שר הביטחון בני גנץ והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה נפגשו הערב (שני) כדי לדון באפשרות שגנץ ימנה רמטכ"ל חדש לצה"ל, על רקע פיזורה הצפוי של הכנסת בימים הקרובים - ואחרי שהיועמ"שית הודיעה בשבוע שעבר שמהלך כזה אינו אפשרי מבחינה משפטית בתקופת ממשלת מעבר. בפגישה הערב הוחלט כי בהרב-מיארה תודיע לגנץ בימים הקרובים אם יוכל להמשיך בהליך הבחירה, לאחר שמשרד הביטחון יכין חוות דעת שתסביר מדוע יש להחריג מינוי רמטכ"ל בתקופת בחירות.
"בהתאם להנחיית היועצת המשפטית לממשלה ועלי פי הכללים הנוגעים לפעולת הממשלה בתקופת בחירות, הרי שבמהלך תקופת בחירות ככלל יש להימנע ממינוי משרות בכירות בפטור מלא מהליך תחרותי, כדוגמת המינוי לתפקיד ראש המטה הכללי של צה"ל, למעט מקרים בהם קיימת חיוניות באיוש מיידי של המשרה באופן קבוע ולא ניתן למצוא פתרון סביר והולם אחר", נמסר מטעם היועמ"שית.
עוד נמסר כי "בפגישה סוכם כי משרד הביטחון יכין חוות דעת פרטנית, אשר תבחן את מכלול הנסיבות הרלוונטיות, ובתוך כך תציג את עמדתו המקצועית של משרד הביטחון ביחס לחיוניות קיום הליך המינוי בעת הזו. חוות הדעת תיבחן בידי היועצת המשפטית לממשלה". המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ד"ר גיל לימון, הבהיר את הדברים לגנץ כבר לפני שבוע במסגרת מענה שהועבר לפניית היועץ המשפטי של מערכת הביטחון.
ההערכה היא שגנץ יעביר חוות דעת הקובעת כי בחירת רמטכ"ל בעת הזו - חצי שנה לפני פרישת הרמטכ"ל הנוכחי אביב כוכבי - היא "חיונית ודחופה"' בשל הצורך להיערך לאתגרי הביטחון המידיים, הכולל התמודדות עם הטרור ועם איראן. עוד צפוי להיכתב בחוות הדעת כי הקפאת בחירת הרמטכ"ל גורמת לקיפאון בבחירת חלק משדרת הפיקוד העליון של צה"ל. מקורות משפטיים בכירים הכחישו כי גנץ התבקש לבחור אפשרות של הארכת כהונתו של הרמטכ"ל אביב כוכבי עד לכינון הממשלה הבאה.
בשבוע שעבר הודיעה כאמור בהרב-מיארה כי גנץ לא יוכל להמשיך בהליך מינוי הרמטכ"ל בתקופת הבחירות, וגם בימים שקודמים לה, לאור ההודעה על הקדמתן. "בתקופת בחירות, יש להימנע ממינויים בכירים שאינם במסגרת הליך תחרותי, אלא אם קיים צורך חיוני באיוש מיידי של המשרה באופן קבוע ולא ניתן למצוא פתרון סביר והולם", קבעה היועמ"שית.
בהרב-מיארה הבהירה כי בהמשך, בהתאם לצורך וחיוניות המינוי, היועץ המשפטי למערכת הביטחון יקיים בחינה פרטנית של האפשרות למנות רמטכ"ל בתקופת בחירות. לדבריה, "מינוי רמטכ"ל בעת הזו כפוף לכללים הנוגעים לקבלת החלטות בידי הממשלה בתקופת בחירות, וזאת נוכח הודעת ראש הממשלה וראש הממשלה החליפי על הקדמת הבחירות".
