מרבית מדינות העולם מתנהלות על-פי מערכת חוקים שנוצרה עם השנים. מערכת החוקים הנה תוצר של תרבות, אופי הציבור, תנאי אקלים, היסטוריה ואופי השלטון. מדינות המזרח-התיכון אינן חורגות מכלל זה, וגם להן מערכת חוקים סדורה. במרביתן ניכרות השפעות של השליטים הקודמים ששלטו בהן, וחלק ממערכת חוקיהן שולבו בספר החוקים שלהן. בולטים במיוחד הם החוק העותמאני, החוק הבריטי והחוק הצרפתי (בלבנון). ליסודות אלו נוספו במדינות שונות גם חקיקה מודרנית, וגם חוקי השריעה והמשפט העברי. מעל כל החוקים האלו מרחפת מערכת חוקים נוספת שאיננה כתובה, אינה מוכרת רשמית ובכל זאת יש לה משקל רב הן במערכות משפט שונות והן בהתנהלות בין-מדינתית ולעיתים אף צבאית: חוקי המדבר.
חוק המדבר קובע כי אם אדם רצח איש ממשפחה או שבט אחר, חובה על בני משפחת הנרצח ליטול את נקמתו ולהרוג איש מבני שבט הרוצח. מנהג זה, שהוא חובה, איננו פוטר איש מעשיית חובה זו
חוקי המדבר נולדו בקרב השבטים שהתגוררו במדבריות ערב ונועדו לתת הגנה לבני השבט מפני בני שבטים עוינים, להגן על שטחי המרעה של השבט ולשמור על מקורות המים המעטים שבמדבר, שבלעדיהם אין חיים. חוק המדבר קובע כי אם אדם רצח איש ממשפחה או שבט אחר, חובה על בני משפחת הנרצח ליטול את נקמתו ולהרוג איש מבני שבט הרוצח. מנהג זה, שהוא חובה, איננו פוטר איש מעשיית חובה זו. הממלא חובה זו זוכה לכבוד והערכה בקרב בני שבטו, שבטים אחרים, ואף ושבטו של האיש אשר נרצח כנקמה. אותם חוקים שקבעו את חובת נקמת הדם קבעו גם חוקים נוספים, שנועדו למנוע שרשרת רציחות בלתי נגמרת. לשם כך הוקם מנגנון פיוס. כמנהל הפיוס נקבע אדם אמין ונכבד שזוכה להערכה ואמון משני הצדדים.
המתווך פותח במו"מ, שבמהלכו הוא מציע סכום פיצוי גבוה למדי ולעיתים אף דמיוני, שאותו תשלם משפחת הרוצח למשפחת הנרצח. לאחר מו"מ ארוך ומייגע מגיעים הצדדים לסכום הפיצוי המוסכם, שהוא גבוה מאוד ולא מעשי. משפחת הרוצח מוכנה לשלם את הסכום הדמיוני שכלל אינו קיים ברשותה, ואילו משפחת הנרצח מוכנה להפסקת מעגל הדמים. שתי המשפחות מתכנסות ברוב עם, והמתווך מודיע כי סכום הפיצוי עומד על 15 מיליון דינר. ואז קם ראש משפחת הנרצח, ולאחר הברכות מכריז "לכבוד נביאנו מוחמד, עליו השלום והתפילות, אני מודיע בזאת כי אני מוותר על סך 5 מיליון דינר מהסכום עליו סוכם". לאחר שדבריו הותירו את הרושם הדרוש, ממשיך ראש משפחת הנרצח ומכריז "כי לכבוד המלך/הנשיא/מפקד הצבא אני מוותר על סך 5 מיליון דינר נוספים". ולאחר מכן הוא ממשיך: "לכבוד המתווך הנאמן וההגון, ולמען משפחתו הנכבדת רבת התהילה והמוניטין, אני מוותר על סכום נוסף בסך 4.9 מיליון דינר". תם הטקס, והשלום חזר לשרור באזור.
תיאור זה נועד להסביר לכם מספר תופעות שאירעו לאחרונה באזורנו. זוכרים כי מדינת ישראל פגעה לפני מספר חודשים בפעילים איראנים בדמשק? מעצמה אזורית כאיראן איננה יכולה לעבור על אירוע כזה מבלי להגיב. האמריקנים, שבד"כ מפגינים בורות באשר לקורה באזורנו, פנו לאיראנים והבהירו כי תגובה חריפה שלהם עלולה להביא לתגובות נגד ולהידרדרות במצב. לכן סיכמו עימם על תקיפה מוגבלת, הרבה רעש ללא אף פגיעה ממשית בישראל. 15 מיליון דינר, זוכרים?
הוא הדין בהתקפות הרצחניות של חיזבאללה בצפון המדינה, ששיאן הרג הילדים במגרש הכדורגל במג'דל שמס. התנהלותנו מול לבנון משולה לאותו משפחת נרצח שהפגינה גדלות נפש ונדיבות בוותרה על הפיצוי המגיע לה מהרוצח. אבל להזכירכם, חוקי המדבר מאפשרים ויתור מתוך נדיבות פעם אחת בלבד - ויתור שני הוא הפגנת חולשה. במדבר טורפים את החלשים.
יאיר רביד (רביץ) כיהן כמפקד מרחב הצפון של יח' 504 וראש השלוחה המבצעית של המוסד בביירות