוד לרצונו, ואז תובא הבקשה להצבעה בכנסת - שם יידרש רוב של 80 ח"כים למהלך.
אחרי לילה לבן: חוק הנבצרות אושר במרץ במליאה
בתגובתה לעתירה לבג"ץ, שהתפרסה על-פני 67 עמודים, ציינה בהרב-מיארה כי "בשלב דיוני זה יש מקום למתן צו על-תנאי, שיורה לכנסת ולראש הממשלה לבוא והסביר מדוע לא יבוטל התיקון לחוק יסוד: הממשלה, בשל שימוש לרעה בסמכות המכוננת, ובסופו של יום יש להורות על הפיכת הצו על-תנאי לצו מוחלט". כלומר, בהרב-מיארה אומרת שיש לבטל את התיקון לחוק היסוד.
היועצת המשפטית לממשלה הוסיפה בהקשר זה: "הנשיאה חיות, אך לפני מספר חודשים - בפסק הדין שעסק בתיקון הקודם לחוק-יסוד: הממשלה, בעניין דרעי, ציינה כי 'קשה שלא לראות בתיקון מס' 11 לחוק היסוד שיא, או נכון יותר נקודת שפל, של אותה תופעה מדאיגה לפיה חברי הכנסת מנצלים את הקלות שבה ניתן לתקן את חוקי היסוד לצרכים פוליטיים נקודתיים. בכך הם גורמים לשחיקה ולזילות מסוכנת במעמדם של חוקי היסוד שנועדו להיות פרקים מפוארים במפעל החוקה הישראלית'".
בהרב-מיארה אמרה עוד: "בחינה של מכלול הנסיבות הנוגעות לחקיקת תיקון מס' 12 לחוק-יסוד: הממשלה, מלמדת כי עניין לנו במקרה קיצוני במיוחד של התופעה עליה עמדה כבוד הנשיאה חיות בהתאם לפסיקה, התערבות בית המשפט הנכבד בחקיקתם של חוקי יסוד היא חריגה ביותר ושמורה למקרי קצה. כפי שיפורט בהרחבה בהמשך, במקרה שלפנינו, יישום המבחנים של דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות, כפי שזו התפתחה בפסיקה, מצביע על כך ש'נחצה קו הגבול' ונעשה שימוש מובהק לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת".
"פגם חוקתי חמור"
היועצת המשפטית פירטה בהתייחסה להשתלשלות האירועים כי "ב-20 בפברואר - ימים אחדים לאחר שהוגשו עתירות הנבצרות (שביקשו להוציא את נתניהו לנבצרות), לאחר החלטות בית המשפט הנכבד בדבר הגשת תגובות לעתירות, ולאחר הודעת ראשי הקואליציה - הונחה על שולחן הכנסת ה-25 הצעתם של מספר חברי כנסת מכלל סיעות הקואליציה - הצעת חוק יסוד: תיקון - נבצרות ראש הממשלה.
"תיקון חוק היסוד נועד לתכלית כפולה: ראשית, לשחרר את ראש הממשלה ממגבלות מתחום טוהר המידות ולפטור אותו מההשלכות המשפטיות שלדעתו, ולדעת מקדמי התיקון, היו עלולות לנבוע מהפרת החובה של לפעול בניגוד עניינים. שנית, למנוע מבית המשפט הנכבד להכריע בעתירות שהיו תלויות ועומדות באותה העת. מתעורר אפוא חשש כבד, ולמעשה אף למעלה מכך, כי חוק היסוד תוקן כדי לאפשר לראש הממשלה לעסוק בצבר היוזמות לשינויים במערכת המשפט המכונה 'הרפורמה המשפטית'.
"תיקון של חוק יסוד לשם התנערות, ולו חלקית, מחוות דעת למניעת ניגוד העניינים בעניינו של ראש הממשלה, כמו גם מהתחייבות מפורשת שניתנה בשעתו על-ידי ראש הממשלה לבית המשפט הנכבד – התחייבות שכבר נקבע על-ידי בית המשפט הנכבד שיוצרת כלפיו 'מעין השתק שיפוטי' - טומן בחובו פגם חוקתי חמור. התכלית הפרסונלית שביסוד ההסדר החוקתי הובילה לעיצוב הסדר משטרי מתוך ראייה צרה ונקודתית, לשם השגת תוצאה מסוימת שיש בה תועלת קצרת טווח עבור נבחר ציבור המכהן כעת, מבלי לתת מענה להשפעות ולתקלות משטריות ארוכות טווח שעלולות לנבוע מן ההסדר".
בניגוד ליועצת המשפטית לממשלה, היועצת המשפטית של הכנסת עו"ד שגית אפיק סבורה כי יש לדחות את העתירה שהוגשה לבג"ץ נגד "חוק הנבצרות". בעמדה שהוגשה על-ידי הייעוץ המשפטי לכנסת, מפורט כי התיקון לחוק היסוד נועד להסדיר את אופן ההכרזה על נבצרות פיזית ונפשית, שכן חוק היסוד הקיים לא קבע הסדר מלא בעניין זה, כפי שקיים ביחס לבעלי תפקידים אחרים. עוד מצוין, כי בהתאם למבחנים שנקבעו בפסקי דין קודמים, חוק היסוד אינו מהווה שימוש לרעה בסמכות המכוננת.
