אורי אליצור ז"ל נהג לצטט את אמו: "אם מציירים לך עולם שכולו שחור או ורוד, אל תיתן אמון לא במסר ולא במוסר". דברים פשוטים אלו רלוונטיים לימינו יותר מתמיד. האמרות והפסקנות של יודעי האמת למיניהם הם לזמן מוגבל - הציבור חכם יותר מכל גחמה או פנטזיה רגעית.
מי שנוכח לאחרונה לדעת זאת יותר מכולם הוא בצלאל סמוטריץ', דמות פוליטית מעניינת ומאתגרת. אפשר לחלוק עליו, אך הוא נאמן לדרכו. הביקורת שהוא מטיח לאחרונה במערכת הביטחון והצבא, ראויה שתיאמר. אך כאשר הוא נוקט בשפה בוטה, בביקורת קבועה ולגופו של איש או שייכות שבטית - דבריו אינם נשמעים. העמדה החד-צדדית בכל סוגיה מעקרת את דבריו, ובעיקר את מקומו במפה הפוליטית, וסותמת את הגולל על סיכוייו להיות מייצגה של הציונות הדתית. שתיקתו הרועמת מול סוגיות המצריכות מתינות - לא כטקטיקה, אלא כמהות - והיעדר היכולת לשקלל את ערכיו עם ערכים שאינם בארסנל שלו מתאימה לפוליטיקאי, אך לא לשר ובטח לא לשר בכיר. קריאתו זה מכבר לריבונות עכשיו ביש"ע במנותק מההקשר המדיני והמלחמה, מבלי להפנים שבעת הזו חייבים לחפש את המכנה המשותף - מביאה רבים וטובים גם מבני הציונות הדתית להפנות לו עורף.
1 צפייה בגלריה
בצלאל סמוטריץ
בצלאל סמוטריץ
בצלאל סמוטריץ
(צילום: אלכס קולומויסקי)
כך, למשל, גישתו של סמוטריץ' לסוגיית גיוס החרדים וההגנה עליהם מקוממת את אחרוני תומכיו. לא עסקינן רק בוויכוח פוליטי - מדובר בשאלה מוסרית וערכית, על כל המשתמע מכך. האמירה "לא תעמוד על דם רעיך" תקפה יותר מתמיד. הערבות ההדדית היא אבן ראשה של הקיום שלנו כאן ועכשיו. אימוץ הגישה החרדית שלפיה לימוד תורה מגן על ישראל כמו השירות הצבאי הוא לא רק סטירת לחי ללוחמי צה"ל, אלא גם נוגד את מהות הרעיון של הציונות הדתית - הרואה בשילוב בין ערכים מלכתחילה את הבסיס לקיומה. הסקרים שמראים כי מפלגת "הציונות הדתית" נמצאת הרחק מתחת לאחוז החסימה הם תשובה ניצחת לכך שאין הלימה בין המפלגה לתנועה הרעיונית של הציונות הדתית, הרואה בשניות ובמורכבות תורה שאינה מנותקת מלשד החיים.
הצניחה בשיעור התמיכה במפלגת הציונות הדתית צריכה להוות נורת אזהרה לכל המצדדים בעולם חד-ערכי שמוביל בהכרח לקיצוניות. במידה רבה, זהו שיקוף למציאות הישראלית המקוטבת. ככל שהחרדים יאמצו את הגישה שלפיה לימוד התורה באופן בלעדי מגן על עם ישראל ויסרבו להיות תחת האלונקה, הם יהיו פחות ופחות רלוונטיים. באותו אופן, מובילי המחאה - ככל שיתמידו בגישתם הקיצונית ובאלימות המילולית - כמו הקריאות "צורר" ו"בוגד" לראש הממשלה - וככל שהם יחלקו את העולם לשחור ולבן, לטובים ורעים, למשיחים ושפויים, כך השפעתם על החברה הישראלית תלך ותתפוגג.
תפיסת עולם הבנויה על שבטיות של "הם" ו"אנחנו" באופן קטגורי פוגעת ביכולת לתקן חברה גם בדברים הכי נחוצים וקונקרטיים
הרב קוק כתב ש"הצדיקים האמיתיים אינם קובלים על הרשעה... אלא מוסיפים אמונה". יש בדבריו פניה למנהיגות. היכולת להנהיג מותנית בגישה חיובית ויכולת להכיל ערכים סותרים. תפיסת עולם הבנויה על שבטיות של "הם" ו"אנחנו" באופן קטגורי פוגעת ביכולת לתקן חברה גם בדברים הכי נחוצים וקונקרטיים. כך, לדוגמא, התעלמות מפרסומים על כך שצה"ל לא מגייס עשרות אלפי לוחמים שקיבלו פטור מהשרות, רק משום שטיפול בנושא זה, משרת כביכול את תומכי נתניהו, היא המחשה מובהקת למה שקורה כאשר מאמצים את המודל המקוטב.
נותר לקוות שהלב של כולנו יקשיב ויאמץ את הבקשות החוזרות ונשנות של הלוחמים וההורים השכולים, המבקשים ודורשים מאתנו קשב אחר והכלה של כל הגוונים.