כל מי שהצביע עבור מפלגה שבראשה עומד מורשע בפלילים (למשל, אריה דרעי או איתמר בן-גביר), או מי שנגדו עומדים ותלויים כמה תיקים בבית המשפט (למשל ראש הממשלה בנימין נתניהו), אומר בפשטות שהוא לא נותן אמון במערכת המשפט. יהיו שיאמרו שהם דווקא נותנים אמון במערכת, אבל הצורך במנהיג חזק דוגמת אחד מהשלושה הללו גובר על כך.
את האמת יש לומר: בני אדם אוהבים מנהיגים עם כוח, ולדידם זה אך טבעי שבעל שררה ינצל את כוחו. אם לא יעשה זאת, הוא לא ייחשב מבחינתם למנהיג רציני. יש כאלה שמודים בכך בפה מלא, אחרים שומרים תפיסה זו במסתרי ליבם. זכור לי סיפור ששמעתי בעבר מגורם ביטחוני בכיר על מנהיג פלסטיני בגדה שביתו הופגז, קיר בו התמוטט ומאחוריו התגלה ג'קוזי מוזהב. במערכת הביטחון היו בטוחים שכעת תרד קרנו של מנהיג זה משום שהתגלתה שחיתותו, אולם בפועל קרה ההיפך – ערכו עלה. איננו שונים כל כך משכנינו ורבים מאיתנו מכבדים כוח ושחיתות.
לא המצאנו דבר. בספר שמואל א' פרק ח' דורש העם משמואל הנביא שימליך עליו מלך. שמואל הסביר שהמלך ינצל את העם באופנים שונים אבל העם עמד על שלו. הוא רצה סמכות שתגיד לו מה לעשות ותשלוט בו. התנ"ך יכול ללמד אותנו רבות על אופן חשיבתן של חברות מסורתיות השוללות דמוקרטיה.
דמוקרטיה אינה מובנית מאליה והיא דורשת כתנאים מקדימים מסורת ומבנה פסיכולוגי מסוים. יעידו על כך האמריקנים שפלשו לעיראק לפני שני עשורים כדי להביא דמוקרטיה לאזרחיה, ואלה מתבוססים עד היום במרחץ דמים. כדי לחשוב במונחים של זכויות פרט ומימוש עצמי - ערכים חיוניים לחברה דמוקרטית - הפרט חייב לעבור מה שמכונה "תהליך אינדיבידואציה", שבמסגרתו הוא נפרד מהקבוצה, משתחרר מהלחץ שלה ומתרכז בעצמו.
תהליך זה, שהתרחש ב-500 השנים האחרונות של העת החדשה במערב, אחראי לפיתוח היצירתיות, המדע והדמוקרטיה. היצירתיות הבאה מבפנים הינה ההיפך מחיקוי שבא מבחוץ; המדע הוא ההיפך מדת ואיש המדע סומך על עצמו ועל הכרתו ולא על כוח עליון. בסיום ההתפתחות הדמוקרטית הפרט בוחר באופן חופשי את השליט המשרת אותו, ולא להיפך, כפי שקורה בדיקטטורה שבה הפרט הוא משרתו של השליט. בחברות לא-דמוקרטיות הפרטים מכוונים החוצה, לסמכות, ופוחדים ממנה (במשלי כ"ח נאמר "אשרי אדם מפחד תמיד"), ועל כן מתקשים לקבל אחריות אישית. הורים סמכותניים הנפוצים בחברות מסורתיות מעודדים דפוס זה גם בבגרות.
ד"ר עפר גרוזברדצילום: לביא פרצ'קוכאן אנו חוזרים להתחלה: מדוע אזרחים בוחרים במודע אנשים מושחתים וכאלה הפוגעים בדמוקרטיה שהייתה להם? כיצד הפכו משטרים ללא-דמוקרטיים בבחירות דמוקרטיות? התשובה היא שאנחנו עדיין חברה שבטית שרבים מאנשיה מביטים החוצה ודורשים סמכות כוחנית. פרטים אלה דואגים פחות לזכויות הפרט ולמימושם העצמי, ומבקשים יותר לכידות קבוצתית ותחושת כוח (אולי אפשר ללמוד על כך ממה שרומז השם "ליכוד", לעומת "אמת", שהיא ערך פנימי).
מדובר בסימנים של הפיכת ישראל למדינת עולם שלישי: אנשים מושחתים נבחרים לשלוט במדינה, משנים את החוקים באופן שמתיר להם לעשות ככל העולה על רוחם ומתגאים שהם יעשו סדר. אבל אל לנו להאשים אותם. אנחנו בחרנו בהם, וברוב ניכר. בואו נודה על האמת – אנחנו אוהבים אנשים מושחתים המנצלים את כוחם. אנו מזדהים איתם, אולי מתוך תקווה שבמהרה נהפוך להיות כמותם.
- ד"ר עפר גרוזברד הוא פסיכולוג קליני ומחבר סדרת "הצופן התרבותי" – חמישה כרכים בהוצאת הספרים של אוניברסיטת בן גוריון הדנה באופנות החשיבה של תרבויות שונות
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