הכנסת חוזרת בתגובתה על עמדתה המסורתית, שלפיה בהיעדר מקור סמכות מפורש בחוק או בחוק יסוד, אין מקום לביקורת שיפוטית על חוקי יסוד. עוד מציינת העמדה כי דוקטרינת שימוש לרעה בסמכות המכוננת יושמה בעבר על ידי בית במשפט על חוקי יסוד שהם הוראת שעה ואילו חוק היסוד האמור מסדיר בדרך קבע את ההליך לנבצרות פיזית או נפשית.
לעניין טענות העותרים לחוק פרסונלי, מובהר כי החוק יחול מכאן ואילך על כל ראש ממשלה והוא מסדיר את כלל ההיבטים בעניין נבצרות פיזית ונפשית שלא היו מלאים בחוק היסוד הקיים. עוד מובהר כי חוק היסוד אינו משנה את דיני ניגוד העניינים ומכל מקום החוק אינו חל רטרואקטיבית.
"חוסר סמכות של בית המשפט"
בתגובת עורכי דינו של ראש הממשלה נתניהו לבג"ץ נכתב: "בית המשפט הנכבד מתבקש בזה לדחות את העתירות שבפנינו על הסף. בעתירות דנן, התבקש בית המשפט הנכבד להורות על ביטולה של חקיקת יסוד. מבוקשת התערבות בוטה בעבודת הכנסת, בכובעה הייחודי והבלעדי כרשות המכוננת, בכל הקשור בכינונו של הסדר חוקתי בדבר הליכי נבצרות של ראש הממשלה בישראל, וזאת במסגרת חוק יסוד: הממשלה. אין להתערב במפעל חקיקת היסוד של הכנסת, באופן שיהווה התערבות תקדימית וחריגה של בית המשפט הנכבד בתפקידה החוקתי של הכנסת כרשות מכוננת.
"האדן הראשון המורה על דחיית העתירות הוא סמכותה העליונה של הכנסת בתור רשות מכוננת לכינון חקיקת היסוד בישראל, המובילה, עם כל הכבוד, לחוסר הסמכות של בית משפט נכבד זה להיעתר לסעדים המבוקשים ולהורות על בטלות חקיקת היסוד וחוסר השפיטות שבסוגיה החוקתית-פוליטית שבפנינו. דין העתירה להידחות על הסף מחמת חוסר שפיטות, סמכות ועילה להתערבות שיפוטית". בהקשר זה יצוין כי בג"ץ מעולם לא פסל חוק יסוד.
עו"ד ד"ר אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון שהגישה את אחת העתירות נגד "חוק הנבצרות", אמר: "היועצת המשפטית לממשלה הזכירה פעם נוספת לכולם היום, ששלטון החוק שולט גם בשלטון ושבמדינה דמוקרטית, יש בלמים ואיזונים בין הרשויות, ולכן החקיקה האנטי דמוקרטית תיפסל בשערי בג"ץ, במבצר זכויות האדם".
הדיון בבג"ץ "חוק הנבצרות" ייערך בשלושה באוגוסט - חודש לפני שבית המשפט ידון בעתירה שמבקשת לפסול את נתניהו מכהונה כראש הממשלה בטענה שהפר את ניגוד העניינים שלו. בדיון זה יישבו בהרכב השופטים נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן והשופט יצחק עמית. על היועצת המשפטית בהרב-מיארה למסור את תגובתה לעתירה זו עד 20 באוגוסט.
שר התרבות והספורט מיקי זוהר אמר בתגובה להודעת בהרב-מיארה: "אין מהלך יותר אנטי-דמוקרטי מלנסות לבטל חוק יסוד שעבר ברוב קולות על-ידי חברי בית המחוקקים שנבחרו בבחירות דמוקרטיות. כך נראית חתירה כנגד הדמוקרטיה. פשוט".
ב"תנועה למשילות" אמרו בתגובה כי "היועצת המשפטית לממשלה לא רק שהפסיקה מזמן להביא את עמדת הממשלה, לה היא אמורה לייעץ, אלא שכעת היא גם מבקשת לבטל חוקי יסוד של הכנסת. לדברי היועמ"שית, הכנסת אינה יכולה לתקן חוק יסוד, שחוקקה כנסת קודמת, רק בשל כך שהוא מוביל לתוצאה שסותרת את עמדתה. יותר מכך, עמדת היועמ"שית היא שיש לאפשר מצב שבו מוכרז על נבצרות של ראש ממשלה מכהן, שלא מסיבות בריאותיות, על ידי פקיד שמעולם לא מונה לכך. מדובר באבסורד גמור ושכרון כוח, שכמותו לא קיים בשום מדינה דמוקרטית. האבסורד שבתגובתה לבית המשפט מבהיר את נחיצות קידום הרפורמה המשפטית, והשבת האיזון בין הרשויות".
בהכנת הכתבה השתתפה מורן אזולאי