הודעת היועמ"שית בשבוע שעבר הגיעה אחרי הקריאה של מפלגות האופוזיציה למנוע את מינוי הרמטכ"ל בהליך מזורז. בפנייה ליועצת המשפטית לממשלה קראו ראשי הליכוד, הציונות הדתית, ש"ס ויהדות התורה "לעצור מיד מחטפים ומינויים בתקופת ממשלת המעבר". "אנו, ראשי מפלגות האופוזיציה, פונים אלייך בבקשה להנחות בדחיפות את הממשלה לנהוג בהתאם להנחיה שעניינה מינויים בתקופת בחירות", כתבו בנימין נתניהו, בצלאל סמוטריץ', משה גפני ואריה דרעי.
שר הביטחון גנץ אמר לאחר הודעת היועמ"שית בשבוע שעבר כי בכוונתו להתייעץ על הנושא עם הגורמים המשפטיים, וגם עם ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. "פיזור הכנסת מחייב אותנו בצעד של שמירה, להבטיח שקיים גם דרג מקצועי חזק שיאפשר רציפות ניהולית ואורך טווח למדינת ישראל. אחד המקרים המובהקים ביותר הוא מינוי הרמטכ"ל הבא שהוא צורך חיוני אסטרטגי ביטחוני ראשון במעלה", אמר גנץ.
במערכת הפוליטית העריכו כבר לאחר ההודעה על פיזור הכנסת שגנץ יתקשה לסיים את הליך בחירת הרמטכ"ל הבא. לפי ההערכות, בין היתר תיבדק האפשרות שהרמטכ"ל היוצא, רב-אלוף אביב כוכבי, ימשיך בכהונתו - שמסתיימת בינואר הקרוב - לזמן קצר. גורם ממשלתי בכיר אמר לכתבנו המדיני איתמר אייכנר כי אם יוחלט למנות רמטכ"ל בממשלת מעבר, הממשלה תמנה יו"ר חדש לוועדה למינוי בכירים בשירות המדינה במקומו של השופט אלעזר גולדברג, שנפטר בחודש מרץ השנה. אם לא ימנו רמטכ"ל אין טעם במינוי מחליף לגולדברג - וזה יצטרך להמתין לממשלה הבאה.
שר הביטחון פתח בתהליך הבחירה של הרמטכ"ל ה-23 של צה"ל שבעה חודשים לפני סיום כהונת כוכבי, אולם בתקופה של ממשלת מעבר מינוי בכירים מוקפאים לרוב, כפי שקרה למשטרה עם תום כהונת רוני אלשיך ב-2019, אז במשך שנה שלמה התנהלה המשטרה בלי מפכ"ל קבוע - עד למינויו בדצמבר 2020 של המפכ"ל הנוכחי יעקב שבתאי.
עוד לפני שנודע על פיזורה הצפוי של הכנסת, גנץ זירז את תהליך הבחירה במטרה למנוע מצב שבו יתקשה לבחור רמטכ"ל בתקופה של ממשלת מעבר. הוא כבר ראיין את סגן הרמטכ"ל לשעבר אלוף אייל זמיר, שזומן במיוחד משליחותו בוושינגטון, וכן את סגן הרמטכ"ל הנוכחי אלוף הרצי הלוי שהוא המועמד המוביל לתפקיד. המועמד השלישי הוא מפקד זרוע היבשה האחרון אלוף יואל סטריק. "אני קובע שלצה"ל לא יהיה ממלא מקום רמטכ"ל. לא אאפשר לצה"ל לעבור תהליך כפי שלצערי ראינו שקרה במשטרת ישראל במשך שנתיים רצופות", אמר גנץ בשבוע שעבר.
בהסתמך על פסיקות בג"ץ, ממשלת מעבר נדרשת ל"איפוק" בהפעלת סמכויותיה, "לגבי כל אותם העניינים שאין כורח ודחיפות מיוחדת לפעול בהם בתקופת המעבר. מתחם הסבירות לעניין זה נבחן בשים לב למאפייניה של הסמכות הקונקרטית המופעלת ובהתחשב באיזון הנדרש בין הצורך בעשייה לבין דרישת האיפוק. ככל שמידת החיוניות בפעולה השלטונית גוברת, כך תקטן מידת האיפוק הנדרשת ולהיפך".