כשנאדיה זגל, תושבת מחנה הפליטים שועפט שבמזרח ירושלים, רוצה לחסן את בתה הפעוטה, היא נדרשת לנסוע ממקום מגוריה לבית חולים אלהילאל, במרחק של כ-15 קילומטרים מביתה. אם לא היו מכשולים בדרך היא הייתה מגיעה לשם בתוך חצי שעה, אך בפועל היא נדרשת להמתין שעות בדרכים ובמחסום. אין לה ברירה: בשכונות שמעבר לגדר ההפרדה, ואשר שייכות לשטחה המוניציפלי של עיריית ירושלים, אין ולו מרכז אחד של טיפת חלב.
7 צפייה בגלריה
מחנה הפליטים שופעט. "מתעלמים ממצוקת התושבים שנים ארוכות"
(צילום: האגודה לזכויות האזרח)
"אין לי רישיון נהיגה, אני לוקחת את בתי התינוקת באוטובוס בחורף ובקיץ, ומחכה איתה המון זמן בתחנה או במחסום", מספרת נאדיה. "בעלי לא יכול להסיע אותי וזה קשה מאוד, לא הגיוני שלא יהיה לנו מרכז טיפת חלב", היא מוסיפה. סבלה של נאדיה ושל אמהות רבות במזרח ירושלים עומד כעת במוקד עתירה שהגישה היום (ה') לבג"ץ האגודה לזכויות האזרח, יחד עם קבוצת אמהות ממזרח הבירה, בדרישה לחייב את המדינה להקים מרפאות טיפת חלב בשכונות שמעבר לגדר ההפרדה.
את הדרך הסבוכה והמייגעת בדרך לחטיפת חלב נאדיה מכירה עוד מנערותה. כשהייתה בת 14 היא הייתה זו שנדרשה אז לקחת את אחיה הפעוט לתחנה לבריאות המשפחה במערב העיר – כיוון שאמה החורגת הינה בעלת תעודת זהות פלסטינית – ופלסטינים לא יכולים לעבור במחסום בלי האישורים הדרושים. "לקחתי את אחי הקטן בכל פעם שהוא היה צריך להתחסן, ממש בגיל שבועיים או שלוש, זה פשוט לא אנושי", אומרת נאדיה.
גם ראידה נג'די, בעלת תעודת זהות פלסטינית שנישאה לפני כ-18 שנים לתושב מזרח ירושלים והתגוררה עמו במחנה הפליטים שועפט, מספרת על הקושי הרב שעמו התמודדה כאשר ביקשה להביא את בנה לטיפת חלב. "אחרי שילדתי נתתי את התינוק שלי לקרובי המשפחה כדי שיחסנו אותו במרכז טיפת חלב בירושלים, לשם אני לא יכולה לצאת בלי אישורים", הסבירה. "לתת תינוק קטן לדודה או סבתא בשביל שיתחסן הרחק ממני זה פשע, מדובר באחת הסצנות הקשות שהיו לי".
העתירה היום לבג"ץ בסוגיה הוגשה כ-15 שנה לאחר שהמדינה התחייבה להקים שתי מרפאות טיפות חלב בשכונות שמעבר לגדר בירושלים, אך תושבי מחנה הפליטים שועפט והשכונות הסמוכות לו ממשיכים להיטלטל שעות בדרכים ולעבור מחסום כדי לקבל את השירות החיוני לילדיהם.
עשרות אלפי תושבי מזרח ירושלים מתגוררים בשכונות אשר מעבר לגדר ההפרדה – ראס ח'מיס, ראס שחאדה, דחיית א-סלאם ומחנה הפליטים שועפט. אלפים רבים מתוכם הם תינוקות רכים, פעוטות וילדים בגילאי 6-0, הוריהם ונשים בהיריון – אוכלוסיית היעד לשירותי טיפת חלב. בעוד שפריסת תחנות טיפות חלב בשאר חלקי העיר מאפשרת גישה קלה ונוחה אליהן, בשכונות אלה אין ולו תחנה אחת שמופעלת על ידי עיריית ירושלים ואשר מפוקחת על ידי משרד הבריאות.
האגודה לזכויות האזרח מסרה בעתירתה היום לבג"ץ: "הותרתם של רבבות תינוקות, פעוטות, ילדים ובני משפחותיהם ללא שירותי טיפת חלב זמינים ונגישים, החיוניים לבריאותם, רווחתם והתפתחותם התקינה, פוגעת בזכותם לבריאות, לשוויון, לשוויון בנגישות לשירותי בריאות ולכבוד".
בעתירה מובאת, בין השאר, עדות של אם לחמישה משועפט: "עם כל הילדים הקפדתי מאוד על מעקב טיפת חלב, אני יודעת כמה שזה חשוב. בגלל שאין לנו כאן בשכונה אני לוקחת אותם לטיפת חלב בעיר העתיקה. הדרך לעיר העתיקה לוקחת לפחות שעה. מהתחנה יש לי הליכה ברגל שלוקחת 20 דקות. למרות הקושי אני מקפידה מאוד".
בעדותה מספרת אותה אישה כי הבאת בנה הקטן כרם לטיפת חלב קשה במיוחד, כיוון שהוא סובל מסוכרת וזקוק לטיפול מיוחד. "כשהוא היה בן 10 חודשים אבחנו שיש לו סוכרת, יש לו משאבה שמזריקה סוכר והוא צריך מעקב יותר צמוד, גם בקופת חולים וגם בטיפת חלב. הוא גם במעון יום טיפולי. איתו הדרך לטיפת חלב עוד יותר בלתי נסבלת. לפעמים כשכמות הסוכר שלו עולה או יורדת הוא יכול לאבד הכרה. זה קרה כמה פעמים באוטובוס".
אם נוספת העידה: "פעמיים כשחזרנו מחיסונים היה בלגן במחסום בכניסה למחנה, ירו גז. התרחקתי עם התינוקת, דאגתי לה, פחדתי בעצמי. חיכינו בצד הרבה זמן עד שהכול נרגע וחזרנו הביתה".
לדברי עו"ד טל חסין, מהאגודה לזכויות האזרח, "הרציונל שעמד בבסיס הקמתן של טיפות חלב הוא שירות זמין ונגיש, שניתן לתושבים במסגרת הקהילה, סמוך לביתם. זה המצב בכלל ירושלים, עד שמגיעים לשכונות שמעבר לחומת ההפרדה. זאת אפליה. משרד הבריאות שאמון על אספקת שירותי בריאות לכלל תושבי המדינה, והעירייה שמחובתה לספק שירותים לכלל תושבי העיר, מתעלמים מזה שנים ארוכות ממצוקתם הנמשכת של תושבי שכונות מחנה פליטים שועפט, ומהפגיעה האפשרית בבריאותם, בהתפתחותם וברווחתם של תינוקות, פעוטות וילדים".
7 צפייה בגלריה
בניין עיריית ירושלים, שמסרה: "משרד הבריאות אחראי, שיתנו לנו תקציב"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
עו"ד חסין הוסיפה: "אנו מקווים כי עתירה זו תהיה קריאת השכמה לרשויות בדבר עשרות אלפי התושבים החיים בשכונות אלה, צורכיהם והפגיעה בזכויותיהם, פגיעה שאת מחירה עלולים לשלם לא רק הם וילדיהם אלא החברה כולה".
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "העתירה הגיעה בימים האחרונים לעירייה והיא תילמד ותיענה בבית המשפט. החובה החוקית להקמת טיפות חלב והפעלתן מוטלת על משרד הבריאות. משרד הבריאות אינו יכול לחייב את העירייה להקים תחנות טיפות חלב ללא הסכמתה, וכמובן תוך התחייבות לתקצוב מלא בהתאם לעלויות ההקמה והתפעול".
ממשרד הבריאות טרם התקבלה תגובה.
