לטובתם של שני הצדדים במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו – ובעיקר לטובת עם ישראל ומדינת ישראל הדמוקרטית – מן הראוי לשים קץ לסאגה המתמשכת הזו, שאת סופה לא ניתן לראות באופק. בחלוף כארבע שנים וחצי מאז תחילת המשפט, הגענו בקושי למחצית הדרך - דהיינו, לפרשת ההגנה של נאשם אחד. בהערכה זהירה ומניסיון העבר, עד סיום המשפט בערכאה ראשונה והדיונים ופסק הדין בערעור לבית המשפט העליון – שממילא יוגש על ידי מי מבין הצדדים – צפויים לעם ישראל עוד כארבע-חמש שנים לפחות של הסיוט הבלתי נגמר הזה.
הניסיונות להגיע להסדר טיעון בתיק סבוך, דרמטי וטעון רגשית זה, הגורם בנוסף לכל לפגיעה קשה ברקמה החברתית במדינה, נעשו כבר בעבר, בשלהי כהונתו של היועץ המשפטי לממשלה הקודם אביחי מנדלבליט, ובתמיכת נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק. למרבה הצער, לא הבשילו הניסיונות הללו לכלל הסדר טיעון של ממש. נראה כי אבן הנגף העיקרית שמנעה את ההסדר – כך על פי הפרסומים בתקשורת – הייתה שאלת הטלת קלון על נתניהו: בעוד המדינה עמדה בכל תוקף על הטלת הקלון, סירבו בי כוחו של נתניהו להסכים לדרישה זו.
נוכח הערות בית המשפט בדבר סיכויי ההרשעה בעבירת השוחד, ניתן, לעניות דעתי, להסתפק בהודאתו של בעבירה/עבירות של הפרת אמונים
גם נוכח הערות בית המשפט בדבר סיכויי ההרשעה בעבירת השוחד, ניתן, לעניות דעתי, להסתפק בהודאתו של בעבירה/עבירות של הפרת אמונים (שבהן סביר להניח שהוא יורשע, בסופו של יום או בסופו של עשור), באי הטלת עונש מאסר, ובהותרת נושא הקלון להכרעת בית המשפט. אפשרות נוספת – לא יוטל קלון על נתניהו, אך הוא יסיים את כהונתו כראש ממשלה בתוך שלושה חדשים ולא ישוב עוד אל השירות הציבורי. למה שלושה חודשים? כי לא מחליפים ראש ממשלה בתקופת לחימה. רק שר ביטחון, כמובן.
כך או כך, יש לסיים את הסאגה הנמשכת והבלתי מסתיימת הקרויה משפט נתניהו, בהקדם ככל הניתן, ויפה שעה אחת קודם. מאז החל המשפט, וביתר שאת מאז הוקמה הממשלה לפני כשנתיים, נמצאת המדינה במערבולת קשה, בסערת רגשות, בהפרות סדר ובטרלול של ממש, על סף מלחמת אחים, יד איש באחיו. עד מתי?
אמנון סטרשנוב הוא שופט (בדימוס), לשעבר שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב
