מנהלי מחלקות הקורונה: "לבטל את התו ירוק"
(צילום: נויל האריס)
הממשלה האריכה בצהריים (ראשון) את תוקפם של התו הירוק והסגול בשבוע נוסף. שלושה מהשרים - עיסאווי פריג' (מרצ), גדעון סער ויפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה) - התנגדו והיתר תמכו במהלך לבקשת שר הבריאות ניצן הורוביץ. השר אבידר נמנע. קבינט הקורונה צפוי להתכנס ביום שלישי לאחר שלושה שבועות ובנט העריך כי שיא הגל עוד לא מאחורינו: "הולך להיות יותר קשה, לפני שיהיה יותר קל".
בנט הוסיף כי "אנחנו רואים תחילת מגמה של התייצבות בגל האומיקרון. אני בורר את המילים כדי להימנע מאווירת 'סוף קורס' ומחגיגות סיום האומיקרון שאינן במקומן. כרגע, בשעות אלה ממש, אנחנו מתמודדים עם עומס כבד בבתי החולים, עם מספר עדיין גדול של נדבקים. מתווה החינוך החדש שהפעלנו, מכניס 2.5 מיליון תלמידים לתוך רדאר בדיקות פעמיים בשבוע. גם הבוקר, אשתי ואני עשינו את הבדיקות לילדים. כך אנחנו מגלים מאומתים ונשמרים מהדבקה. ההורים צריכים לגלות אחריות, להקפיד לבדוק את הילדים כמו שצריך ולשלוח לבית הספר רק אם הם מרגישים טוב. עוד כמה שבועות כאלה, אם כולנו ננהג באחריות - אנחנו ביחד נתגבר גם על הגל הזה".
סער, שנמצא בבידוד לאחר שהתגלה כמאומת לקורונה, אמר בדיון: "איני מוצא קשר בין הארכת התו הירוק למצב התחלואה. שר הבריאות אמר שהתו הירוק צפוי שלא להתקיים, כלומר יש הכרה ברורה בחוסר האפקטיביות שלו? אין זיקה בין הצעד לתועלות שעולות ממנו. יש כאן פגיעה בחירות הפרט וגם נטל על עסקים. לדעתי צריך להיפרד מהתו הירוק". בנט השיב לו כי "אנחנו רוצים לעשות סדר, אם אנחנו מבטלים זה מבוטל גם ב'מגן אבות' - ואנחנו לא רוצים לעשות את זה".
שאשא ביטון ביקשה שהתו יוארך בשבוע בלבד, ובנט אמר לה שהחלטתו לא משתנה - אך יהיה על כך דיון בקבינט הקורונה ביום שלישי. "שאף אחד לא יבטא אווירת סוף קורס. בהדסה מתמודדים עם היקף מאוד גדול של חולים, לא אפתח כאן את הדברים, נשמור להתייחסות ביום שלישי".
שר הבריאות ניצן הורוביץ אמר לשרים: "אנחנו בהיקפי הדבקה עצומים ובעומס כבד. היום זה בכל המדינה. התו הירוק צפוי שלא להמשיך בגל הזה, אך יחד עם זאת כרגע אנחנו בשיא תחלואה ועומס. עדיין יש שוני בין מחוסנים ללא מחוסנים מבחינת הדבקות. החיסון מפחית סיכון למחלה קשה ומבחינת הצדקה אנחנו צריכים לבדוק את זה. אנו מגבשים תוכנית מלאה וזה יבוא לדיון והצבעה עוד השבוע".
שר האוצר אביגדור ליברמן, שהצביע בעד הארכת התו הירוק בכפוף לדיון הקבינט, הבהיר: "אני חוזר ואומר, לא נאפשר להאריך את התו הירוק לאחר ה-6 בפברואר, אפילו לא בשנייה אחת".
מי שנמצא יחד עם דעת המיעוט בממשלה הם שלושה מנהלי מחלקות קורונה ברחבי הארץ שקראו לבטל את התו הירוק, העריכו שמדיניות הממשלה שלא להטיל סגרים ולחיות לצד המגפה הייתה בסך הכל נכונה, אך הבהירו כי המצב אכן מורכב. "אף פעם לא קרסנו בשנתיים האלה. הקריסה הייתה פסיכולוגית יותר מאשר פיזית, תמיד אנחנו במשימה. האם קרסנו מבחינת אי ספיקה של חולים? לא. לא זכור לי שקרה לנו", ציין הפרופ' יעקב ג'ריס, מנהל מחלקת קורונה בבית החולים איכילוב בתל אביב, בריאיון לאולפן ynet.
לדבריו, "תמיד סיפקו לנו את כל מה שצריך כדי לטפל בחולה, ואין אף חולה שמת בגלל רשלנות של היעדר מגע עם רופא. בפעם הראשונה היינו מבוהלים, לא הבנו מה אנחנו עושים, אבל היינו חייבים להתאקלם מהר ומיד, ולטפל בחולים כך שלא נעשה טעויות רפואיות".
