הממשלה אישרה הערב (רביעי) במשאל טלפוני את מינויה של שרת ההתיישבות אורית סטרוק (הציונות הדתית) לנציגה השנייה שלה בוועדה לבחירת שופטים, לצד שר המשפטים יריב לוין שמתוקף תפקידו עומד בראשות הוועדה. המינוי מגיע אחרי שהממשלה דחתה אותו במשך חודשים ארוכים, בעקבות התנגדות לוין לכינוס הוועדה במהלך המאבק סביב המהפכה המשפטית, שקידומה כעת מושעה בשל המלחמה.
בעקבות המלחמה לוין גם הודיע על הסכמתו לכנס את הוועדה, הסכמה שהביאה לביטול העתירה לבג"ץ נגד החלטתו שלא לכנסה בהרכבה הנוכחי, ומינויה של סטרוק לנציגה נוספת מגיע רגע לפני שהוועדה תתכנס מחר לראשונה מאז הקמת הממשלה. מינויה של סטרוק לא היה מפתיע, וב-ynet כבר נחשפה כוונתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לבחור בה כשרה השנייה בוועדה, במקום אחת משרות הליכוד – שלא התנגדו לכך (על פי החוק, אחד משני נציגי הממשלה בוועדה חייב להיות אישה).
המינוי יספק לקואליציה קול נוסף בוועדה, אך לא יעניק לה רוב: בוועדה חברים בסך הכול תשעה נציגים, ושישה מהם נחשבים למתנגדי המהפכה המשפטית. לצד לוין וסטרוק, בוועדה חברים גם ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן, שופטי העליון יצחק עמית ודפנה ברק-ארז, חברי הכנסת קארין אלהרר (יש עתיד) ויצחק קרויזר (עוצמה יהודית) ונציגי לשכת עורכי הדין אילנה סקר ומוחמד נעמנה.
4 צפייה בגלריה
ממלא מקום נשיא העליון השופט פוגלמן, ושר המשפטים לוין. יושג "דיל" בין הצדדים? כרגע אין הסכמות
(צילום: מתוך אתר הרשות השופטת, שלו שלום)
הוועדה תתכנס מחר אף שטרם הושגו הסכמות בין לוין לבין מ"מ נשיא העליון פוגלמן סביב מינוי שני שופטים שיחליפו את הנשיאה לשעבר אסתר חיות והשופטת בדימוס ענת ברון שפרשו בחודש שעבר, כמו גם מינוי נשיא קבוע לעליון במקום חיות. שר המשפטים מתכוון להניע רק מהלך למילוי שורות השופטים החסרים בערכאות נמוכות יותר, כדי לשפר את השירות לציבור.
לשם בחירת שופט שלום או מחוזי, יצוין, ניתן להסתפק ברוב רגיל של 5 מתוך 9 חברי הוועדה, בעוד בחירת שופטים לעליון דורשת רוב מיוחס של 7 מתוך 9. המשמעות היא שעבור המינויים לעליון יש לקואליציה "גוש חוסם", וכדי לאשרם נדרשת פשרה בין הצדדים. בשנים האחרונות היה מקובל שעסקאות כאלו ישקפו בחירת שופט שמרני כדרישת הקואליציה הימנית, ושופט ליברלי כדרישת השופטים והאופוזיציה בוועדה.
לצורך בחירת נשיא לעליון ניתן להסתפק ברוב רגיל, ובאופן תיאורטי ה"גוש" בוועדה שבו חברים שופטי העליון, נציגת האופוזיציה ונציגי לשכת עורכי הדין יכול להשתמש ברוב שלו כדי לבחור נשיא לעליון - סביר להניח שיהיה זה השופט עמית, שאמור לפי שיטת הסניוריטי להחליף את חיות. יחד עם זאת, כיו"ר הוועדה השר לוין קובע מה עולה בה לדיון ומה לא, כך שהוא יכול למנוע הצבעה בנושא.
במערכת המשפטית מעריכים כי המשך המהלכים לבחירת שופטים ונשיא לעליון תלוי במידה רבה בהתפתחות המלחמה ובמעמדו הציבורי של ראש הממשלה נתניהו. "נתניהו הצהיר שהוא לא עוסק כלל בהמשך המהפכה המשפטית ושהוא מתמקד אך ורק בניהול המלחמה", הסביר גורם שמעורה בנושא. "כמו כן שותפיו המרכזיים לניהול המלחמה הם אנשי המחנה הלאומי – גנץ, אייזנקוט וסער – ממתנגדיה החריפים של הרפורמה המשפטית. נתניהו לא מחפש הסחות דעת וקטטות בימים אלה".
לדברי הגורם, "לוין לא זנח את תוכניתו שלא למנות נשיא עליון על פי שיטת הסניוריטי ולהוסיף לעליון שני שופטים שמרנים. אבל הוא מבין שאין זה הזמן להתעמת בנושא". בהודעת השר לוין לבג"ץ בשבוע שעבר נמסר כי הוא סבור ש"בעת מלחמה אין מקום לעסוק בנושאים שבמחלוקת לרבות בנושאי הליכי מינוי שופטים" וכי הוא יביא בפני הוועדה "החלטות שיש לגביהן הסכמה רחבה".
גורם בכיר במחנה הימין הסביר כי למרות זאת, מ"מ נשיא העליון פוגלמן מבקש לבחור שני שופטי עליון – רק על פי קריטריון של מקצוענות והצטיינות, מבלי לעסוק בשאלה אם המועמד הוא "אקטיביסט" או "שמרן", אפיון שלשיטתו הוא בעל נימה פוליטית.
4 צפייה בגלריה
הערכה במערכת המשפטית - עתיד המינויים תלוי בהתפתחות המלחמה ובמעמדו של נתניהו
(צילום: מארק ישראל סלם)
בישיבה מחר יחלו בהליכים מקדמיים לבחירת עשרות שופטים לבתי המשפט המחוזי והשלום, החסרים היום עקב יציאתם לגמלאות ואי-מילוי השורות. בישיבה ימונו ועדות המשנה אשר מראיינות את המועמדים. כמו כן יוצע לחברי הוועדה להעלות שמות של מועמדים. אלו יפורסמו לידיעת הציבור כדי שניתן יהיה להביע הסתייגויות.
גם עם כינוס הוועדה כעת, לא ימונה אף שופט באופן מיידי: על פי החוק יש לפרסם מועמדות שופט 45 יום בטרם מועמדותו תידון, על מנת למצות הגשת התנגדויות מטעם הציבור. על פי הנהלים, הבחירה בפועל של שופטים חדשים תתאפשר רק לקראת סוף חודש דצמבר.