בבית החולים איכילוב ישנם כ-120 חולי קורונה מאושפזים, מתוכם כ-90 במחלקות הפנימיות. "הגדרת חולה קשה היא בעייתית. לדוגמה, חולה שיש לו מחלת ריאות כרונית אז תמיד הייתה לו סטורציה ורמת חמצון נמוכה, ועכשיו הוא עם קורונה וזה הופך אותו לחולה קשה - אבל זה לא נכון. החולה במצב קשה מכיוון שיש לו מחלות רקע קשות". הוא הדגיש: אנחנו לא מנסים להגיד שהקורונה היא לא מחלה קשה, בתחילת דרכה הייתה קשה מאוד. היום אי-אפשר להגיד את זה לגבי האומיקרון".
גם הד"ר רועי אילן, מנהל מחלקת טיפול נמרץ קורונה בבית החולים רמב"ם בחיפה, הצטרף לדבריו של הפרופ' ג'ריס. "העומס פה היה באמת כבד, אך הסיבה אליו היא לא בהכרח אנשים שחלו בקורונה בצורה קשה אלא גם חיוביים - וזה מנפח את המספרים. המדידה הלא-נכונה למעשה גורמת ללחץ גדול על המערכת", טען. הוא הוסיף כי "חולה שמאושפז במחלקת קורונה מקבל כמות כפולה של אחיות. חצי מהצוות בפנים ממוגנים, מטפלים בחולה, והחצי השני מחכה בחוץ - מוכן להחלפה. זה עומס אדיר".
הוא אמר כי הדבר תקף גם בעניין מכשירי האקמו. "זה בדיוק אותו דבר. חסרים אנשי צוות, השלב הקריטי הוא לא מכונות, לא מכשירים, את זה יש לנו. זה אנשי צוות. אז כשאנחנו בבית החולים רמב"ם מגיעים לשמונה חולים שמחוברים לאקמו, זה פשוט גם מביא למצב שאין לנו מספיק אנשי צוות, בעיקר אחיות, צוות סיעודי, שיעשו את העבודה", אמר. הוא הדגיש: "ודאי שאנחנו לא בקריסה או חוסר יכולת לטפל. אנחנו עובדים קשה".
הוא אמר כי מה שכן מקשה על בתי החולים היא כמות הבדיקות. "יש התנהלות לא נכונה באיך שאנחנו מטפלים ואיך שאנחנו מאשפזים את החיוביים לקורונה. צא לרחוב ותדגום אנשים - חצי מהם יהיו חיוביים", ציין הד"ר אילן.
"האנשים בשטח לא חושבים שצריך לסגור את המדינה"
פרופ' נמרוד מימון הוא מנהל מחלקה פנימית קורונה בבית החולים סורוקה בבאר שבע. מימון אמר כי גם בסורוקה יש עומס גדול מאוד על המערכת, אבל "לא קורסים". עם זאת הוא ציין כי הצוותים שנכנסים למחלקות הקורונה "מרגישים ממש כמו במלחמה". לדבריו, "אני זוכר שהייתי בלבנון, היינו נכנסים פנימה, אתה נכנס ממש לאזור מלחמה, אותו דבר קורה פה בתוך מחלקות הקורונה, עומסים אדירים, ואתה יוצא החוצה מבית החולים ופתאום אתה רואה שסביבך חוגגים את סוף המגפה והחיים נמשכים כרגיל".
הוא ציין כי ההבדל הדרסטי בין העבודה השוטפת של הצוותים לאווירה הציבורית הכללית יוצרת "דואליות בתוך הצוותים שהיא קשה מאוד להכלה". "העבודה היא מאוד מאוד מורכבת, מאוד קשה, כמו שתיארו שני החברים שלי. הרבה פעמים הגדרת המחלה היא כזאת שדורשת מאיתנו לבודד חולים שהם לא ממש חולי קורונה", אמר, "הם פשוט זוהו כחולי קורונה אבל יש להם בעיות אחרות לגמרי".
הוא הסביר כי מכיוון שגם חולים אלה מטופלים במחלקות פנימיות קורונה מהווה קושי: "אנחנו צריכים בעצם לנהל צוותים שהם רב מקצועיים. להביא את היועצים פנימה לתוך המחלקות וזה מייצר קשיים".
למרות הבעיות הניהוליות הוא טען כי מדיניות הממשלה ומשרד הבריאות בגל הנוכחי הייתה נכונה. "אף אחד מהאנשים שנמצאים בשטח לא חושב שצריך לסגור את המדינה, אני חושב שצריך להמשיך ולקיים את החיים לצד הקורונה בדיוק כמו שהחליטה הממשלה", הבהיר. הוא ציין כי "הגל הזה שונה לגמרי מגלים קודמים ובגלל ההבנה שלנו שהאומיקרון היא מחלה באמת הרבה פחות קשה מצד אחד, מצד שני מאוד מאוד מידבקת, אז כל מי שיושב פה מבין שצריך לייצר בעצם גישה אחרת לאומיקרון".
הוא הדגיש כי "אף אחד לא יודע אם יגיעו וריאנטים אחרים, קטלניים יותר, מידבקים יותר. כרגע בנקודת הזמן הנוכחית, אני חושב שההחלטה היא נכונה להמשיך ולקיים את החיים כשאנחנו כמערכת בריאות, כמובן, כולנו מבינים שצריך לתת חיזוק מאוד מאוד חזק בתקצוב גם למחלקות הפנימיות וגם לטיפולים הנמרצים כדי לייצר מערכת הרבה יותר עמידה".
שלושת המנהלים נשאלו האם צריך לבטל את התו הירוק, לנוכח דבריהם - וכולם השיבו בחיוב. "אני רואה את האסימון בנפילה, הוא בדרך, נופל, בקרוב, יהיה בסדר", אמר הד"ר אילן.
12 אלף מהחולים בישראל - בראשל"צ; ראש העיר: "לחזור לחיים"
מתוך יותר מ-400 אלף החולים הפעילים בישראל כ-12 אלף מתגוררים בראשון לציון. "היינו בין הערים המובילות מבחינת תחלואה מההתחלה בגל הזה", אמר ראש העיר רז קינסטליך. לדבריו, זה לא קרה בשל דבר מסוים. "לפי התוצאות שאני רואה בשלושת הימים האחרונים, אנחנו במגמת ירידה, אני מניח שראשון לציון כמו שנכנסה ראשונה תהיה הראשונה לצאת. ראשון לציון היא העיר הרביעית בגודלה, עיר מאוד צעירה, יש את כל הסיבות למה להיות ראשונים".
כ-12 אלף נדבקים בראשון לציון, ראש העיר: לבטל את התו הירוק
(צילום: נויל האריס)
הוא ציין: "לא הייתה שום התרגשות מזה, לא הרגשנו שמגיעה לנו איזו מדליה". הוא העביר ביקורת על הממשלה ואמר: "לא קיבלנו (ראשי הרשויות) מספיק סמכויות. ואתה יודע, התחלתי בציניות, אבל אני מותש. עשרות אחוזים מילדי בתי הספר לא קיבלו את הערכות, ועל מי זה נופל בסוף? עלינו. אז אתמול בלילה, ראשון לציון אמרה: בואו נחלק ערכה אחת לכל אחד. יש הורים מודאגים, יש כאלה שלא מעניין אותם".
- אז הממשלה נכשלה?
"אני לא בא לתת ציונים לממשלה. אם תשאל את כל ראשי הרשויות במדינת ישראל, כולם עם בטן מלאה על הסיפור הזה של מערכת החינוך. שבועיים יודעים על המתווה הזה, יום לפני החזרה, קרי היום, אין ערכות. עכשיו, על מי זה נופל? מה אתה חושב שזה נופל על מישהו מהכנסת? לא, זה נופל על ראשי הרשויות, זה נופל על המנהלות, זה נופל על כולנו, על ועדי ההורים. על כולם, כל הלחץ העצום הזה. 'אל תפתח', 'כן תפתח'. בוא תראה משבע בבוקר מה קורה בטלפון שלי. הורים לחוצים".
"שבועיים יודעים, לא הצליחו לחלק ערכות. תאמין לי, איך אתה אומר, היו נותנים לנו את הסמכות, כבר הייתי קונה את הערכות לפני שבועיים. מה אני שונה ממשרד האוצר, משרד החינוך, משרד הבריאות, לא יודע מי, בלקנות ערכות".
למרות הביקורת הוא ציין כי התקשורת מול הגורמים השונים היא "טובה". "אם אני רוצה את מנהלת המחוז אני מדבר איתה והיא משיבה והיא עונה. בכל זאת אתה יודע, עד למתווה החדש זה כל יום היינו סוגרים גנים וכיתות ובתי ספר. ברור לך שהקורלציה בין משרד החינוך לעיר היא מתעצמת ומתעצמת, כל בוקר אתה מתעורר בין 40 ל-80 אנשי חינוך שמודיעים לך: הבן עם קורונה, אני עם קורונה, אני בבידוד. לך תפתח את מערכת החינוך. אז ברור לך שאתה צריך שיתוף פעולה באמת חזק עם המשרד ויש לנו כזה".
הוא גם התייחס לכך שהבוקר ניתן היה להגיע למוסדות החינוך גם ללא בדיקת קורונה. "גם הזיגזוגים. תשאל היום בבוקר כמה הורים יודעים שאפשר לשלוח את הילד בלי בדיקה היום. תעשה סקר, תראה ש-50 אחוז לא יודעים. תבין כמה בלבול".
קינסטליך ציין כי הוא בעד ביטול התו הירוק ופתיחת בתי הספר והעסקים. "אני בעד חזרה לחיים. זאת המציאות, עם זה אנחנו חיים, אנחנו צריכים להבין שאנחנו צריכים לחיות ליד זה. היו ילדים שהיו נמצאים בבית 20 וכמעט 30 ימים. הנזק הנפשי הוא עצום", אמר. הוא ציין "יש לבטל את התו הירוק, לחזור לחיים, לחזור לשפיות, להחזיר את מערכת החינוך. התייעצנו לא עם פרופסור אחד ולא עם שניים. הנזק העצום שנגרם לילדים שלנו הוא עשרות מונים מעל מה שאנחנו רואים וחווים".
